איראן מכוונת לתשתיות האנרגיה של ישראל - ההצלחה חלקית מאוד
הפגיעה הישירה במתקן חברת החשמל בדרום הארץ היא חלק מטרגוט רחב של איראן על תשתיות האנרגיה בישראל וממשיכה את הפגיעה בבז"ן בחיפה; מערכות החשמל, מתקני הגז, בתי הזיקוק וחברות הדלק ספגו נזקים נקודתיים אבל מגלים עמידות - תמונת מצב של משק האנרגיה בישראל בצל מערכת "עם כלביא"
הפגיעה הישירה במתקן האסטרטגי של חברת החשמל בדרום הארץ הדגישה מחדש את הרגישות של תשתיות האנרגיה בישראל, שהפכו לזירת קרב מרכזית בעימות הישיר עם איראן. מערכות החשמל, מתקני הגז, בתי הזיקוק וחברות הדלק ניצבות בחזית הבלתי רשמית של המערכה. למרות נזקים נקודתיים
וחולשות שנחשפו, משק האנרגיה הישראלי מגלה עמידות ראויה לציון, ממשיך לתפקד למרות שספג פגיעות ישירות וגם נזקים עקיפים.
האירוע המרכזי הבוקר התרחש בדרום הארץ, כאשר נרשמה פגיעה ישירה בקווי הולכת החשמל. בחברת החשמל הבהירו לנו כי הפגיעה הייתה מקומית
בלבד והשפיעה על מספר אלפי משקי בית בלבד, לאחר זמן קצר הוחזר החשמל לכלל הלקוחות והצוותים כבר עוסקים בתיקון התשתיות.
עם זאת, האירוע בדרום לא היה היחיד בתקופה האחרונה. רק בשבוע שעבר נרשמה פגיעה חמורה הרבה יותר בבתי הזיקוק במפרץ חיפה, מתקפה ישירה
שהביאה להשבתה מוחלטת של מתקני החשמל והקיטור של קבוצת בז"ן. הטיל האיראני פגע בעוצמה בתחנת הכוח של החברה גרם לדליפת נפט, לנזק משמעותי לתשתיות ואף הוביל למותם של שלושה עובדים. על פי הערכות, תיקון התשתית והשבת הפעילות למתקנים תארך כשבועיים לפחות, ובינתיים מורגשת
האטה באספקת חומרי גלם הכרחיים לתעשייה.
הפגיעה בבתי הזיקוק גררה תגובת שרשרת במשק האנרגיה. חברת הדלק סונול שלחה לאחר אותה פגיעה מכתב דחוף ללקוחותיה, ובו התריעה כי אספקת הדלק לתחנות ולצרכנים יכולה להצטמצם ואפילו להיפסק לחלוטין. בחברה הדגישו כי ההודעה
נשלחה מתוך אחריות והיערכות מוקדמת, ולא בשל מחסור קיים. מנגד, משרד האנרגיה מיהר להבהיר שאין מחסור אמיתי בדלק בשלב זה, וכי מלאי החירום שנצבר מראש אמור לספק יציבות במשק האנרגיה בתקופה הקרובה.
- קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה
- הנפט בדרך לשבוע השלילי ביותר מזה חודשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פגיעה עקיפה אבל משמעותית הורגשה גם במתקני הגז הטבעי בלב
הים, שם הושבתו כמעט לחלוטין אסדות לוויתן וכריש. ההשבתה הגיעה אחרי הערכות ביטחוניות וקשיים לוגיסטיים בהפעלת המתקנים תחת אש. רק מאגר הגז תמר המשיך לפעול כסדרו מה שיצר צורך מידי בשימוש מוגבר במקורות ייצור אנרגיה אחרים, בעיקר פחם וסולר אמצעים יקרים יותר וזיהום
סביבתי כבד יותר. בתעשיית האנרגיה מזהירים כי מעבר ממושך למקורות אלו יכול להביא לזינוק בעלויות ייצור החשמל בטווח הבינוני והארוך. עם זאת, במשרד האנרגיה מדגישים כי המשק נערך מראש בצורה יעילה לתרחישים כאלו תוגברו מלאי הדלקים ונפתחו מתקני אגירה נוספים המאפשרים יציבות
מלאה באספקת החשמל השוטפת.
המתיחות והשיבושים במשק האנרגיה הובילו גם לחשש ציבורי נרחב מפני מחסור בגז בישול (גפ"מ). למרות כמה דיווחים שהופיעו בתקשורת על קושי באספקת הגז לצרכנים ביתיים, משרד האנרגיה הכחיש בתוקף את הטענות. לדבריו, מערכת האספקה פועלת
כסדרה, ומאגרי הגיבוי של המדינה מאפשרים אספקה שוטפת גם תחת עומסים כבדים או איומים ביטחוניים.
מול הניסיונות של איראן לפגוע בתשתיות ישראליות, ישראל לא יושבת בחיבוק ידיים. היום דווח באיראן על תקיפה ישראלית יוצאת דופן נגד אחד מקווי הזנת החשמל באזור
אווין שבטהרן, מה שגרם להפסקות חשמל נרחבות בעיר הבירה. מדובר באיתות ברור: איראן לא חסינה מפגיעות דומות, ואם תמשיך לתקוף את התשתיות האסטרטגיות של ישראל, היא תחטוף פגיעות עוצמתיות שעלולות לשבש באופן חמור את תפקוד המשק האיראני כולו.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- ״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את...
תשתיות האנרגיה של ישראל ממשיכות לעמוד בחזית הבלתי-רשמית של המערכה. משמרות המהפכה האיראניים הודיעו כי בגל התקיפות האחרון, אותו הם מכנים "הבטחת האמת 3", נעשה לראשונה שימוש בטיל בליסטי מסוג ח'יבר (דגם H). מדובר בטיל חדש המצויד בראש נפץ מתפצל, המאפשר פגיעה מדויקת בכמה מטרות במקביל. אף שעוצמת החדירה של הטיל נמוכה יותר בהשוואה לטילים אחרים שבהם השתמשה איראן לאחרונה - שחלקם אף הצליחו לחדור מרחבים מוגנים - טיל הח'יבר מתוכנן במיוחד להסב נזק נרחב לתשתיות, והיקף הפגיעה שהוא גורם גדול משמעותית.
על אף הניסיונות האיראניים לשבש את
חיי היומיום בישראל, נכון לעכשיו הפגיעות הן מקומיות ומצומצמות בהיקפן. משק האנרגיה הישראלי מציג חוסן ראוי לציון, בעיקר בזכות השקעות משמעותיות שבוצעו בשנים האחרונות במיגון תשתיות חיוניות, הגדלת מלאים ותרגול תרחישי חירום. גם הציבור נשאר רגוע יחסית ולא נרשמת פאניקה
או ביקושים חריגים לאמצעי גיבוי (כמו סערת ההצטיידות בגנרטורים בשלבים הראשונים של המערכה מול חיזבאללה).
עם זאת, אי אפשר להתעלם מההשלכות של הלחימה הנזק למשק האנרגיה אומנם מוגבל בשלב זה, אבל העלויות הכלכליות ארוכות-הטווח כבר מתחילות להצטבר והן צפויות לחלחל בהמשך גם לכיסם של הצרכנים בישראל.
- 1.האם דואגים לאבטח את המתקנים מפעולות קרקעיות של תומכי איראן בישראל או שנתעורר כמו ב 7.10 (ל"ת)קובי 23/06/2025 14:22הגב לתגובה זו
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
