הפגיעה הישירה במתקן האסטרטגי של חברת החשמל בדרום הארץ הדגישה מחדש את הרגישות של תשתיות האנרגיה בישראל, שהפכו לזירת קרב מרכזית בעימות הישיר עם איראן. מערכות החשמל, מתקני הגז, בתי הזיקוק וחברות הדלק ניצבות בחזית הבלתי רשמית של המערכה. למרות נזקים נקודתיים וחולשות שנחשפו, משק האנרגיה הישראלי מגלה עמידות ראויה לציון, ממשיך לתפקד למרות שספג פגיעות ישירות וגם נזקים עקיפים. 

האירוע המרכזי הבוקר התרחש בדרום הארץ, כאשר נרשמה פגיעה ישירה בקווי הולכת החשמל. בחברת החשמל הבהירו לנו כי הפגיעה הייתה מקומית בלבד והשפיעה על מספר אלפי משקי בית בלבד, לאחר זמן קצר הוחזר החשמל לכלל הלקוחות והצוותים כבר עוסקים בתיקון התשתיות. 

עם זאת, האירוע בדרום לא היה היחיד בתקופה האחרונה. רק בשבוע שעבר נרשמה פגיעה חמורה הרבה יותר בבתי הזיקוק במפרץ חיפה, מתקפה ישירה שהביאה להשבתה מוחלטת של מתקני החשמל והקיטור של קבוצת בז"ן. הטיל האיראני פגע בעוצמה בתחנת הכוח של החברה גרם לדליפת נפט, לנזק משמעותי לתשתיות ואף הוביל למותם של שלושה עובדים. על פי הערכות, תיקון התשתית והשבת הפעילות למתקנים תארך כשבועיים לפחות, ובינתיים מורגשת האטה באספקת חומרי גלם הכרחיים לתעשייה.

הפגיעה בבתי הזיקוק גררה תגובת שרשרת במשק האנרגיה. חברת הדלק סונול שלחה לאחר אותה פגיעה מכתב דחוף ללקוחותיה, ובו התריעה כי אספקת הדלק לתחנות ולצרכנים יכולה להצטמצם ואפילו להיפסק לחלוטין. בחברה הדגישו כי ההודעה נשלחה מתוך אחריות והיערכות מוקדמת, ולא בשל מחסור קיים. מנגד, משרד האנרגיה מיהר להבהיר שאין מחסור אמיתי בדלק בשלב זה, וכי מלאי החירום שנצבר מראש אמור לספק יציבות במשק האנרגיה בתקופה הקרובה.

• ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
• ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פגיעה עקיפה אבל משמעותית הורגשה גם במתקני הגז הטבעי בלב הים, שם הושבתו כמעט לחלוטין אסדות לוויתן וכריש. ההשבתה הגיעה אחרי הערכות ביטחוניות וקשיים לוגיסטיים בהפעלת המתקנים תחת אש. רק מאגר הגז תמר המשיך לפעול כסדרו מה שיצר צורך מידי בשימוש מוגבר במקורות ייצור אנרגיה אחרים, בעיקר פחם וסולר אמצעים יקרים יותר וזיהום סביבתי כבד יותר. בתעשיית האנרגיה מזהירים כי מעבר ממושך למקורות אלו יכול להביא לזינוק בעלויות ייצור החשמל בטווח הבינוני והארוך. עם זאת, במשרד האנרגיה מדגישים כי המשק נערך מראש בצורה יעילה לתרחישים כאלו תוגברו מלאי הדלקים ונפתחו מתקני אגירה נוספים המאפשרים יציבות מלאה באספקת החשמל השוטפת.

המתיחות והשיבושים במשק האנרגיה הובילו גם לחשש ציבורי נרחב מפני מחסור בגז בישול (גפ"מ). למרות כמה דיווחים שהופיעו בתקשורת על קושי באספקת הגז לצרכנים ביתיים, משרד האנרגיה הכחיש בתוקף את הטענות. לדבריו, מערכת האספקה פועלת כסדרה, ומאגרי הגיבוי של המדינה מאפשרים אספקה שוטפת גם תחת עומסים כבדים או איומים ביטחוניים.

מול הניסיונות של איראן לפגוע בתשתיות ישראליות, ישראל לא יושבת בחיבוק ידיים. היום דווח באיראן על תקיפה ישראלית יוצאת דופן נגד אחד מקווי הזנת החשמל באזור אווין שבטהרן, מה שגרם להפסקות חשמל נרחבות בעיר הבירה. מדובר באיתות ברור: איראן לא חסינה מפגיעות דומות, ואם תמשיך לתקוף את התשתיות האסטרטגיות של ישראל, היא תחטוף פגיעות עוצמתיות שעלולות לשבש באופן חמור את תפקוד המשק האיראני כולו.

• הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
• צעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

תשתיות האנרגיה של ישראל ממשיכות לעמוד בחזית הבלתי-רשמית של המערכה. משמרות המהפכה האיראניים הודיעו כי בגל התקיפות האחרון, אותו הם מכנים "הבטחת האמת 3", נעשה לראשונה שימוש בטיל בליסטי מסוג ח'יבר (דגם H). מדובר בטיל חדש המצויד בראש נפץ מתפצל, המאפשר פגיעה מדויקת בכמה מטרות במקביל. אף שעוצמת החדירה של הטיל נמוכה יותר בהשוואה לטילים אחרים שבהם השתמשה איראן לאחרונה - שחלקם אף הצליחו לחדור מרחבים מוגנים - טיל הח'יבר מתוכנן במיוחד להסב נזק נרחב לתשתיות, והיקף הפגיעה שהוא גורם גדול משמעותית.

על אף הניסיונות האיראניים לשבש את חיי היומיום בישראל, נכון לעכשיו הפגיעות הן מקומיות ומצומצמות בהיקפן. משק האנרגיה הישראלי מציג חוסן ראוי לציון, בעיקר בזכות השקעות משמעותיות שבוצעו בשנים האחרונות במיגון תשתיות חיוניות, הגדלת מלאים ותרגול תרחישי חירום. גם הציבור נשאר רגוע יחסית ולא נרשמת פאניקה או ביקושים חריגים לאמצעי גיבוי (כמו סערת ההצטיידות בגנרטורים בשלבים הראשונים של המערכה מול חיזבאללה). 

עם זאת, אי אפשר להתעלם מההשלכות של הלחימה הנזק למשק האנרגיה אומנם מוגבל בשלב זה, אבל העלויות הכלכליות ארוכות-הטווח כבר מתחילות להצטבר והן צפויות לחלחל בהמשך גם לכיסם של הצרכנים בישראל.