השקעה משקיע
צילום: John Schnobrich on Unsplash

"משקיעים במניות - אל תגיבו בהיסטריה, גם אם הנפט יזנק"

במורגן סטנלי אומרים למשקיעים במניות "לא להיכנס לפניקה; בדיקה היסטורית מראה שהשוק עולה אחרי אירועים גיאופוליטיים"; סבורים שרק אם הנפט יעלה ל-120 וישהה שם במשך חודשים רבים תהיה בעיה; בינתיים השווקים לדעתם לא צריכים לחשוש מאיראן

עמית בר |

החוזים על הנפט כבר זינקו ב-6% וכעת הם על האפס. החשש מסגירת מיצרי הורמוז אומנם קיים, זה אחד התרחישים תגובה איראנית, אבל השווקים בינתיים נותנים לזה סיכוי לא מאוד גבוה (כן זו אפשרות סבירה) ומסרבים להתרגש. סגירה כזאת משמעותה עצירה של הובלת 20%-25% מהיקף הנפט העולמי. השכנות של איראן יסבלו מכך מאוד. זה בהכרח ישפיע על היצע הנפט ועשוי להעלות את המחירים. יש לאיראנים שיקולים לכאן ולכאן - השיקולים לסגירה הם ברורים, אבל הם יודעים שזה יוביל לתגובה נוספת של ארה"ב והם יודעים שזה יגרום למשבר ביחסים מול השכנות וזה אחרי התקרבות בשנים האחרונות.

הכל פתוח, ובמורגן סטנלי טוענים שגם תרחיש של סגירה הוא לא כזה נורא - "אם מיצר הורמוז ייסגר - נראה זעזוע כמו ב-2022" במורגן סטנלי מבקשים או אפילו מפצירים במשקיעים לא לפעול בהיסטריה - "תנודות היסטריות שמגיעות אחרי אירועים גיאופוליטיים בדרך כלל נגמרות מהר", כותבים האנליסטים וסבורים - "אם תהיה הסיטריה, זה מה שצפוי גם הפעם, השווקים יתייצבו מהר".

השוק מגיב בצורה די מתונה אחרי שאמריקה הצטרפה להתקפות הישראליות בסוף השבוע. מחירי הנפט ברנט עלו עד 6% ואז חזרו לרדת. המניות בוול סטריט, על פי החוזים, ירדו רק קצת וכעת הם כבר בעלייה צנועה.


ההיסטוריה חוזרת על עצמה

"ההיסטוריה מלמדת שרוב המכירות בגלל היסטריה מאירועים גיאופוליטיים הן קצרות וחלשות", כותבים האנליסטים של מורגן סטנלי, בהובלת מייקל וילסון. לפי הנתונים שהצוות של מורגן סטנלי אסף, אירועי סיכון גיאופוליטיים בעבר יצרו קצת תנודתיות במניות בטווח הקצר, אבל התמונה הארוכה הייתה חיובית. חודש אחד אחרי האירועים, מדד ה-S&P 500 עלה בממוצע ב-2%, שלושה חודשים אחרי - ב-3%, ושנה שלמה אחרי - ב-9%. המסר שלהם ברור: המשקיעים החכמים לא נכנסים לפאניקה.

הפעם לדעתם זה לא יהיה שונה. משקיעי המניות כבר התכוננו לאפשרות שאמריקה תתערב באיראן ופעלו בהתאם בשבועות האחרונים. הביקוש לגידור עלה בימים לפני ההתקפות מהאוויר, והרבה קרנות גידור הוסיפו פוזיציות הגנה לתיקים שלהן.

בסך הכל המניות ירדו מעט ורוב הבלגן והאקשן היה בשוק הנפט, שם מחיר הברנט עלה ביותר מ-20% החודש ונסחר עכשיו בסביבות 77 דולר לחבית. זה עדיין רחוק מהשיאים שראינו ב-2022, אבל אלו מחירים גבוהים. התנודתיות צפויה להימשך במחיר הנפט בעיקר מכיוון שזה גם הכוח החזק של איראן. נראה שהיכולות שלה מוגבלות למעט ההשפעה שלה על מחיר הנפט. 

בינתיים במורגן סטנלי מציינים כמה דברים שתומכים במניות האמריקאיות. הדולר נחלש בשבועות האחרונים, מה שטוב לחברות שמייצאות ולחברות טכנולוגיה גדולות. בנוסף, הרווחים של החברות ממשיכים לגדול והתחזיות לרבעון הבא נראות סבירות.

קיראו עוד ב"גלובל"

גם הפדרל ריזרב נראה פחות תוקפני עם העלאות ריבית, והשוק מתמחר כבר הורדת ריבית קטנה עד סוף השנה. כל זה יוצר רקע חיובי למניות. אבל יש גם סיכונים. משקיעים יכולים להיכנס ללחץ אם מחירי הנפט ימשיכו לעלות. זה יכול להשפיע חזק על האינפלציה והכלכלה ולקלקל את התוכניות להוריד ריבית. "אם נפגע בכיס של הצרכן האמריקני, נראה השפעה מיידית על הצמיחה".

התרחיש הכי גרוע: סגירת מצר הורמוז (וגם הוא לא בהכרח גרוע למניות...) 

אנליסטים רבים מדברים על כך שאם מיצר הורמוז ייסגר בגלל התגובה האירנית, יהיה זעזוע סטגפלציוני גדול כמו שראינו ב-2022. במקרה כזה, תיקון במניות נראה סביר, ויש מצב לשוק דובי. זה תרחיש קיצוני להערכת האנליסטים וכדי שהוא יקרה הם לא מ'דברים על קפיצה לרמות גבוהות של מחיר הנפט אלא על שהייה ממושכת ברמות גבוהות. 

לפי מורגן סטנלי, מחירי הנפט יצטרכו לעלות הרבה כדי ליצור מצב דובי אמיתי. לפי הניתוח שלהם, הנפט יצטרך להגיע ל-120 דולר לחבית ולהישאר שם כמה חודשים לפני שזה יהפוך לבעיה אמיתית למחזור העסקי. "הכלכלה האמריקנית פחות תלויה בנפט מאשר בעבר", מסביר וילסון. "חברות הטכנולוגיה הגדולות, שמהוות חלק גדול מהמדד, כמעט לא מושפעות ממחירי האנרגיה. הבעיה תהיה בעיקר בצרכנות ובתחבורה".


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.