גיא לרר חושף את הסיבה שבגללה עזב את ערוץ 10

— אייס - www.ice.co.il (@icecoil1) 24 בספטמבר 2017

וכך כותב לרר לגבי הסיבות שהביאו אותו לעזוב את ערוץ 10: "נתבקשתי לערוך שינויים בתכנית. הכיוון היה לעבור לבידור הקליל יותר, לפאן. אל תחפשו משמעויות נסתרות או רמיזות לצנזורה. ההחלטה הזו מקצועית לחלוטין ומקובלת לחלוטין. דווקא בגלל העבודה שהמקום משופע בכוכבי חדשות שאני יכול ביום טוב לראות להם את הקרסוליים - אחרי העזיבה של גיא פינס הפור נפל עליי כמי שצריך להיות האתנחתא הבידורית. אני אוהב חומרים מבדרים ומצחיקים ואמשיך להביא גם כאלו, אבל כשאני קם בבוקר ומסתכל במראה אני רואה אדם שסדר היום שלו הוא אחר. אני רואה אב לילדה שיש בו יצר תיקון שקצת קשה לשלוט בו. המאבקים שניהלנו היו קשים אבל הם גרמו לי לצאת מהבית מלא וטעון אנרגיה - ולחזור הביתה בידיעה שזו דרך החיים היחידה שאפשרית בשבילי. הזכיינית רשת מחזיקה את תכניות הבידור הגדולות בישראל - בידור זה הדבר האחרון שחסר לה. אז מנכ"ל רשת אבי צבי, הסתכל עליי בפגישה הראשונה, שמע את השינויים שעברו עליי בשקט ואמר: אבל זה בדיוק מה שאני רוצה. גם התנאים האישיים ותנאי העבודה שהובטחו לי ולצוות שיהיה סביבי היו גורם משמעותי – אני האחרון שיתחסד לגבי כך, אבל בסוף יש את זה: 12 שנים במקום אחד מביאות לזעקה פנימית בלתי מנוסחת: דרוש שינוי. ואני מבטיח לצעוק את מה שלא בסדר, זו לא בחירה. נולדנו ככה וככה נמות. נהיה כאלו גם בערוץ 13 או שלא נהיה בכלל".

לגבי הסיבה שהוא לא מוותר על עמוד הפייסבוק של הצינור, כתב: "כשאנשים רוצים להגיד לי משהו ברחוב, זה תמיד 'צינור לילה בוא לפה'. 'מה קורה הצינור?' יש גם גיא או לרר לפעמים - אבל אלו מקרי המיעוט. כשם שנתתי את נשמתי, בשעות העבודה ומחוצה לה, באולפן אבל גם בשדות עם החקלאים, בכיכרות עם המוחים, השם הזה תפח הרבה מעבר לאולפן הטלוויזיה והפך לכמעט כל חיי. ומה עם פייסבוק הצינור? גם כאן נוצרה ישות בפני עצמה. כפי שכל עוקבי הדף הזה יודעים, רק חלק קטן מתכני העמוד הזה קשורים בתכנית הטלוויזיה עם השם הזהה. לצד התוכן הבידורי שלו, הדף הפך לאחד המוקדים הגדולים ביותר לפניות ציבור במצוקה. מיליוני התיוגים של אזרחים שמרגישים לבד מול מערכות גדולות מהם, הם מבחינתי לא רק סיבה לקום לעבודה – אלא גם סיבה לחיות. פעם אחת, יצאתי מחדר העבודה שלי בוכה. אשתי נבהלה ושאלה אותי מה קרה. ראיתי פוסט של קשיש שחי בדיור הציבורי בתנאים לא תנאים. המקרה הזה מביא לדמעות בפני עצמו, אבל אז ראיתי עשרות מגיבים, כמעט רוב בפוסט הספציפי הזה שפשוט מתייגים את פייסבוק הצינור. אז כן, בכיתי מהמקרה עצמו אבל גם מהבנת הנטל על הכתפיים שלנו והמעמסה שהוא מייצר בלב. בהתחלה נבהלתי, אחר כך התרגשתי, אחר כך הבנתי שאני אסיר תודה על כך. ואז התקשרנו לעמידר. על הקהילה שבניתי בעשר אצבעותיי אני לא הולך לוותר. התביעה מערוץ 10 פילחה את ליבי כיוון שאני יודע שהם יודעים היטב מדוע דף הפייסבוק שייך לי. בימים הקרובים מבטיח לפרט הכל ובכל מקרה שידעו: אני הולך להיאחז בקירות הדף הזה בציפורניי. זהו מפעל חיי. אני מקווה שאתם איתי".