מיקרופון
צילום: אלכסנדר כץ

בדרך לאישור: תחנות אזוריות יניידו דק' פרסום על בסיס חודשי

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה 2 ו-3 את הצעתו של ח"כ מיקי זוהר כי התחנות יוכל לפרסם 9 דקות בשעה בממוצע חודשי ולא יומי, דבר שיקל עליהן בתקופות של ביקושי שיא לפני חגים
אלכסנדר כץ |

ועדת הכלכלה אישרה הבוקר (יום ב') לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק הרשות השנייה באשר לזמן תשירי פרסומות ברדיו המקומי, שיאפשר ניוד דקות פרסום בחישוב חודשי ולא יומי. את ההצעה הגישו קבוצת חברי כנסת בראשותו של מיקי מכלוף זוהר. בהצבעה השתתפו 3 חברי כנסת.

 

כיום רשאיות תחנות הרדיו האזורי לשדר פרסומות בהיקף של 9 דקות בשעה, בעוד הרשות השנייה מוסמכת לשנות את ההיקף בתנאי שהממוצע לא יעלה על 9 דקות בשעה, כלומר מקסימום של 216 דקות פרסום ביממה. ח"כ זוהר יזם כי הפרסום ינויד כך שהממוצע של 9 דקות בשעה יחושב לפי בסיס חודשי ולא יומי.

 

חישוב חודשי יקל עם התחנות בתקופות של ביקושי שיא בפרסום, כגון לפני חגים, כך שהן תוכלנה לחרוג ממגבלת 9 הדקות השעתיות או 216 הדקות היומיות, ולקזז את זה עם ימים בהם אין ביקוש רב לפרסום, באותו חודש.

 

מ"מ מנכ"ל הרשות השנייה ניר שויקה, הסביר כי בתחילה הצעת החוק ביקשה לקבוע את הממוצע לפי חישוב רבעוני, אולם ועדת הרדיו של הרשות המליצה לאזן בין צרכי המפרסמים לאינטרס הציבורי ולקבוע זאת על ממוצע חודשי. הוא הוסיף כי הדבר לא ישנה באופן משמעותי את זמן הפרסום, אלא בתוקפות שיא של חגים, ויעזור לתחנות הרדיו האזוריות להתמודד עם מעבר תקציבי פרסום לדיגיטל.

 

ח"כ רועי פולקמן, שניהל את ישיבת הוועדה, הוסיף ואמר כי צריך לבחון להחיל את ההצעה גם על תחנות הרדיו הארציות, כמו רשת ב' בתאגיד כאן או גלי צה"ל. ח"כ דוד ביטן הגיב ואמר כי התחנות הארציות ממומנות מכספי ציבור והאפשרות שלהן לשדר פרסומות היא רק על מנת לתת להן תוספת הכנסה שולית. הוא הוסיף כי התחנות האזוריות ממומנות אך ורק מפרסום ולא נהנות מכספי ציבור.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.