עובדי IVIX צילום: נתנאל טוביאס
עובדי IVIX צילום: נתנאל טוביאס

IVIX גייסה 60 מיליון דולר למאבק בפשע פיננסי עם AI

הסבב מביא את סך הגיוסים של החברה מאז הקמתה ל-85 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי קרן O.G. Venture Partners, בהשתתפות Insight Partners, Citi Ventures, Team8, Disruptive AI, Cardumen Capital ו-Cerca. החברה מתכננת להשתמש בכספי ההשקעה לצורך האצת פיתוח הטכנולוגיה

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה IVIX גיוס הון


IVIX, המספקת פלטפורמת AI שמסייעת לממשלות ברחבי העולם להילחם בפשיעה פיננסית בהיקפים גדולים, השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 60 מיליון דולר מסדרה B. הסבב מביא את סך הגיוסים של החברה מאז הקמתה ל-85 מיליון דולר. סבב הגיוס מגיע לאחר חמש שנות צמיחה מואצת ועלייה במספר הלקוחות, שבמהלכן סייעה IVIX לרשויות החוק ברחבי העולם לזהות נכסים ופשעים פיננסיים בהיקפים של מיליארדי דולרים, על פי החברה.

 

הגיוס הובל על ידי קרן O.G. Venture Partners, בהשתתפות Insight Partners, Citi Ventures, Team8, Disruptive AI, Cardumen Capital ו-Cerca. החברה מתכננת להשתמש בכספי ההשקעה לצורך האצת פיתוח הטכנולוגיה. "לאורך עשרות שנים מידע גלוי רב לא נוצל כראוי לצורך מאבק בפשיעה פיננסית מורכבת, בשל פיזור הדאטה במקומות רבים, עמימות הנתונים והקושי להפיק מהם תובנות מעשיות. ב-IVIX בחרנו להתמודד באופן חזיתי עם האתגר", אמר מייסד-שותף ומנכ"ל החברה, מתן פטאל. "סבב הגיוס יאפשר לנו להרחיב את יכולותינו ולסייע לעוד רשויות בעולם להתמודד עם פשיעה פיננסית המתפתחת במהירות. יחד עם המשקיעים והשותפים אנחנו מחויבים להמשיך ולספק פתרונות חדשניים שיובילו להשפעה משמעותית ועמוקה בעולם הפיננסי״.

 

רשויות אכיפת החוק נאבקות לאורך השנים בשיטות מגוונות להסתרת הון, כולל חברות קש, חשבונות זרים ושרשראות הלבנת הון. האתגרים האלה מחריפים כיום בשל טכנולוגיות מתקדמות המשמשות את העבריינים, בהן רשתות קריפטו מורכבות, מיקרו-עסקות מהירות המייצרות תנועה מהירה ומפוצלת של כספים שקשה לאתר אותה, האנונימיות בעולם הבלוקצ'יין והתפשטות המסחר האלקטרוני הגלובלי. כל אלה יוצרים אתגרים רבים לרשויות אכיפת החוק. כתוצאה מכך, הכלכלה השחורה העולמית מוערכת כיום בכ-20 טריליון דולר שפועלים מחוץ להישג היד של שיטות החקירה המסורתיות.

 

לדברי החברה, היא פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת התמודדות גלובלית בקנה מידה נרחב עם הבעיה הזו באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, מודלים גדולים של שפה (LLMs), ואנליטיקה גרפית. פלטפורמת החברה יוצרת מיפוי ואנדוקס רחב של התנועות הפיננסיות באינטרנט. היא מסיקה מהם תובנות וחושפת רשתות נסתרות להלבנת הון, התחמקות מסנקציות והעלמת מס שאותן לא ניתן לזהות בכלים הישנים.

 

"IVIX פיתחה טכנולוגיית AI פורצת דרך שמתמודדת עם האתגרים המורכבים ביותר של זמננו בעולם הפיננסי," אמר זיו קופ, שותף מנהל ב-(O.G. Venture Partners (EMEA. "היכולת של IVIX לחשוף פעילות פיננסית לא חוקית היא קריטית לממשלות בעידן הדיגיטלי".

 

IVIX הוקמה ב-2020 על ידי פטאל ודורון פסוב, CPO, בעלי תארים אקדמיים במתמטיקה. פטאל הוא ממייסדי Silverfort ושימש מנכ"ל ונשיא החברה. פסוב הוא יוצא יחידה 81, בעל ניסיון רב בניהול מוצר, פיתוח וסייבר. החברה מעסיקה 60 עובדים, רובם בישראל והשאר בארה"ב, אירופה, דרום אמריקה ובמזרח הרחוק. IVIX נמצאת כיום בשלבי התרחבות וגיוס מפתחים, אנשי מוצר ותפקידים נוספים.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר |

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".


למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.