בג"ץ דחה עתירה להחמיר את הקנס על דרעי בשל היעדרויותיו מהכנסת

בג"ץ דחה את עתירתה של עמותת חדו"ש נגד ועדת האתיקה של הכנסת, אשר התמקדה בטיפולה בהיעדרויות חברי כנסת מעבודתם בכלל ובעניינו של ח"כ אריה דרעי בפרט. השופט דוד מינץ קובע, כי אין המדובר במקרה חריג במיוחד, בו יש הצדקה להתערבות של הרשות השופטת בעבודתה של הרשות המחוקקת.

חדו"ש טענה, כי ועדת האתיקה אינה דנה בהיעדרויות בסיומו של כל כנס, כפי שהיא חייבת לעשות; מחשבת היעדרויות לפי הנוכחות במשכן הכנסת ולא במליאה או בוועדות; וכי יש להחמיר משמעותית את העונש שהוטל על דרעי. במושב השלישי של הכנסת הנוכחית נעדר דרעי מ-77 מבין 102 ישיבות המליאה (המספר המירבי המותר הוא 33), והוא גם אינו חבר בשום ועדה. ועדת האתיקה ציינה שאין זו הפעם הראשונה בה דרעי חורג ממכסת ההיעדרויות, אך ראתה את חברותו בקבינט הבטחוני כנימוק סביר ולכן שללה ממנו שכר של שמונה ימים בלבד.

לשמור מכל משמר על עצמאות הכנסת

מינץ אומר: "ראש לכל יש להזכיר את עקרונות השיטה המשפטית בה אנו מתנהלים של הפרדת הרשויות, ובענייננו ההפרדה בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת. במסגרת זו יש לשמור על מעמדה של הרשות המחוקקת ועל עצמאותה מכל משמר.  אין זה אומר שהכנסת חסינה מפני ביקורת שיפוטית,  אך בשל מעמדה המיוחד של הכנסת, כפי שהוא מעוגן בחוקי היסוד ובמבנה המשטרי של המדינה, בעת קיום ביקורת שיפוטית על פעולותיה על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בזהירות רבה ובריסון מרבי".

ברוח זו כבר נפסק, כי ההתערבות השיפוטית בעבודתה של ועדת האתיקה תהיה פחותה, ובעיקרה מוגבלת למקרים בהם הוועדה פגעה בזכויותיו של חבר כנסת, ולא כאשר נמנעה מלהטיל עליו עיצומים. מינץ מוסיף: "המקרה שלנו רחוק מהאמור כמרחק מזרח ממערב. התהפכו היוצרות. במקרה זה העותרת מבקשת כי נורה לוועדה להחמיר עם עונשם של חברי הכנסת ולהגביר את הפיקוח עליהם.

"יתר על כן, לא זו בלבד שמבוקש שבית המשפט יעביר תחת שבט ביקורתו את התנהלותה של הוועדה; את סדרי והיקף עבודתה; את נהלי עבודתה הפנימיים; את כללי כינוסה; את אופן, שיטת ומידת הפיקוח שלה על חברי הכנסת; את דרך צבירת ואיסוף הנתונים על התנהלות חברי הכנסת מעת כניסתם למשכן הכנסת ועד צאתם - אלא שהעותרת מבקשת כי הביקורת השיפוטית על אודות הסנקציות שראוי להשית תוביל להחמרה עם כל חברי הכנסת ועם משיב 4 [דרעי] באופן פרטני. עם כך לא ניתן להסכין".

הנשיא יצחק עמית הסכים עם מינץ: "ההתערבות בשיקול דעתה המעין-שיפוטי של הוועדה בנושאים אלה, הוא מצומצם. לכן, גם אם יכול הטוען לטעון כי הסנקציה שהושתה על המשיב [דרעי] היא על הרף הנמוך ואף בגדר פגיעה בכבוד הכנסת, אין הדבר מצדיק התערבות בית המשפט".

לבג"ץ אין כלים לבדוק את עשיית הח"כים

השופטת דפנה ברק-ארז הצטרפה למסקנה המשפטית, אם כי אמרה שמדובר בבעיה אמיתית של פיקוח על חברי הכנסת - שהפתרון לה אינו בידי בית המשפט. "יש יותר מדרך אחת למלא את שליחותו של חבר הכנסת. עם זאת, לצד שיקול הדעת המוקנה לחבר הכנסת בנוגע לאופן מילוי תפקידו, עולה מן החקיקה עמדה ברורה לפיה בחירתו האישית של חבר הכנסת צריכה לכלול גם מרכיב בלתי מבוטל של פעילות פרלמנטרית...  חשוב להדגיש: אין מדובר בחובה פורמאלית בלבד, כי אם בביטוי מרכזי לכך שהכנסת אמורה למלא את תפקידה כבית הנבחרים של המדינה.

"נוכחות נמוכה או זניחה בישיבות הכנסת פוגעת אפוא בממד מהותי של עבודת הכנסת. במובן זה, העתירה עוסקת בנושא חשוב, והתמונה העולה מהנתונים שהוצגו - מטרידה. לא למותר לציין כי בשונה מבעלי תפקידים אחרים ששכרם הוא מקופת הציבור, ובכלל זה עובדי ציבור ואף שופטים, הפיקוח המעשי על היקף העבודה היומיומית של חברי הכנסת הוא דל. דווקא על רקע זה נודעת חשיבות מיוחדת לדיון בנושא בוועדת האתיקה של הכנסת".

עם זאת, בג"ץ אינו יכול להתערב ולא רק בשל עקרון הכבוד ההדדי בין הרשויות, אלא גם משום שאין לו כלים לבחון את עשייתם של חברי הכנסת ואת האיזון הראוי בין זו שבמשכן לבין זו שמחוצה לו. ברק-ארז מסיימת בנזיפה בדרעי: "לצד זאת, מקובלת עלי הגישה הבסיסית כי חובתו של חבר הכנסת בעניין זה אינה חלה רק כלפי מצביעיו, אלא כלפי הציבור כולו שאותו הוא אמור לשרת, הן בדיוני המליאה והן בעבודה השוטפת במסגרת הוועדות. חבר כנסת שאינו משתתף באופן פעיל בעבודת הכנסת אינו ממלא כראוי את שליחותו הציבורית, וממילא פוגם בתפקודו של הבית בכללותו". את חדו"ש ייצגה עו"ד יפעת סולל, ואת הכנסת - עו"ד שי כהן.