מחשבון
צילום: FREEPIK

בוטל חוזה עם חברת גבייה: "הצעה תכסיסנית ומועמדת קש"

פסק דין חריף של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי זכייתה של בי.פי.אס ברזיק פיי סולושנס במכרז לניהול שירותי הגבייה של מועצת אליכין בוטלה, לאחר שנמצא כי הצעתה כללה מצג כוזב בדמות מועמדת לתפקיד מנהלת הגבייה - בידיעה שהיא לא תכהן בפועל לאורך זמן. השופט מיכאל קרשן קבע כי מדובר ב"הצעה תכסיסנית", שפגעה בשוויון ובתחרות ההוגנת, והורה על הפסקת ההתקשרות בתוך 90 יום

עוזי גרסטמן |

במרץ 2024 פרסמה המועצה המקומית אליכין מכרז למתן שירותי עזר לגבייה. המכרז משך אליו שתי מתמודדות בלבד - מ.ג.ע.ר מצד אחד, ובי.פי.אס ברזיק פיי סולושנס מהצד השני. בסופו של ההליך, ועדת המכרזים של המועצה הודיעה במאי כי ההצעה הזוכה היא זו של ברזיק פיי סולושנס. ההכרזה הזו לא עברה בשקט. ימים ספורים לאחר ההודעה, פנתה מ.ג.ע.ר למועצה במכתב השגה חריף, שבו טענה כי החברה הזוכה אינה עומדת בתנאי סף מסוימים, וכי מועמדת החברה לתפקיד מנהלת הגבייה, ורדית מרימי, חסרה את הניסיון הנדרש ואינה עומדת בתנאים נוספים שנקבעו במכרז. ואולם מעבר לכך, העלתה העותרת טענה חריגה במיוחד: שלפיה מרימי היא למעשה "מועמדת קש", שאין כוונה אמיתית להעסיקה לאורך זמן, ובפועל צפויה להיות מוחלפת במנהלת גבייה אחרת, מיטל גלעד, ששימשה מנהלת הגבייה המוצעת מטעם העותרת והתפטרה מתפקידה לאחר הפסדה במכרז.

המועצה דחתה את הטענות, וכינתה אותן "ספקולציות". בתשובתה ציינה כי החברה הזוכה התחייבה להעמיד את המועמדת לתפקיד, וכי ההסכם מחייב אותה לעשות כן. העותרת מצדה לא ויתרה, אך בעתירה קודמת שהגישה התמקדו טענותיה בעניינים אחרים, ללא אזכור הטענה בדבר "הצעה תכסיסנית". הליך זה הסתיים במחיקת העתירה.

הפרשה חזרה לאולמות בית המשפט בדצמבר 2024, כשמ.ג.ע.ר פנתה שוב למועצה בדרישה לבטל את ההתקשרות עם החברה הזוכה. הסיבה: לטענתה, בפועל מכהנת כיום בתפקיד מנהלת הגבייה לא מרימי, אלא גלעד - בדיוק כפי שהזהירה מלכתחילה. בתשובתה, טענה המועצה כי מרימי אכן שימשה מנהלת במשך כמה חודשים, אך הוחלפה בגלעד בהסכמת המועצה ואף לבקשתה, בהתאם לצרכים התפעוליים והרשותיים.


מצג שקרי שנועד להבטיח ניקוד גבוה


בעתירה החדשה, שהוגשה בפברואר 2025, התמקדה מ.ג.ע.ר אך ורק בטענה המרכזית: הצעת החברה הזוכה היתה הצעה תכסיסנית. "המשיבה 2 כללה בהצעתה את גב' מרימי מתוך ידיעה שבפועל לא תשמש כמנהלת הגבייה", טענה העותרת. לדבריה, מדובר במצג שקרי שנועד להבטיח ניקוד גבוה במדד האיכות, שכן מרימי קיבלה 19 נקודות מתוך 20, בעוד שגלעד, המועמדת מטעמה, קיבלה 14 בלבד.

השופט מיכאל קרשן בחן בפסק הדין את מהות המונח "הצעה תכסיסנית", כפי שהוגדר בפסיקה: "המונח... מאגד בתוכו מגוון של טקטיקות מכרז פסולות... המציע התכסיסן מגיש הצעה המסתירה את מהותה האמיתית ומציגה בערמה כהצעה אטרקטיבית - מצג אשר עשוי להביא לזכייתו... תכסיסנות כאמור עלולה להטעות את בעל המכרז ולהביאו לקבלת הצעה שאינה אופטימלית מבחינתו... ולפגוע בתחרות שוויונית והוגנת". השופט הדגיש את מרכזיות תפקיד מנהל הגבייה במכרז, שלו הוקדשו 20 נקודות מתוך 40 במדד האיכות, כשיתר הניקוד הוענק להצעה הכספית. בנוסף, קבע המכרז במפורש כי המועמד לתפקיד חייב לעמוד בתנאי כשירות נוקשים, וכי עליו לכהן לאורך זמן.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

העובדה ששתי ההצעות הכספיות במכרז היו זהות הפכה את ההכרעה בניקוד האיכותית להכרעה המכרעת. וכפי שקבע השופט, "ברי כי התרשמות ועדת המכרזים מיכולותיה ומניסיונה של גב' מרימי היא שהביאה לזכיית המשיבה 2 במכרז". אלא שהמציאות אישרה, לדעת בית המשפט, את החשש שהעלתה העותרת מלכתחילה. מרימי חדלה מתפקידה פחות מארבעה חודשים לאחר שהחלה, ובמקומה מונתה גלעד, המועמדת מטעם העותרת. טענת המועצה כי ההחלפה נעשתה ביוזמתה וללא מעורבות החברה הזוכה נותרה, לדברי השופט, הצהרה כללית שלא גובתה בפרטים, כששתי המשיבות אף התנגדו למסירת מידע נוסף.

"עורערה חזקת תקינות המעשה המינהלי", כתב השופט, "באופן שלא ניתן עוד לקבוע ממצא לפיו ההחלטה להחליף את מנהלת הגבייה הייתה ביוזמת המועצה בלבד ומטעמים ראויים". בסיכומו של דבר, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי, "העותרת הרימה את הנטל להראות כי הצעת המשיבה 2 היתה אכן הצעה תכסיסנית... מועמדותה של גב' מרימי הייתה 'מועמדות קש'... המשיבה 2 כללה בהצעתה מצג כוזב שנועד להביא לזכייתה... הגשת ההצעה בדרך זו פגעה בשוויון ובהוגנות התחרות".

קיראו עוד ב"משפט"


הפרה של כללי המכרז והתחרות ההוגנת


עוד הדגיש השופט כי אין קשר בין סמכותה של המועצה להחליף מנהל גבייה לאחר הזכייה, לבין פגם שנפל בהצעה מלכתחילה. לטענתו, לא ניתן "לרפא" בדרך זו הפרה של כללי המכרז והתחרות ההוגנת. הוא גם דחה את טענות המועצה בדבר שיהוי, וקבע כי רק לאחר שהמועצה השיבה באופן רשמי למכתב הדרישה ואישרה את ההחלפה - התגבשה התשתית להגשת העתירה.

לבסוף, קבע בית המשפט כי אין מקום להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים או לבחור בהצעת העותרת, שכן גם היא אינה יכולה עוד לקיים את הצעתה. "התרופה היחידה במקרה זה היא ביטול ההתקשרות עם המשיבה 2", פסק בהכרעתו, והורה כי המועצה תפסיק את ההתקשרות בתוך 90 יום. המועצה לא חויבה לפרסם מכרז חדש, והותירה בידיה את ההכרעה כיצד תספק את שירותי הגבייה בהמשך. בנוסף, חויבה החברה הזוכה לשלם לעותרת הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל, והמועצה תשלם לה 7,500 שקל נוספים.


מה המשמעות של המונח "הצעה תכסיסנית" בהקשר של מכרזים?

"הצעה תכסיסנית" היא הצעה שנראית כלפי חוץ כאטרקטיבית, אך בפועל היא מסתירה נתונים מהותיים או מציגה מצג כוזב שנועד להטעות את עורך המכרז. מדובר בהתנהלות פסולה שנועדה לזכות במכרז באמצעות ניצול פערי מידע או הצגת פרטים מטעים, באופן שפוגע בשוויון ובהוגנות התחרות.


למה תפקיד מנהל הגבייה היה כל כך קריטי במכרז של מועצת אליכין?

תפקיד מנהל הגבייה היווה רכיב מרכזי בשקלול הניקוד - 20 מתוך 40 נקודות מדד האיכות במכרז הוקדשו לכישוריו ולניסיונו. מכיוון שההצעות הכספיות של שתי החברות היו זהות, היתרון האיכותי של המועמד לתפקיד היה יכול להכריע את הזוכה.


איך הוכיחה העותרת שהצעת החברה הזוכה היתה תכסיסנית?

העותרת התריעה כבר בשלב ההשגה שמדובר ב"מועמדת קש", ולאחר כמה חודשים הוכח כי מנהלת הגבייה שהוצעה, מרימי, אכן הוחלפה במהרה, ובמקומה נכנסה המועמדת של העותרת, גלעד. העובדה הזו, ביחד עם היעדר פרטים על נסיבות ההחלפה, שכנעו את בית המשפט שהיתה כוונה מראש לבצע את השינוי.


האם היה לבית המשפט שיקול להחזיר את ההליך לוועדת המכרזים?

השופט קבע שאין מקום לכך, בין היתר משום שגם העותרת לא ביקשה זאת, וגם מפני שמועמדת העותרת כבר אינה זמינה לתפקיד. ההפרה שנקבעה היתה חמורה דיה כדי להצדיק ביטול מוחלט של ההתקשרות.


למה המועצה לא חויבה לפרסם מכרז חדש?

בית המשפט השאיר את ההחלטה הזו לשיקול דעת המועצה, ולא ראה חובה משפטית לכפות מכרז חדש. המועצה רשאית לבחור כיצד להמשיך לספק את שירותי הגבייה, כל עוד היא פועלת לפי הדין.


אילו מסרים שולח פסק הדין למתמודדים במכרזים עתידיים?

המסר המרכזי הוא שאין מקום למצגים כוזבים או הצגת מועמדים שאינם צפויים לכהן בפועל. בתי המשפט בוחנים בחומרה ניסיונות כאלה ורואים בהם פגיעה מהותית בעקרונות השוויון והשקיפות שעליהם נשענים דיני המכרזים.


מה היתה עמדת המועצה לגבי טענות העותרת?

המועצה טענה שההחלפה נעשתה ביוזמתה ולפי צרכיה, וכי הדבר מותר לפי תנאי ההתקשרות. היא גם טענה לשיהוי בהגשת העתירה, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע שהעתירה הוגשה במועד סביר לאחר שהתבררה העובדה שההחלפה בוצעה.


במקרה אחר, התחוללה סערה בקריית אתא מאחורי הקלעים של אחד מהמכרזים הרגישים ביותר במרחב המוניציפלי - מכרז להסעת תלמידים. בית המשפט העליון חשף תמונה מטרידה בפסק דין שפרסם בחודש שעבר. במוקד הסערה ניצבה זכייתה של א. קרן פסגות, שנבחרה לספק את שירותי ההסעה לתלמידים בעיר. אלא שחברת הסעות ותיקה בשם פ.א. פדידה הסעות וטיולים, טענה כי מדובר בזכייה פסולה - כזו שנשענה לא על איכות או מחיר אמיתי, אלא על תכסיסים חשבונאיים מתוחכמים, שמכונים בשפה המשפטית "העמסת מחירים". פ.א. פדידה, שממוקמת בקריית אתא ופועלת כבר יותר מ-30 שנה בתחום, רגילה לזכות במכרזים דומים. בעבר אף העניקה שירותים ישירות לעירייה. אך הפעם, למרות ניסיון עשיר וצי רכב מרשים, מצאה את עצמה נדחקת החוצה על ידי שיטת שקלול שהיטיבה, כך נטען, דווקא עם מתחרה חדשה יחסית, שהגישה הצעה זולה במיוחד, אך לא בהכרח ריאלית. לדברי פדידה, ההצעה של המתחרה היתה תכסיסנית במובהק, כלומר הצעה שנראית על פניו זולה ואטרקטיבית אך מבוססת על מניפולציה של אופן תמחור הרכיבים. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את טענות החברה הוותיקה, ואף חייב אותה בהוצאות. אך העליון חשב אחרת, לפחות בחלקו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משכנתא
צילום: canva pro

לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל

השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים

עוזי גרסטמן |

זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.

א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה"יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.

אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.

האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?

כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.

השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".

משכנתא
צילום: canva pro

לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל

השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים

עוזי גרסטמן |

זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.

א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה"יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.

אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.

האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?

כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.

השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".