
בוטל חוזה עם חברת גבייה: "הצעה תכסיסנית ומועמדת קש"
פסק דין חריף של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי זכייתה של בי.פי.אס ברזיק פיי סולושנס במכרז לניהול שירותי הגבייה של מועצת אליכין בוטלה, לאחר שנמצא כי הצעתה כללה מצג כוזב בדמות מועמדת לתפקיד מנהלת הגבייה - בידיעה שהיא לא תכהן בפועל לאורך זמן. השופט מיכאל
קרשן קבע כי מדובר ב"הצעה תכסיסנית", שפגעה בשוויון ובתחרות ההוגנת, והורה על הפסקת ההתקשרות בתוך 90 יום
במרץ 2024 פרסמה המועצה המקומית אליכין מכרז למתן שירותי עזר לגבייה. המכרז משך אליו שתי מתמודדות בלבד - מ.ג.ע.ר מצד אחד, ובי.פי.אס ברזיק פיי סולושנס מהצד השני. בסופו של ההליך, ועדת המכרזים של המועצה הודיעה במאי כי ההצעה הזוכה היא זו של ברזיק פיי סולושנס. ההכרזה הזו לא עברה בשקט. ימים ספורים לאחר ההודעה, פנתה מ.ג.ע.ר למועצה במכתב השגה חריף, שבו טענה כי החברה הזוכה אינה עומדת בתנאי סף מסוימים, וכי מועמדת החברה לתפקיד מנהלת הגבייה, ורדית מרימי, חסרה את הניסיון הנדרש ואינה עומדת בתנאים נוספים שנקבעו במכרז. ואולם מעבר לכך, העלתה העותרת טענה חריגה במיוחד: שלפיה מרימי היא למעשה "מועמדת קש", שאין כוונה אמיתית להעסיקה לאורך זמן, ובפועל צפויה להיות מוחלפת במנהלת גבייה אחרת, מיטל גלעד, ששימשה מנהלת הגבייה המוצעת מטעם העותרת והתפטרה מתפקידה לאחר הפסדה במכרז.
המועצה דחתה את הטענות, וכינתה אותן "ספקולציות". בתשובתה ציינה כי החברה הזוכה התחייבה להעמיד את המועמדת לתפקיד, וכי ההסכם מחייב אותה לעשות כן. העותרת מצדה לא ויתרה, אך בעתירה קודמת שהגישה התמקדו טענותיה בעניינים אחרים, ללא אזכור הטענה בדבר "הצעה תכסיסנית". הליך זה הסתיים במחיקת העתירה.
הפרשה חזרה לאולמות בית המשפט בדצמבר 2024, כשמ.ג.ע.ר פנתה שוב למועצה בדרישה לבטל את ההתקשרות עם החברה הזוכה. הסיבה: לטענתה, בפועל מכהנת כיום בתפקיד מנהלת הגבייה לא מרימי, אלא גלעד - בדיוק כפי שהזהירה מלכתחילה. בתשובתה, טענה המועצה כי מרימי אכן שימשה מנהלת במשך כמה חודשים, אך הוחלפה בגלעד בהסכמת המועצה ואף לבקשתה, בהתאם לצרכים התפעוליים והרשותיים.
מצג שקרי שנועד להבטיח ניקוד גבוה
בעתירה החדשה, שהוגשה בפברואר 2025, התמקדה מ.ג.ע.ר אך ורק בטענה המרכזית: הצעת החברה הזוכה היתה הצעה תכסיסנית. "המשיבה 2 כללה בהצעתה את גב' מרימי מתוך ידיעה שבפועל לא תשמש כמנהלת הגבייה", טענה העותרת. לדבריה, מדובר במצג שקרי שנועד להבטיח ניקוד גבוה במדד האיכות, שכן מרימי קיבלה 19 נקודות מתוך 20, בעוד שגלעד, המועמדת מטעמה, קיבלה 14 בלבד.
השופט מיכאל קרשן בחן בפסק הדין את מהות המונח "הצעה תכסיסנית", כפי שהוגדר בפסיקה: "המונח... מאגד בתוכו מגוון של טקטיקות מכרז פסולות... המציע התכסיסן מגיש הצעה המסתירה את מהותה האמיתית ומציגה בערמה כהצעה אטרקטיבית - מצג אשר עשוי להביא לזכייתו... תכסיסנות כאמור עלולה להטעות את בעל המכרז ולהביאו לקבלת הצעה שאינה אופטימלית מבחינתו... ולפגוע בתחרות שוויונית והוגנת". השופט הדגיש את מרכזיות תפקיד מנהל הגבייה במכרז, שלו הוקדשו 20 נקודות מתוך 40 במדד האיכות, כשיתר הניקוד הוענק להצעה הכספית. בנוסף, קבע המכרז במפורש כי המועמד לתפקיד חייב לעמוד בתנאי כשירות נוקשים, וכי עליו לכהן לאורך זמן.
העובדה ששתי ההצעות הכספיות במכרז היו זהות הפכה את ההכרעה בניקוד האיכותית להכרעה המכרעת. וכפי שקבע השופט, "ברי כי התרשמות ועדת המכרזים מיכולותיה ומניסיונה של גב' מרימי היא שהביאה לזכיית המשיבה 2 במכרז". אלא שהמציאות אישרה, לדעת בית המשפט, את החשש שהעלתה העותרת מלכתחילה. מרימי חדלה מתפקידה פחות מארבעה חודשים לאחר שהחלה, ובמקומה מונתה גלעד, המועמדת מטעם העותרת. טענת המועצה כי ההחלפה נעשתה ביוזמתה וללא מעורבות החברה הזוכה נותרה, לדברי השופט, הצהרה כללית שלא גובתה בפרטים, כששתי המשיבות אף התנגדו למסירת מידע נוסף.
"עורערה חזקת תקינות המעשה המינהלי", כתב השופט, "באופן שלא ניתן עוד לקבוע ממצא לפיו ההחלטה להחליף את מנהלת הגבייה הייתה ביוזמת המועצה בלבד ומטעמים ראויים". בסיכומו של דבר, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי, "העותרת הרימה את הנטל להראות כי הצעת המשיבה 2 היתה אכן הצעה תכסיסנית... מועמדותה של גב' מרימי הייתה 'מועמדות קש'... המשיבה 2 כללה בהצעתה מצג כוזב שנועד להביא לזכייתה... הגשת ההצעה בדרך זו פגעה בשוויון ובהוגנות התחרות".
- ישלם רק 21.6 אלף שקל מתוך חוב של 686 אלף
- פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
הפרה של כללי המכרז והתחרות ההוגנת
עוד הדגיש השופט כי אין קשר בין סמכותה של המועצה להחליף מנהל גבייה לאחר הזכייה, לבין פגם שנפל בהצעה מלכתחילה. לטענתו, לא ניתן "לרפא" בדרך זו הפרה של כללי המכרז והתחרות ההוגנת. הוא גם דחה את טענות המועצה בדבר שיהוי, וקבע כי רק לאחר שהמועצה השיבה באופן רשמי למכתב הדרישה ואישרה את ההחלפה - התגבשה התשתית להגשת העתירה.
לבסוף, קבע בית המשפט כי אין מקום להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים או לבחור בהצעת העותרת, שכן גם היא אינה יכולה עוד לקיים את הצעתה. "התרופה היחידה במקרה זה היא ביטול ההתקשרות עם המשיבה 2", פסק בהכרעתו, והורה כי המועצה תפסיק את ההתקשרות בתוך 90 יום. המועצה לא חויבה לפרסם מכרז חדש, והותירה בידיה את ההכרעה כיצד תספק את שירותי הגבייה בהמשך. בנוסף, חויבה החברה הזוכה לשלם לעותרת הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל, והמועצה תשלם לה 7,500 שקל נוספים.
מה המשמעות של המונח "הצעה תכסיסנית" בהקשר של מכרזים?
"הצעה תכסיסנית" היא הצעה שנראית כלפי חוץ כאטרקטיבית, אך בפועל היא מסתירה נתונים מהותיים או מציגה מצג כוזב שנועד להטעות את עורך המכרז. מדובר בהתנהלות פסולה שנועדה לזכות במכרז באמצעות ניצול פערי מידע או הצגת פרטים מטעים, באופן שפוגע בשוויון ובהוגנות התחרות.
למה תפקיד מנהל הגבייה היה כל כך קריטי במכרז של מועצת אליכין?
תפקיד מנהל הגבייה היווה רכיב מרכזי בשקלול הניקוד - 20 מתוך 40 נקודות מדד האיכות במכרז הוקדשו לכישוריו ולניסיונו. מכיוון שההצעות הכספיות של שתי החברות היו זהות, היתרון האיכותי של המועמד לתפקיד היה יכול להכריע את הזוכה.
העותרת התריעה כבר בשלב ההשגה שמדובר ב"מועמדת קש", ולאחר כמה חודשים הוכח כי מנהלת הגבייה שהוצעה, מרימי, אכן הוחלפה במהרה, ובמקומה נכנסה המועמדת של העותרת, גלעד. העובדה הזו, ביחד עם היעדר פרטים על נסיבות ההחלפה, שכנעו את בית המשפט שהיתה כוונה מראש לבצע את השינוי.
האם היה לבית המשפט שיקול להחזיר את ההליך לוועדת המכרזים?
השופט קבע שאין מקום לכך, בין היתר משום שגם העותרת לא ביקשה זאת, וגם מפני שמועמדת העותרת כבר אינה זמינה לתפקיד. ההפרה שנקבעה היתה חמורה דיה כדי להצדיק ביטול מוחלט של ההתקשרות.
למה המועצה לא חויבה לפרסם מכרז חדש?
בית המשפט השאיר את ההחלטה הזו לשיקול דעת המועצה, ולא ראה חובה משפטית לכפות מכרז חדש. המועצה רשאית לבחור כיצד להמשיך לספק את שירותי הגבייה, כל עוד היא פועלת לפי הדין.
אילו מסרים שולח פסק הדין למתמודדים במכרזים עתידיים?
המסר המרכזי הוא שאין מקום למצגים כוזבים או הצגת מועמדים שאינם צפויים לכהן בפועל. בתי המשפט בוחנים בחומרה ניסיונות כאלה ורואים בהם פגיעה מהותית בעקרונות השוויון והשקיפות שעליהם נשענים דיני המכרזים.
מה היתה עמדת המועצה לגבי טענות העותרת?
המועצה טענה שההחלפה נעשתה ביוזמתה ולפי צרכיה, וכי הדבר מותר לפי תנאי ההתקשרות. היא גם טענה לשיהוי בהגשת העתירה, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע שהעתירה הוגשה במועד סביר לאחר שהתבררה העובדה שההחלפה בוצעה.
במקרה אחר, התחוללה סערה בקריית אתא מאחורי הקלעים של אחד מהמכרזים הרגישים ביותר במרחב המוניציפלי - מכרז להסעת תלמידים. בית המשפט העליון חשף תמונה מטרידה בפסק דין שפרסם בחודש שעבר. במוקד הסערה ניצבה זכייתה של א. קרן פסגות, שנבחרה לספק את שירותי ההסעה לתלמידים בעיר. אלא שחברת הסעות ותיקה בשם פ.א. פדידה הסעות וטיולים, טענה כי מדובר בזכייה פסולה - כזו שנשענה לא על איכות או מחיר אמיתי, אלא על תכסיסים חשבונאיים מתוחכמים, שמכונים בשפה המשפטית "העמסת מחירים". פ.א. פדידה, שממוקמת בקריית אתא ופועלת כבר יותר מ-30 שנה בתחום, רגילה לזכות במכרזים דומים. בעבר אף העניקה שירותים ישירות לעירייה. אך הפעם, למרות ניסיון עשיר וצי רכב מרשים, מצאה את עצמה נדחקת החוצה על ידי שיטת שקלול שהיטיבה, כך נטען, דווקא עם מתחרה חדשה יחסית, שהגישה הצעה זולה במיוחד, אך לא בהכרח ריאלית. לדברי פדידה, ההצעה של המתחרה היתה תכסיסנית במובהק, כלומר הצעה שנראית על פניו זולה ואטרקטיבית אך מבוססת על מניפולציה של אופן תמחור הרכיבים. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את טענות החברה הוותיקה, ואף חייב אותה בהוצאות. אך העליון חשב אחרת, לפחות בחלקו.

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך
בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה
ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.
ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.
אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".
החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה
נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".
- התחרות חוזרת? ארקיע משיקה את יעדי הסתיו והחורף
- ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך
בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה
ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.
ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.
אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".
החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה
נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".
- התחרות חוזרת? ארקיע משיקה את יעדי הסתיו והחורף
- ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.