ערן סוקול
צילום: אסף מור
ניתוח

הקורונה הפילה את קרסו מוטורס למכפיל 6 על הרווח - הזדמנות?

קרסו תיפגע מהקורונה, אבל כנראה שזו לא תהיה פגיעה אנושה; אז למה המניה צנחה ב-40% מתחילת השנה, איך זה קשור לעסקת קל אוטו ומה צפוי ברבעון השני? 
ערן סוקול | (9)
נושאים בכתבה אופנועים קרסו

מניית חברת קרסו יבואנית רנו, ניסאן, אינפינטי ודאצ׳יה, ובעלת שליטה בחברת מטרו מוטור היבואנית הרשמית של מותג האופנועים סאן יאנג, איבדה כ-40% מערכה מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל הון 0.6 ובמכפיל 6.1 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. החברה אמנם צפויה להיפגע ממשבר הקורונה, אולם נוכח המכפיל הנמוך, עולה השאלה האם נוצרה הזדמנות קניה במניה?

החברה דיווחה על תוצאות אמביוולנטיות ברבעון הראשון של השנה. משבר הקורונה פגע בתוצאות החברה אך עיקר ההשפעה צפויה במהלך הרבעון השני. ענף מכירות  כלי הרכב החדשים נפגע ברבעון הראשון בצורה יחסית משמעותית, לעומת ענף הליסינג שהציג שיפור מסויים ברווחיות ובהכנסות.

  

הכנסות הרבעון הראשון של 2020 ירדו ב-10%, ל-947.7  מיליון שקל, בהשוואה ל-1.06 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. כ-5,604 כלי רכב חדשים  נמכרו במהלך הרבעון בסכום כללי של 685 מיליון שקל, ירידה של 18% בהכנסות תחום פעילות זה. החברה דיווחה כי צומצמו משמעותית הזמנות כלי רכב חדשים, וכי במהלך חודשים מרץ עד מאי נמסרו כ-2,675 רכבים חדשים, ירידה של 62%. החברה לא נפגעה במהלך הרבעון בתחום השכרת כלי הרכב, אך מכירות מגזר פעילות זה נפגעו במהלך חודשים אפריל ומאי בכ-37% ו-23% בהתאמה.

 

למרות הירידה בהכנסות, בשורה התחתונה, הרווח הנקי הסתכם ברבעון הראשון ב-46.9 מיליון שקל, גידול של כ-56% לעומת 30 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגורם המרכזי לגידול ברווח, הינו הכרה ברווחים הנובעים מנגזרים פיננסיים והפרשי שער בסך של 4.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של 17.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר הפער מיוחס לרווחים שהכירה החברה כתוצאה מהפרשי שער של הדולר והיורו לעומת התקופה המקבילה.

 

לאחר פרסום התוצאות לרבעון הראשון אמר איציק וייץ, מנכ"ל קרסו מוטורס כי "ההכנסות ברבעון הושפעו, באופן טבעי, ממשבר הקורונה, שבעיצומו צומצמה הפעילות הכלכלית במשק וחלה ירידה משמעותית בהיקפי ההזמנות לרכבים חדשים. עם זאת, החל מחודש מאי 2020 ובמהלך חודש יוני 2020, ניכר גידול בכלל פעילויות הקבוצה".

וזה נמשך גם בחודש יולי. המסירות בחודש יולי של שוק הרכב בכלל עמדו פחות או יותר על הנתונים של התקופה המקבילה אשתקד. יש התאוששות בשוק הרכב - נכון ששוק המכוניות המשומשות נמצא בהעדפה אצל הצרכנים, אבל גם הרכבים החדשים חזרו לקדמת הבמה. הרבעון השני של קרסו אמנם יבטא חולשה לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אבל סביר להניח שהחברה כפי שהצהירה, חסכה בהוצאות, ותדע להציג תוצאות פושרות יחסית למצב. במילים אחרות - ברבעון הכי גרוע במשבר הנוכחי החברה תדווח על תוצאות שיהיה אפשר לעכל אותן ואם כך - האם הירידה החדה בשער המניה מוצדק? 

ובכלל - גם אם מדובר ברבעון יחסית קשה, השאלה החשובה שמנתחים את קרסו היא מה הלאה? מה יהיה ברבעונים הבאים ובשנים הקרובות? וגם אם יחסית נחמיר ונניח שהיקף מכירות הרכבים ירדו בשיעור שעולה על הירידה בצמיחה - 6%, סדר גודל של 10% ואפילו ב-15% - זה לא יהיה אסון גדול לחברה שרוב הוצאותיה הן הוצאות משתנות - כלומר הוצאות שהיא יכולה לחסוך במקביל לירידה בפעילות. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ובכל זאת - השוק אמר את דברו והפיל את המניה. הסיבה אולי קשורה למינוף הגבוה של החברה - הון של 1.5 מיליארד שקל מממן מאזן של 4.8 מיליארד שקל, כאשר חלק גדול מהנכסים הוא מלאי רכבים. החשש שמול הוצאות המימון יש מלאי שערכו דווקא נשחק. כאן צריך לזכור את ההקלות שהמדינה נתנה לחברות הרכב בתקופת הקורונה וגם את האפשרות להאריך בארבעה חודשים את תקופת ההמתנה עד העלייה לכביש. כלומר, החברות היבואניות לרבות קרסו יכולות למכור את המלאי בקצב איטי יותר ולא להיפגע, אף אחד לא רודף אחריהם - הם ירשמו את הרכב כאילו הוא רכב חדש גם אחרי שהיה במחסן תקופה ממושכת יותר מהרגיל.

סיבה אחרת לתמחור המניה עלולה להיות ההרפתקה שאליה נכנסה קרסו לאחרונה - ההשתלטות על קל אוטו. קל אוטו נכנסה לכינוס נכסים וקרסו רכשה אותה לכאורה בנזיד עדשים. אלא שקל אוטו פועלת בשוק הליסינג והמכירות של רכבים משומשים (טרייד אין) ואפס קילומטר והיא סובלת מהקורונה. לא ברור עד כמה היא סובלת - העסקה הושלמה בחודש מאי, וכאן יכולה להיות הפתעה לשני הכיוונים. נראה שקרסו שבחרו להשלים את העסקה יודעים מה הם עושים, אבל יכו להיות שכדי להחזיר את קל אוטו לדרך המלך, ייקח זמן. עם זאת במבט על חברות הליסינג האחרות שנסחרות בבורסה עולה תמונה קצת מפתיעה - הרווחיות אמנם מצומקת, אבל התזרים טוב. מסתבר שדווקא בזמן של התכווצות בכלי הרכב (מליסינג) החברות האלו מייצרות מזומנים שכן הם צריכות לממן פחות רכבים שוטפים/ פחות מלאי. זה עשוי להיות לטובתה של קרסו הגדולה. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לרון 11/08/2020 07:21
    הגב לתגובה זו
    הוא לקנות בזמנים קשים כשהמניה "לא מעניינת",לא ממליץ אך מתי תילמדו?
  • 8.
    מה קורה ביוניברסל מוטורס ??? (ל"ת)
    אלכסנדר הגדול 10/08/2020 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מניה לא מעניינת 10/08/2020 12:58
    הגב לתגובה זו
    המשבר בשוק הרכב עוד לא החל בוא נדבר עוד חצי שנה ונראה איך שוק המכוניות צולל
  • 6.
    המניה נסחרת בזול אני קונה בכל הכוח (ל"ת)
    חיים 10/08/2020 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ערן אתה צודק (ל"ת)
    שרון 10/08/2020 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רונן 10/08/2020 08:08
    הגב לתגובה זו
    שיעדיף ויתרגל למותג מסוים והם יתנו לו ערך מוסף ששום חברה אחרת לא נותנת, משהו יחודי, רק רכב היום זה לא מספיק.
  • 3.
    צני 10/08/2020 00:21
    הגב לתגובה זו
    כל הקניה זה חשבונאי כי איך לגבות עדיף להשתלט מבפנים בסוף היו מוחקים 1600 מיליון מהלוות לקל אוטו
  • 2.
    אלון 09/08/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    בשורה התחתונה, מותגים גרועים. תהיה כנה, היית קונה רנו?
  • 1.
    נמאס מהבורסה פה. 09/08/2020 21:12
    הגב לתגובה זו
    הייתי במניה הזאת לפני חודש. מה צריך כתבה שלמה כדי להסביר לאחרים שזאת מניה טובה? שוק חלש, מחזורים נמוכים.....
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.