אחת השאלות המעניינות היא איך ייתכן שאנשים מאמינים בדברים מסוימים בזמן שהנתונים הרשמיים מספרים סיפור אחר. אפשרות אחת היא שהנתונים הרשמיים משקרים. אבל לפעמים נראה שמי שאוספים את הנתונים הרשמיים עושים מאמץ כן לפרסם את הנתונים האמיתיים, ובכל זאת הציבור מאמין במשך שנים במשהו אחר לגמרי.

הפעם הראשונה שנתקלתי בתופעה הזאת הייתה כשעבדתי תקופה בבנק המרכזי של גרמניה, והסתכלנו על גרף שיש עליו שני קווים. הקו הראשון תיאר את התפתחות מדד המחירים לצרכן בגרמניה והקו השני תיאר את התוצאות של סקר שמדד את האמונות של הציבור לגבי המחירים בגרמניה.

מה שהיה מדהים זה שעד שהאירו הפך למטבע הרשמי של גרמניה, שני הקווים הלכו ביחד. מהרגע שהאירו נכנס לתמונה, הקווים נפרדו, כשאנשים מאמינים שהמחירים עולים בקצב מהיר, בזמן שהנתונים הרשמיים מראים שהמחירים די יציבים. גם חמש שנים אחרי שהאירו הפך למטבע רשמי, שני הקווים לא נפגשו.

משהו די דומה קורה גם בישראל: בכל פעם אנשים שואלים אותי איך ייתכן שהמחירים כל הזמן מתייקרים, וכל פעם אני עונה שלפי הנתונים הרשמיים, המחירים לא מתייקרים, ובמשך כמה שנים הם אפילו קצת ירדו. בכל פעם אני מקבל מבט לא מאמין, וטענה שבסופר המחירים רק עולים.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדדי המחירים לצרכן בהשוואה למחירי הפירות והירקות

מקור: למ"ס

ההתמקדות של אנשים במחירי הסופר, מספקת, אולי, תשובה למדוע בארץ אנשים משוכנעים שהמחירים עולים גם כשהעובדות אומרות משהו אחר. אם תסתכלו בתרשים לעיל, תראו שבזמן שמדד המחירים הכללי די עומד במקום מאז 2013, מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות אומנם ירד מעט אחרי 2013 כתוצאה מהשפעות של המחאה החברתית ב-2011, אבל בשנתיים האחרונות הוא שוב עולה.

מדד המחירים של פירות וירקות, לעומת זאת, נמצא במגמת עלייה רצופה מאז 2006. אם נסתכל רק על שלוש השנים האחרונות, אז מ-2017, מדד המחירים הכללי עלה בכ-1.4%, מדד מחירי המזון ללא פירות וירקות עלה בכ-2.4%, ומדד מחירי הפירות והירקות עלה בכ-9.3%.

כך שמי ששם לב בעיקר למה שקורה בסופר, בהחלט יכול לצאת עם הרגשה שהמחירים במגמת עלייה, ומי שקונה הרבה פירות וירקות יוצא בתחושה שהמחירים עולים אפילו די מהר. זה גם לא מפתיע שאנשים שמים לב בעיקר לקניות שהם עושים בסופר – אלו הקניות שעושים הכי הרבה, ולכן מתקבל הרושם שאלו הקניות שעולות הכי הרבה כסף. לכן פחות שמים לב לעובדה שמחירים של מוצרים כמו טלפונים ניידים, טיולים לחו"ל, ובגדים, מאוד הוזלו בשנים האחרונות.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

באופן אירוני, סיבה נוספת שבגללה אנשים מרגישים שהם מוציאים יותר כסף, היא בדיוק העובדה שיש מוצרים שמחיריהם מאוד הוזלו. טיסה לחו"ל, למשל, הייתה בעבר דבר מאוד יקר, ולכן רק מעטים עשו אותו. היום, בגלל שטיסות נעשו זולות יותר, חלק גדול מהאוכלוסיה טסים לחו"ל לפחות פעם בשנה. התוצאה היא שבגלל שהטיסות זולות, אנשים מוציאים יותר כסף, ומרגישים שנשאר להם פחות.

והסיבה השלישית שבגללה אנשים מרגישים שהמחירים כל הזמן מתייקרים היא שבישראל באמת יקר מאוד, והיום, כשכל כך קל להשוות את המחירים לחו"ל, אנחנו רואים עד כמה יקר פה. אבל אולי אין מה לדאוג: כל המפלגות הגדולות מבטיחות שאם הן יבחרו אז הן כבר יפתחו את השוק לייבוא וידאגו להוריד את המחירים. כך שכל מה שנשאר לנו זה לחכות עד אחרי הבחירות, ואז כבר נראה איך שנצא מהסופר עם עודף מ-200 שקל.

הכותב הינו ד"ר אביחי שניר, המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי