אביחי שנירהשכונות החדשות הן אסון תחבורתי - ככה לא פותרים את בעיית הפקקים
התחבורה בישראל לא הולכת להשתפר בשנים הקרובות. לצערנו, זאת פחות או יותר עובדה. ההשקעה בכבישים ובתחבורה ציבורית לא עומדת בקצב הנדרש, ולכן גם כשכבר מסיימים לבנות כביש או לסלול מסילה לרכבת קלה, מתברר שזה כבר לא מספיק.
מה שבכל זאת אפשר לעשות בתור עובדים שסובלים בפקק בדרך לעבודה, זה אחד משני דברים. הראשון, להצביע למפלגה שמבטיחה לשים את התחבורה בראש סדר העדיפויות, ואת כל שאר הדברים, הרבה מאחורה. השני, זה לנסות לצמצם נזקים. והדרך לצמצמם נזקים היא לא לקנות דירות בשכונות שנבנות בסגנון שמקובל היום. כי השכונות שמתוכננות היום פשוט לא מתאימות לצרכים. בשכונה אופיינית שנבנית בפריפריה של תל-אביב, יש המון בניינים עם הרבה קומות, ופחות או יותר זהו. במקרים היותר טובים, בשכונות הקצת יותר יקרות, יש קצת שטח ירוק.
>>>מה הקשר בין פקקים ובין מחירי הדירות, ולמה הממשלה לא ממהרת להוריד את המסים על הרכבים?
וכשבשכונה אין כלום חוץ מבניינים, אז חוץ מלנסוע כל בוקר לעבודה, זוג הורים צריך עוד קודם להסיע את הילדים לבית הספר או לגן. בערב, אם הם רוצים לעשות קניות בסופר, הם צריכים לנסוע לאזור תעשייה שבדרך כלל ממוקם במרחק של כמה קילומטרים מהבית. אם הם רוצים לבלות בבית-קפה או בפאב, הם שוב צריכים לנסוע. ומכיוון שהם לא גרים לבד בשכונה, אז חוץ מהפקק בדרך לעבודה, הם צריכים לעמוד בבוקר בפקק מעצבן במיוחד כשהם מסיעים את הילד לבית-ספר. בערב, כשהם חוזרים מהעבודה ורוצים לעשות קניות, הם צריכים לבלות עשר דקות בסיבובים כדי למצוא חניה, ובלילה, כשהם רוצים לשתות בירה כדי להירגע, הם שוב צריכים לעמוד באיזה פקקון בכניסה לאזור תעשייה.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל זה לא חייב להיות ככה. כי אפשר לתכנן שכונות כך שלא יהיה צורך בכל הנסיעות שהן לא הנסיעה לעבודה. כל מה שנדרש זה שכשמתכננים שכונה, המתכננים ייקחו בחשבון את הצרכים השותפים של מי שיגורו בה. אם בונים שכונה, אז צריך לבנות בתוך השכונה בתי-ספר וגנים שאליהם הילדים יכולים ללכת בלי לחצות כבישים. זה גם לא קשה לתכנן שכונה כך שהיא תכלול בפנים מרכז קניות קטן שיכלול את רוב הקניות של יום-יום. למה שבתוך שכונת המגורים לא תהיה מאפייה וחנות ירקות, ואפילו סופר קטן?
הרי רק לפני כמה שנים עשו בארץ מהומה גדולה כשהתברר שהמילקי בארץ עולה פי 3 או 4 מאשר בגרמניה. חלק גדול מהסיבה שבגללה המילקי הגרמני יותר זול, היא שבגרמניה לא עושים קניות בסופרים גדולים. רוב הקניות מתבצעות בסופרים קטנים, שכונתיים, שכדי להציע את כל המוצרים החשובים, הם מציעים מבחר קטן של מותגים, ורוב המוצרים הם של המותג הפרטי. כך שבהחלט אפשר לבנות בכל שכונה סופר קטן שלא רק שיספק את כל המוצרים שצריכים ליום-יום, הוא אפילו יעשה את זה במחירים נמוכים.
אבל כדי שזה יקרה, צריך שקוני הדירות יצביעו ברגליים. כי כל עוד אנשים רצים לעמוד בתור כשמגרילים דירות במחיר למשתכן, לאף אחד אין סיבה לתכנן נכון. הרבה יותר קל לבנות שכונת "מחיר למשתכן" מאשר לחשוב איך לתכנן נכון, למרות שההבדל בעלויות הוא מאוד קטן. לכן, כל מה שנדרש הוא שהציבור יבהיר לקבלנים מה הוא רוצה, וכשזה יקרה, הקבלנים יתכננו, והרשויות יתנו להם היתרים. אבל כל עוד אנשים מוכנים לקנות דירות בישוב כמו חריש, שבו המתכננים בחרו לשים את מרכזי הקניות הרחק מהבתים, שום דבר לא יעזור, ואנחנו נמשיך להיות תקועים בפקקים.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- 6.איזו מפלגה שמה את נושא התחבורה בראש? (ל"ת)תוהה 06/02/2020 14:27הגב לתגובה זו
- 5.אתה פשוט משעמם ....זה לא מעניין. כה אמר הנאשם במרמה (ל"ת)דוד כהן 05/02/2020 09:55הגב לתגובה זו
- 4.אזרח 04/02/2020 09:37הגב לתגובה זוכל מרכז מסחרי גובה שכירות יקרה שבא לידי ביטוי במחיר המוצר. ולכן רק מי שיכול כלכלית מבצע קניות ובילוי במרכז השכונתי. אז זה הפתרון. ולכותב המאמר אני מציע שיסתכל מה קורה בשכונת קריית השרון, שם ממוקמת המכללה בה הוא מרצה. יש כמה מרכזי מסחר שכונתיים ותמיד השכונה פקוקה בכל שעה.
- 3.מחיר למזדקן 04/02/2020 07:43הגב לתגובה זוולא בתכנון שכונה . בל נשכח את המינוי שלו ברשות לניירות ערך גב גוואטה . לא יצא לנו מזה שום דבר הבורסה נשארה כושלת כמו שהיתה למרות הפטנטים שהם ממציאים כל פעם מחדש. הוא לא העז גם להוריד מס על הבורסה רק מפחד שמא יגידו שהוא לא חברתי מסתבר שהוא מאוד מאוד חברתי
- 2.מאוחר מידי 04/02/2020 07:39הגב לתגובה זובלי תחבורה חייבים שתי מכוניות פקקים ביציאה כי הילד צריך הסעה לבית ספר ביציאה מהשכונה כנ"ל בחזרה לשכונה. תכננו ללא תחבורה אוטובוס עובר פעם בחצי שעה כמו בשנות ה50 במקרה הטוב באם המושבות ריכוז במרכז המסחרי של קופת חולים ולשתות קפה פירושו לבלות עם חולים שעוצרים בבית קפה העלוב והמשעמם שיש שם. כעת שכונה של צעירים שתיהפך לסלמס כי לא יהיה להם כסף לתקן מפגעים במגדלים. גם לצאת בבוקר מהמגדל לוקח להם חצי שעה. תכנון של מפגרים
- 1.תושב מקומי 04/02/2020 07:31הגב לתגובה זובמכולת מקומית תמיד, תמיד!, המחירים יקרים יותר מאשר בסופר גדול באיזור התעשיה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
