גוררת רגליים: ממשלת ישראל מותירה את משקיעי הביטקוין בערפל
מדינה שמיתגה את עצמה כאומת הסטארט-אפ חייבת להתייחס לתופעה החדשנית כדי לתפוס מקום טוב בתחרות לפני מרוץ השוורים הבא – או לפחות לא להפריע
בקרוב תתכנס ממשלה חדשה במשכן הכנסת בו ממתינה ערימת ענק של נושאים לטיפולה. במה תחל הממשלה החדשה לטפל קודם? איזה דבר חקיקה ראשון יעלה לסדר יומה של כנסת ישראל?
בישראל כמו בישראל, הרבה פעמים מי שצועק צודק. כשיש טילים באוויר דנים במצב הביטחוני, כשהמורים שובתים עולה השיח על מצב החינוך, וכשהביטקוין עולה כך מתרחב הדיון הציבורי ומגיע לתוך ועדות הכנסת ושולחנותיהם של הרגולטורים.
עם ישראל כבר הוכיח שהוא יודע להרעיש, אבל כאשר מדיניות נקבעת במודל של כיבוי שריפות או ניהול משברים ללא חזון או תכנון ארוך טווח, חסימת הצירים של איילון לא באמת יכולה להניב פרי בסוגיות מאקרו כלכליות. החדשנות הטכנולוגית שביטקוין הביא איתו לעולם הפיננסי פרצה את גבולות המציאות המוניטרית שהכרנו והיא דורשת קבלת החלטות אקטיבית על מנת שנוכל ליהנות מפירות התעשייה החדשה לכשיבשילו.
המטבעות הדיגיטליים לא ממהרים להיעלם
אמנם הצונאמי שפקד את שוק המטבעות הדיגיטליים כבר מאחורינו, אבל ביטקוין וחבריו לשוק לא ממהרים להיעלם מהשטח ורבים צופים להם תפקיד משמעותי בכלכלת העתיד. שוק המטבעות הדיגיטליים הוא שוק צעיר ומאתגר במיוחד, שכן הוא קורא תיגר על חוקי העולם הפיננסי המסורתי והטכנולוגיה שעומדת בבסיסם של המטבעות מאפשרת מציאות שבה ניתן להעביר ערך כלכלי ללא תלות בגוף מרכזי.
- מנכ"ל איילון: "התשואות על ההון מצדיקות את התמחור בביטוח"
- איילון יהיה חסום הלילה - איפה ובאיזה שעות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שהמערכת הבנקאית לא אוהבת את הרעיון שמאיים על המונופול שלה בייצור ושליטה על הכסף וראייה לכך ניתן לראות בעובדה שהיא מקשה על עסקים ויחידים הפועלים בתחום לבצע פעילות בחשבונותיהם, גם במקרים שבהם ניתן להוכיח שמדובר בפעילות שאין בה רבב.
למרות הירידות של השוק מאז הגיע לשיאו בשלהי 2017 ולמרות המספידים, כבר כמעט עשור שביטקוין צובר תאוצה לתוך הכלכלה הבינלאומית ויש לזכור שמדובר בנכס ייחודי שסיפק למשקיעים בו תשואות אדירות. משקיע שנכנס להשקעה בדולרים בודדים או אפילו במאות דולרים הניב תשואה של מאות ואלפי אחוזים וגם כאשר לוקחים בחשבון את התנודתיות הגדולה מדובר בהון בלתי מבוטל.
עם זאת, על אף שמדובר בפעילות השקעה חוקית לגמרי, משקיעים שמחפשים לממש את רווחיהם ולהעביר אותם לחשבון הבנק שלהם נתקלים בסבר פנים חשדני מצד המערכת הבנקאית שבחרה במדיניות ניהול סיכון מחמירה שמעכבת את התפתחות התחום ודוחקת את רגליהם של משקיעים ועסקים לחפש פתרונות מעבר לים.
- חיית המחמד החדשה שלך - כלב רובוט
- למה באר יעקב כל כך מושכת את הצעירים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- חיית המחמד החדשה שלך - כלב רובוט
למרות מראית העין שנכונה לשמוע ולדון בפיתוחים ובאפשרויות החדשות המונחות על השולחן הפיננסי הבינלאומי, מדינת ישראל על כלל שלוחותיה הרגולטוריות החליטה שלא להחליט והיא גוררת רגליים, כך שבמקום לזהות את הפוטנציאל הגדול של התחום ולנצל את ההזדמנות להוביל אותו היא פועלת באדישות ומותירה את העסקים ואת המשקיעים בערפל.
עוד חוזר הניגון: הרשויות מנסות לטאטא את רוח החדשנות
האופי הבינלאומי של השוק ומהירות החידוש בו מקשים על הרגולטורים את ההתמודדות ולכן נדרשת מהם למידה מעמיקה והקמת צוותים מקצועיים כדי לאפשר חקיקה יעילה שתשמור על המשקיעים מחד ולא תפגע בהתפתחות השוק מאידך.
למרות שהרשויות מזהות את הפוטנציאל החיובי הטמון בשוק המטבעות הן דווקא ממשיכות בניגון החוזר הקושר את התחום לפשיעה, הלבנת כספים וטרור ובאותה נשימה מנסות לטאטא את רוח החדשנות מתחת להגדרות העולם הישן. בהיעדר בהירות רגולטורית הולמת שמתאימה לאופי הטכנולוגיה, פעילות פרטית או עסקית לגיטימית נדחקת לשוליים ומדינת ישראל מפסידה בינתיים את פוטנציאל הרווחיות הגדול של התחום.
להבדיל מהשליטה המונופוליסטית של בנקים מרכזיים, ביטקוין אינו כפוף באופן ישיר לרגולטור כזה או אחר וחוקים החלים על המשתמשים בו משתנים בין מדינה למדינה. הארכיטקטורה המבוזרת של ביטקוין תוכננה באופן כזה שהיא אינה שואלת רשות או דורשת את אישורו של רגולטור כזה או אחר והיא פועלת בין אם הבנקים יקבלו את הרעיון ובין אם לא.
מדינות כמו שווייץ כבר הפנימו את העובדה שמדובר בחדשנות פיננסית בלתי ניתנת לעצירה ואימצו מדיניות אוהדת עבור עסקים ומשקיעים בתחום והן מושכות אליהם חברות שיש להן את הפוטנציאל להפוך לענקיות הפיננסים של דור ה-Y, שסקרים רבים מראים את העדפתו הברורה להשתמש ולהשקיע במטבעות כמו ביטקוין על פני השקעות מסורתיות ושימוש בשירותים הבנקאים.
לסיכום, תחום המטבעות הדיגיטליים רווי דעות, אמונות ואינטרסים שנעים על התפר שבין העולם הפיננסי המסורתי לכלכלה סופר מודרנית. מצדו האחד חדשנות פורצת גבולות ומוסכמות ומצדו השני עקשנות מקובעת במסגרות ישנות. את צעדי הריקוד שבין העולמות קשה לצפות, אבל השנים הקרובות יכריעו מי תהיינה השחקניות הגדולות במגרש - וממשלות שלא יפנימו את המציאות החדשה ימצאו את עצמן במקרה הטוב יושבות על הספסל ובמקרה הגרוע, מתמודדות מחאה אמתית שניתן להיערך לה כבר היום.
לכן, מדינת ישראל שמיתגה את עצמה כאומת הסטארטאפ שנמצאת בחזית הטכנולוגית הבינלאומית לא יכולה להרשות לעצמה לגרור רגליים אל מול התופעה וחייבת להתייחס אליה כדי לתפוס מקום טוב בתחרות לפני מרוץ השוורים הבא – או לפחות לא להפריע.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים
- 2.ישראלי 02/05/2019 09:13הגב לתגובה זוכתבה הזויה
- 1.חבל שהמדינה לא תקלוט את זה עד שיהיה מאוחר מדי (ל"ת)נאורי 08/04/2019 15:01הגב לתגובה זו

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?
המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה".
הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".
ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.
אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.
רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים
בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.
- החות'ים מאיימים: אם טראמפ יתקוף באיראן - נתקוף ספינות אמריקאיות
- טראמפ דואג לטראפ - מה עומד מאחורי הפסקת התקיפות בתימן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.