גוררת רגליים: ממשלת ישראל מותירה את משקיעי הביטקוין בערפל
מדינה שמיתגה את עצמה כאומת הסטארט-אפ חייבת להתייחס לתופעה החדשנית כדי לתפוס מקום טוב בתחרות לפני מרוץ השוורים הבא – או לפחות לא להפריע
בקרוב תתכנס ממשלה חדשה במשכן הכנסת בו ממתינה ערימת ענק של נושאים לטיפולה. במה תחל הממשלה החדשה לטפל קודם? איזה דבר חקיקה ראשון יעלה לסדר יומה של כנסת ישראל?
בישראל כמו בישראל, הרבה פעמים מי שצועק צודק. כשיש טילים באוויר דנים במצב הביטחוני, כשהמורים שובתים עולה השיח על מצב החינוך, וכשהביטקוין עולה כך מתרחב הדיון הציבורי ומגיע לתוך ועדות הכנסת ושולחנותיהם של הרגולטורים.
עם ישראל כבר הוכיח שהוא יודע להרעיש, אבל כאשר מדיניות נקבעת במודל של כיבוי שריפות או ניהול משברים ללא חזון או תכנון ארוך טווח, חסימת הצירים של איילון לא באמת יכולה להניב פרי בסוגיות מאקרו כלכליות. החדשנות הטכנולוגית שביטקוין הביא איתו לעולם הפיננסי פרצה את גבולות המציאות המוניטרית שהכרנו והיא דורשת קבלת החלטות אקטיבית על מנת שנוכל ליהנות מפירות התעשייה החדשה לכשיבשילו.
המטבעות הדיגיטליים לא ממהרים להיעלם
אמנם הצונאמי שפקד את שוק המטבעות הדיגיטליים כבר מאחורינו, אבל ביטקוין וחבריו לשוק לא ממהרים להיעלם מהשטח ורבים צופים להם תפקיד משמעותי בכלכלת העתיד. שוק המטבעות הדיגיטליים הוא שוק צעיר ומאתגר במיוחד, שכן הוא קורא תיגר על חוקי העולם הפיננסי המסורתי והטכנולוגיה שעומדת בבסיסם של המטבעות מאפשרת מציאות שבה ניתן להעביר ערך כלכלי ללא תלות בגוף מרכזי.
- המבוטחת הודתה ששיקרה - וזכתה בכיסוי ביטוחי
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שהמערכת הבנקאית לא אוהבת את הרעיון שמאיים על המונופול שלה בייצור ושליטה על הכסף וראייה לכך ניתן לראות בעובדה שהיא מקשה על עסקים ויחידים הפועלים בתחום לבצע פעילות בחשבונותיהם, גם במקרים שבהם ניתן להוכיח שמדובר בפעילות שאין בה רבב.
למרות הירידות של השוק מאז הגיע לשיאו בשלהי 2017 ולמרות המספידים, כבר כמעט עשור שביטקוין צובר תאוצה לתוך הכלכלה הבינלאומית ויש לזכור שמדובר בנכס ייחודי שסיפק למשקיעים בו תשואות אדירות. משקיע שנכנס להשקעה בדולרים בודדים או אפילו במאות דולרים הניב תשואה של מאות ואלפי אחוזים וגם כאשר לוקחים בחשבון את התנודתיות הגדולה מדובר בהון בלתי מבוטל.
עם זאת, על אף שמדובר בפעילות השקעה חוקית לגמרי, משקיעים שמחפשים לממש את רווחיהם ולהעביר אותם לחשבון הבנק שלהם נתקלים בסבר פנים חשדני מצד המערכת הבנקאית שבחרה במדיניות ניהול סיכון מחמירה שמעכבת את התפתחות התחום ודוחקת את רגליהם של משקיעים ועסקים לחפש פתרונות מעבר לים.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא...
למרות מראית העין שנכונה לשמוע ולדון בפיתוחים ובאפשרויות החדשות המונחות על השולחן הפיננסי הבינלאומי, מדינת ישראל על כלל שלוחותיה הרגולטוריות החליטה שלא להחליט והיא גוררת רגליים, כך שבמקום לזהות את הפוטנציאל הגדול של התחום ולנצל את ההזדמנות להוביל אותו היא פועלת באדישות ומותירה את העסקים ואת המשקיעים בערפל.
עוד חוזר הניגון: הרשויות מנסות לטאטא את רוח החדשנות
האופי הבינלאומי של השוק ומהירות החידוש בו מקשים על הרגולטורים את ההתמודדות ולכן נדרשת מהם למידה מעמיקה והקמת צוותים מקצועיים כדי לאפשר חקיקה יעילה שתשמור על המשקיעים מחד ולא תפגע בהתפתחות השוק מאידך.
למרות שהרשויות מזהות את הפוטנציאל החיובי הטמון בשוק המטבעות הן דווקא ממשיכות בניגון החוזר הקושר את התחום לפשיעה, הלבנת כספים וטרור ובאותה נשימה מנסות לטאטא את רוח החדשנות מתחת להגדרות העולם הישן. בהיעדר בהירות רגולטורית הולמת שמתאימה לאופי הטכנולוגיה, פעילות פרטית או עסקית לגיטימית נדחקת לשוליים ומדינת ישראל מפסידה בינתיים את פוטנציאל הרווחיות הגדול של התחום.
להבדיל מהשליטה המונופוליסטית של בנקים מרכזיים, ביטקוין אינו כפוף באופן ישיר לרגולטור כזה או אחר וחוקים החלים על המשתמשים בו משתנים בין מדינה למדינה. הארכיטקטורה המבוזרת של ביטקוין תוכננה באופן כזה שהיא אינה שואלת רשות או דורשת את אישורו של רגולטור כזה או אחר והיא פועלת בין אם הבנקים יקבלו את הרעיון ובין אם לא.
מדינות כמו שווייץ כבר הפנימו את העובדה שמדובר בחדשנות פיננסית בלתי ניתנת לעצירה ואימצו מדיניות אוהדת עבור עסקים ומשקיעים בתחום והן מושכות אליהם חברות שיש להן את הפוטנציאל להפוך לענקיות הפיננסים של דור ה-Y, שסקרים רבים מראים את העדפתו הברורה להשתמש ולהשקיע במטבעות כמו ביטקוין על פני השקעות מסורתיות ושימוש בשירותים הבנקאים.
לסיכום, תחום המטבעות הדיגיטליים רווי דעות, אמונות ואינטרסים שנעים על התפר שבין העולם הפיננסי המסורתי לכלכלה סופר מודרנית. מצדו האחד חדשנות פורצת גבולות ומוסכמות ומצדו השני עקשנות מקובעת במסגרות ישנות. את צעדי הריקוד שבין העולמות קשה לצפות, אבל השנים הקרובות יכריעו מי תהיינה השחקניות הגדולות במגרש - וממשלות שלא יפנימו את המציאות החדשה ימצאו את עצמן במקרה הטוב יושבות על הספסל ובמקרה הגרוע, מתמודדות מחאה אמתית שניתן להיערך לה כבר היום.
לכן, מדינת ישראל שמיתגה את עצמה כאומת הסטארטאפ שנמצאת בחזית הטכנולוגית הבינלאומית לא יכולה להרשות לעצמה לגרור רגליים אל מול התופעה וחייבת להתייחס אליה כדי לתפוס מקום טוב בתחרות לפני מרוץ השוורים הבא – או לפחות לא להפריע.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים
- 2.ישראלי 02/05/2019 09:13הגב לתגובה זוכתבה הזויה
- 1.חבל שהמדינה לא תקלוט את זה עד שיהיה מאוחר מדי (ל"ת)נאורי 08/04/2019 15:01הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
