אליעזר כרמל
צילום:

מהלך העליות האחרון באג"ח מבשר על שינוי מגמה?

המשקיעים האופטימיים טוענים להמשך מגמה חיובית לעומת אלו המחפשים כבר חודשים "ברבור שחור" שידרבן ירידות במניות. אלו הנקודות העיקריות שכדאי להפנים // דעה

אליעזר כרמל | (4)

העלייה הנוכחית בתשואות האג"ח אינה טריגר לשינוי מגמה במניות. מי שעקב בסופ"ש האחרון אחרי מהלך המסחר במניות בארה"ב בעקבות העלייה בתשואות האג"ח, הבחין בירידות שערים בשעות המסחר בראשונות והתמתנות הירידות בשעות שלאחר מכן.

נראה כי התנהגות זו מצביעה על עימות סמוי בין "חוזי השחורות" המחפשים כבר חודשים "ברבור שחור" שידרבן ירידות במניות. לטענתם, מחירי המניות בשווקים "מלאים" ואין לצפות ל"אפסייד", במיוחד לאור תהליך העלייה בתשואות האג"ח הנמצא בעיצומו.

מולם ניצבים המשקיעים האופטימיים הטוענים כי יש מקום להמשך המגמה החיובית במניות לאור הגיבוי החזק שנותנים נתוני המאקרו-כלכלה הטובים ובהתחשב בכמויות הכסף האדירות הפועלות בשווקים.

מרבים לצטט את דברי נגיד ה"פד" כי "העלאות הריבית האחרונות נעשות מעמדה של כוח" ובתגובה לעוצמת הפעילות הריאלית במשק. ואכן, מאז  שהשוק  תמחר עצמו מחדש לריביות החדשות, פעולה שגרמה לירידות מתמשכות על פני החודשים פברואר, מרץ ואפריל - התחדשו העליות תוך שכמה מדדי מניות משיגים שיאים חדשים.

יש להניח כי עליית התשואות מ-3% ל-3.25% תדרוש "התייחסות" נוספת של שווקי המניות בטרם יתחדשו העליות. אינני מתיימר להביע דעה נחרצת לגבי כיוונו העתידי של שוק המניות אך, לדעתי, כדאי להפנים כמה תובנות בשולי ההתרחשויות:

1. לחששות כי שוקי המניות יאבדו כספים שיוזרמו לשווקי האגח לאור הגידול באטרקטיביות של אפיק זה, אין כרגע עדויות בשטח. הירתעות גופים פיננסיים ואחרים עם כספים גדולים מלהיכנס לאג"ח נובעת, לדעתי, מהעובדה כי תהליך העלייה בתשואות מצוי בעיצומו ורכישת אגח כרגע עלולה להביא בטווח הקצר לירידת ערך באם "סביבת" התשואות תמשיך לעלות.

ייתכן מאד כי העדפת האג"ח תתממש בממדים גדולים לקראת אמצע 2019 כשהמשקיעים יעריכו כי אפקט ייקור הריבית כבר מתבטא בהאטת מה בכלכלה ותהליך העלאות הריבית מתקרב לסיומו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

2. הסקטור הפגיע ביותר בין ענפי המניות הוא מניות הטכנולוגיה שהציגו עליות שערים נאות בשנים האחרונות וגם מאז 2018, תוך כדי שוק עצבני ותנודתי. נראה כי המניעים המנחים את חסידי ענף זה אינם רציונליים בחלקם ומשקפים חזון, חלום או פריצת דרך בלתי צפויה.

 

לסיכום, חשוב לזכור כי כל ניסיון לסווג ירידות (או עליות) זמניות כשינוי מגמה מהותי, מחייב בחינה של נתוני המסגרת הכלכלית ואולי גם הפוליטית. כל עוד הפרמטרים העיקריים בתחום התעסוקה, הצריכה הפרטית ומעל לכל צמיחת המשק אינם מצביעים על שינוי פנדמנטלי, גורם אזורי כמו עליית תשואות מ-3%  ל-3.25% באג"ח ל-10 שנים איננו מהווה טריגר לירידות ארוכות טווח במניות מעבר למתבקש מייקור האשראי.

  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דיויד 12/10/2018 15:22
    הגב לתגובה זו
    שכנראה גם יתממש בעתיד הקרוב.
  • 3.
    לחיי האופטימיזם 09/10/2018 22:06
    הגב לתגובה זו
    גירעון מול סין טריליון בשנה .רבית עולה הנדלן תקוע .בנקים ונותני אשראי קטנים נסגרים.הגדולים מפטרים יועצי משכנתאות.בועה במניות.אבטלה נמוכה עקב משרות זמניות בשכר נמוך מלחמת סחר.נפט גבוהה שמעודד אבטלה.
  • 2.
    משחיל פוטים חופשי (ל"ת)
    אבו-אבס 09/10/2018 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כותב 09/10/2018 08:51
    הגב לתגובה זו
    השווקים המתעוררים אירופה ושאר העולם חוץ מארהב
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: