צילום: כפיר סיון

רמת הסיכון במניות עלתה. האם להישאר בשוק?

התגברות אפשרית של הסיכונים ל"פספוס" תחזיות הרווח בעונת הדו"חות הבאה עלולה להביא ל"ענישה" מהירה באפיק המנייתי

שי ג'רבי | 12/03/2018 16:21 (4)

נושאים בכתבה אג"ח שוק ההון תיק השקעות

בשנים האחרונות המלצנו, ואנו עדיין ממליצים, על השקעה באפיק המנייתי כרכיב הסיכון העיקרי של תיק ההשקעות. זאת, לנוכח שיפור מתמשך בכלכלה הגלובלית (שאף האיץ במחצית השנה האחרונה), עלייה ברווחי הפירמות, וכן לנוכח אטרקטיביות נמוכה יחסית של שוק האג"ח. אולם, בחודשים האחרונים חלה עלייה מסוימת ברמת הסיכון באפיק זה.

העלייה בסיכון באה במקביל לזינוק שנרשם בתשואות אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב (ובמדינות נוספות) בעקבות עלייה בציפיות האינפלציה שם. זאת, בנוסף ללחץ כלפי מעלה על תשואות אגרות החוב הנובע בין היתר מהיערכות להמשך תהליך העלאת ריבית בארה"ב, צמצום מאזן הפד וציפייה לעלייה בגירעון הממשלתי בשנים הקרובות על רקע הרפורמה במס. נושא נוסף שתופס כותרות לאחרונה הוא העלאת מכסים על ייבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב, העשויה לתרום גם היא לגידול בלחצים האינפלציוניים שם.

אחת הדרכים לבחון את ההשפעה של רמת תשואות גבוהה יותר בשוק האג"ח (מעבר להשפעתן על עלויות המימון של הפירמות והצרכנים) היא בהיבט של אלטרנטיבות השקעה. השוואה אפשרית בין מניות לאג"ח יכולה להיעשות באמצעות בחינת התשואה השנתית הגלומה בשוק המניות, מול תשואת אג"ח ממשלתית ל-10 שנים. בהקשר זה, ככל ששוק מניות יקר יותר בהיבט של מכפיל רווח, התשואה השנתית הגלומה בו נמוכה יותר.

מהתרשים המצורף עולה כי בשנים האחרונות נרשמה ירידה מתמשכת בתשואה השנתית הגלומה הנגזרת ממדד מניות ה-S&P 500 בארה"ב (בשל עלייה במכפיל). מנגד, תשואות אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב טיפסו לאחרונה לרמת שיא של השנים האחרונות. כתוצאה מהתקרבות התשואה הגלומה בשוק המניות בארה"ב לתשואת אג"ח ממשלתית ל-10 שנים שם, ניתן לומר כי הפיצוי על הסיכון בהשקעה בשוק המניות בארה"ב, נמוך כיום ביחס לרמתו בשנים האחרונות.

במילים אחרות, במידה ותשואות אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב יוסיפו לעלות, תתחזק אטרקטיביות האלטרנטיבה האג"חית על חשבון זו המנייתית, בהיבט של תמחור. זאת, במקביל להשפעות פוטנציאליות שליליות אחרות על האפיק המנייתי (פגיעה אפשרית בביקושים, עלייה בעלויות המימון ועלייה בשיעורי ההיוון).

מצד המניות, התגברות אפשרית של הסיכונים ל"פספוס" תחזיות הרווח בעונת הדו"חות הבאה (שלעת עתה משקפות אופטימיות גבוהה מצד החזאים), עלולה להביא ל"ענישה" מהירה באפיק המנייתי על רקע השיפור המסוים שחל בתמחור האפיק האג"חי. יחד עם זאת, במידה ורווחיות הפירמות תוסיף לעלות בקצב מהיר, הדבר צפוי למתן את הלחצים להתחזקות האלטרנטיבה האג"חית כאמור.

במבט קדימה, תשואות אגרות החוב בארה"ב צפויות להמשיך לעלות בגין הסיבות שהוזכרו מעלה. כתוצאה מכך, פער התמחור בין שוק המניות לשוק האג"ח עשוי להמשיך ולהצטמצם, דבר העלול לתרום לעלייה בתנודתיות השווקים הגלובליים ביחס לזו לה היינו עדים במהלך השנים האחרונות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הכותב הוא אנליסט אג"ח, אסטרטגיית השקעות בבנק לאומי

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
פנקסון 14/03/2018 09:47
הגב לתגובה זו
מוזר. אף מילה.
3.
נו טוב אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה המדדים יכולים גם לע (ל"ת)
אריאל 13/03/2018 20:16
הגב לתגובה זו
2.
תשואה 4% 13/03/2018 11:01
הגב לתגובה זו
ובעיקר כאשר תשואות אגח עלולות לעלות 4%סה מכפיל 25 גבוה מאוד בשוק המניות ואם מדובר במכפיל שילר רק עלייה ברווחיות החברות תתן רוח גבית אבל כאשר התשואות עולות הריבית עולה הוצאות מימון גבוהות יותר לחברות הקטנת הרווח מה שנראה הסיכון גבוה מאוד
1.
כאשר התשואה 13/03/2018 10:56
הגב לתגובה זו
כ3% אין מה לעשות להחזיק מדד אולי מניות ספציפיות אבל לא מדד הפער 1% אינו מצדיק החזקת המדד הסיכון במניות עצום המכפילים תשואה זה רק חלק מכדאיות החזקה במניות יש גם יחסי הון הלוואות שווי שוק לעומת הון עצמי הרבה גורמים להערכת שווי המנייה אגח ארהב רק תשואה על האגח

AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר | 21/12/2025 13:30

נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

להמשך הכתבה לחץ כאן