בצל ההתרסקות - מנכ"ל אל על מימון שולף כיסא מפלט
התפטרותו של מנכ"ל אל על דויד מימון התקבלה אולי בהפתעה בזמן שהוא משאיר את המהלכים שהוא הוביל ללא טייס, אבל אם נשפוט לפי התנהגות המניה קשה לומר שמדובר במהלך באמת מפתיע. את הפצעים של שביתת הטייסים החברה עדיין מלקקת אבל את ההשלכות קשה לעצור. בתחילת 2017 ב'בלומברג' דירגו את חברות התעופה בעולם ואל על נמצאה במקום האחרון. התואר המפוקפק הגיע, בין היתר, על רקע ביטולי טיסות שנרשמו בצל מאבק הטייסים. האם אפשר היה להימנע מכך? האם אפשר היה להגיע להסדר מוקדם יותר ולחסוך את הבושה? קל להגיד אחרי מעשה אבל אחרי ש'בלומברג' הודיעו לעולם שהסבירות לאיחורי טיסה באל על עומד על יותר מ-50% נראה שצריך לעבוד ממש קשה כדי לשנות את הרושם המר, ואולי אחרי יותר מ-4 שנים בכיסא ויותר מ-12 שנה בחברה, למימון לא נותר חמצן שם למעלה. לזאת יש להוסיף את התחרות העיקשת מצד חברות הלואוקוסט ויחד עם מחירי הדלק שקרסו מאז ימי ה-100 דולר לחבית, שהיו אמורים להקל על הצד התפעולי - כל אלו לא מנעו מהחברה לרשום הפסד עתק בשנה האחרונה. בהקשר של שביתת הטייסים, די מצער שהנהלת אל על החליטה להוציא סכום בלתי נתפס של עשרות מיליוני דולרים בין, אם על ידי השכרת מטוסים ופיצויים לנוסעים, בכדי לזכות בהתכתשות ארגונית מיותרת שסופה היה ידוע מראש עם הסכמות שהיו על השולחן טרם פרוץ המשבר. מעבר לכך, חבל לא רק על הסכום האדיר שירד לטמיון אלא בעיקר על הפגיעה ביחסי העבודה, במותג ועל הפגיעה בציבור הנוסעים - מה שבא לידי ביטוי בדירוג של 'בלומברג'. בימים אלו מתקיים משא ומתן אינטנסיבי לחתימה על הסכם התייעלות עם טייסי החברה, לקראת כניסת תקנות המנוחה החדשות (FTLׂ) לתוקף בנובמבר 2018. זה נתון מעניין שיקבע את יחסי העבודה של אל על שהגיעו לשפל חסר תקדים בתקופה של מימון. בשורה התחתונה, ההתרסקות של יותר מ-50% מהשיא מטשטשת את מהלך העליות האדיר שנרשם לפני, ואולי המשקיעים צריכים להגיד תודה על כך שמי שהחזיק במוטות ההיגוי ב-4 וחצי השנים האחרונות החליט לרדת מהקוקפיט. רק חבל שזה נעשה בכיסא מפלט בשוך ההתרסקות, רגע לפני פרסום הדו"חות.
- 5.הוא 08/11/2017 16:01הגב לתגובה זודעה , למחיר המניה כמעט ואין שום קשר להתנהלות פנימית בחברה. המחיר הפך לאופציה על מחירי נפט ביחס הפוך. ולמי שלא ברור , זו הייתה הזדמנות פז עבור מי ומי בחברה לשפר מעמדם
- 4.חבל שהוא משלם על טעויות של אחרים (ל"ת)אורן 08/11/2017 08:33הגב לתגובה זו
- 3.ofer 08/11/2017 08:19הגב לתגובה זולא חבל בכלל שההנהלה החליטה להוציא את הסכומים האלו - מכיוון שאינך יודע כיצד הטייסים מרמים (תרתי משמע) ומגדילים את משכורתם על חשבון הלקוחות ושאר עובדי החברה - נראה אותך כמנכ"ל מתפקד ככה.
- 2.סקיי 07/11/2017 20:24הגב לתגובה זואז על מה צריכים להגיד תודה? מי שצריך להגיד תודה זה מי שהספיק למכור ולברוח בשיא לקראת החזרה מטה.
- 1.כ 07/11/2017 20:22הגב לתגובה זואם אל על תחזור להציג נתונים רעים- מה יעלה בגורל מימון המטוסים החדשים ? להזכירך שדה תעופה חדש בדרום יאכלס ענקיות לואוקוסט שיביאו תיירים מחו"ל לאילת וכדי לחזור מלאים לאירופה יורידו מחירים לרצפה....
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
