בצל ההתרסקות - מנכ"ל אל על מימון שולף כיסא מפלט

על המניה שצנחה יחד עם הידרדרות יחסי העבודה. אחרי יותר מ-4 שנים בכיסא למימון נגמר החמצן // דעה
גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה אל על

התפטרותו של מנכ"ל אל על דויד מימון התקבלה אולי בהפתעה בזמן שהוא משאיר את המהלכים שהוא הוביל ללא טייס, אבל אם נשפוט לפי התנהגות המניה קשה לומר שמדובר במהלך באמת מפתיע. את הפצעים של שביתת הטייסים החברה עדיין מלקקת אבל את ההשלכות קשה לעצור. בתחילת 2017 ב'בלומברג' דירגו את חברות התעופה בעולם ואל על נמצאה במקום האחרון. התואר המפוקפק הגיע, בין היתר, על רקע ביטולי טיסות שנרשמו בצל מאבק הטייסים. האם אפשר היה להימנע מכך? האם אפשר היה להגיע להסדר מוקדם יותר ולחסוך את הבושה? קל להגיד אחרי מעשה אבל אחרי ש'בלומברג' הודיעו לעולם שהסבירות לאיחורי טיסה באל על עומד על יותר מ-50% נראה שצריך לעבוד ממש קשה כדי לשנות את הרושם המר, ואולי אחרי יותר מ-4 שנים בכיסא ויותר מ-12 שנה בחברה, למימון לא נותר חמצן שם למעלה. לזאת יש להוסיף את התחרות העיקשת מצד חברות הלואוקוסט ויחד עם מחירי הדלק שקרסו מאז ימי ה-100 דולר לחבית, שהיו אמורים להקל על הצד התפעולי - כל אלו לא מנעו מהחברה לרשום הפסד עתק בשנה האחרונה. בהקשר של שביתת הטייסים, די מצער שהנהלת אל על החליטה להוציא סכום בלתי נתפס של עשרות מיליוני דולרים בין, אם על ידי השכרת מטוסים ופיצויים לנוסעים, בכדי לזכות בהתכתשות ארגונית מיותרת שסופה היה ידוע מראש עם הסכמות שהיו על השולחן טרם פרוץ המשבר. מעבר לכך, חבל לא רק על הסכום האדיר שירד לטמיון אלא בעיקר על הפגיעה ביחסי העבודה, במותג ועל הפגיעה בציבור הנוסעים - מה שבא לידי ביטוי בדירוג של 'בלומברג'. בימים אלו מתקיים משא ומתן אינטנסיבי לחתימה על הסכם התייעלות עם טייסי החברה, לקראת כניסת תקנות המנוחה החדשות (FTLׂ) לתוקף בנובמבר 2018. זה נתון מעניין שיקבע את יחסי העבודה של אל על שהגיעו לשפל חסר תקדים בתקופה של מימון. בשורה התחתונה, ההתרסקות של יותר מ-50% מהשיא מטשטשת את מהלך העליות האדיר שנרשם לפני, ואולי המשקיעים צריכים להגיד תודה על כך שמי שהחזיק במוטות ההיגוי ב-4 וחצי השנים האחרונות החליט לרדת מהקוקפיט. רק חבל שזה נעשה בכיסא מפלט בשוך ההתרסקות, רגע לפני פרסום הדו"חות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הוא 08/11/2017 16:01
    הגב לתגובה זו
    דעה , למחיר המניה כמעט ואין שום קשר להתנהלות פנימית בחברה. המחיר הפך לאופציה על מחירי נפט ביחס הפוך. ולמי שלא ברור , זו הייתה הזדמנות פז עבור מי ומי בחברה לשפר מעמדם
  • 4.
    חבל שהוא משלם על טעויות של אחרים (ל"ת)
    אורן 08/11/2017 08:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ofer 08/11/2017 08:19
    הגב לתגובה זו
    לא חבל בכלל שההנהלה החליטה להוציא את הסכומים האלו - מכיוון שאינך יודע כיצד הטייסים מרמים (תרתי משמע) ומגדילים את משכורתם על חשבון הלקוחות ושאר עובדי החברה - נראה אותך כמנכ"ל מתפקד ככה.
  • 2.
    סקיי 07/11/2017 20:24
    הגב לתגובה זו
    אז על מה צריכים להגיד תודה? מי שצריך להגיד תודה זה מי שהספיק למכור ולברוח בשיא לקראת החזרה מטה.
  • 1.
    כ 07/11/2017 20:22
    הגב לתגובה זו
    אם אל על תחזור להציג נתונים רעים- מה יעלה בגורל מימון המטוסים החדשים ? להזכירך שדה תעופה חדש בדרום יאכלס ענקיות לואוקוסט שיביאו תיירים מחו"ל לאילת וכדי לחזור מלאים לאירופה יורידו מחירים לרצפה....
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: