בתקופה האחרונה נדמה שכמעט בכל עסקה גדולה בשוק ההון המקומי מעורבת קרן השקעה פרטית (פרייבט אקוויטי) זרה או ישראלית, כך לדוגמא: חתמה קרן פימי על הסכם השקעה בהיקף של 108 מיליון שקל עבור 55% מהון המניות של חב' אורביט טכנולוג'יס העוסקת בייצור ושיווק מוצרי אלקטרוניקה; קרן XIO הבריטית ניהלה מגעים ארוכים לרכישת השליטה בבית ההשקעות מיטב-דש לפי שווי של כ-1.5 מיליארד שקל, וקרן ההשקעות אייפקס רכשה את השליטה בחברת התדלוק Ten תמורת 137 מיליון שקל (החברה נשלטה על ידי איש העסקים אליעזר פישמן, אולם בעקבות קריסתו העסקית עברו המניות לניהולם של כונסי נכסים והם השלימו את מכירת המניות).

העלייה המהירה בכוחן של קרנות הפרייבט אקוויטי, התרחשה בד בבד עם היעלמותן המהירה של חברות ההחזקה של הטייקונים, שהיו עד סוף העשור הקודם מחוללי מרבית עסקאות הרכישה הגדולות במשק. לא פעם הן מוצאות את עצמן כיום כמתמודדות יחידות על רכישת גרעיני שליטה במפעלים ובחברות מקומיות. במסמך זה נעמוד על הסיבות שהביאו לעליית כוחן של קרנות הפרייבט אקוויטי ונבחן את תרומתן של קרנות אלו לשוק ההון המקומי:     

1. מימון הרכישה/ השקעה: בשונה מחברות ההחזקה אשר מבצעות את עיקר הרכישות שלהן באמצעות מינוף (הלוואות בנקאיות או הנפקת אגרות-חוב), קרנות הפרייבט אקוויטי מממנות בד"כ את רכישותיהן באמצעות הונם העצמי, כך למעשה מקבלת הנהלת החברה הנרכשת "שקט תעשייתי" מבעלי השליטה החדשים, לצורך השלמת צעדי ההתייעלות המתוכננים ועמידה בפני האתגרים הפיננסיים הצפויים. מינוף היתר הייתה הסיבה העיקרית לקריסתה של קבוצת אלון, אשר החזיקה טרם קריסתה  ברשת מגה, דור אלון ועוד.

2. קרנות מתמחות בעלות אסטרטגיה מוגדרת: ההבדל העיקרי בין חברות ההחזקה לבין קרנות הפרייבט אקווטי נמצא במיקוד הפעילות, בעוד שחברות ההחזקה נחשבות לחברות מבוזרות ללא התמחות ספציפית, קרנות הפרייבט אקוויטי נוטות להתמקד בחברות מסקטורים ספציפיים אשר נסחרות במחיר זול יחסית בגלל התנהלותן הלא יעילה. כך לדוגמא, קבוצת דסק"ש שולטת בחברות מסקטור הקמעונאות, התקשורת, הנדל"ן והביו-מד.

• האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
• מאמינים במלחמה: קרן התעשייה הביטחונית של וריטאס גייסה 1.5 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קרנות ההשקעה המשתלטות מבצעות בחברות המטרה שינויים מיידים, שנועדו להגביר את יעילותן ולהגדיל את תזרים המזומנים והרווחיות שלהן. הן מחליפות את ההנהלה הבכירה, מקצצות בעלויות כוח האדם, מקטינות עלויות ייצור, משפרות את מבנה החוב , מגבירות פעולות שיווק ומנסות לנצל טוב יותר את כל נכסי החברה. אם הפעולות מצליחות, הגידול בתזרים המזומנים מסייע להשביח את ערכה של החברה. במקרה כזה אפשר להנפיק אותה שוב לציבור במחיר גבוה יותר, או למכור אותה למשקיע אסטרטגי אחר שמעוניין בה.

3. היעדר רגולציה מגבילה: שוני נוסף מגיע מטעמו של הרגולטור, חוק הריכוזיות אשר נכנס לתוקף במהלך שנת 2014  ייצר "כאב ראש" לא קטן לחברות ההחזקה השונות, החל מהדרישה להשטיח את פירמידות השליטה ועד הפרדת השליטה בין תאגידים ריאליים ופיננסיים, גמישותן הניהולית של קרנות הפרייבט אקוויטי סייע להן לצאת נשכרות מיישום הוראות החוק ולנצל את ההזדמנויות שנוצרו בשוק המיזוגים והרכישות.

לסיכום, קרנות ההשקעה הפרטיות ניזונות משוק ההון ומזינות אותו. בתקופות של גאות הן מנצלות את רמות המחירים בשוק כדי להנפיק חברות שבהן השקיעו בעבר, ובתקופות של שפל הן מנסות לרכוש חברות ציבוריות ששרויות בצרות ונסחרות במחירים אטרקטיביים.

• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
• מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ...