קרנות הפרייבט אקוויטי והבורסה בת"א
בתקופה האחרונה נדמה שכמעט בכל עסקה גדולה בשוק ההון המקומי מעורבת קרן השקעה פרטית (פרייבט אקוויטי) זרה או ישראלית, כך לדוגמא: חתמה קרן פימי על הסכם השקעה בהיקף של 108 מיליון שקל עבור 55% מהון המניות של חב' אורביט טכנולוג'יס העוסקת בייצור ושיווק מוצרי אלקטרוניקה; קרן XIO הבריטית ניהלה מגעים ארוכים לרכישת השליטה בבית ההשקעות מיטב-דש לפי שווי של כ-1.5 מיליארד שקל, וקרן ההשקעות אייפקס רכשה את השליטה בחברת התדלוק Ten תמורת 137 מיליון שקל (החברה נשלטה על ידי איש העסקים אליעזר פישמן, אולם בעקבות קריסתו העסקית עברו המניות לניהולם של כונסי נכסים והם השלימו את מכירת המניות). העלייה המהירה בכוחן של קרנות הפרייבט אקוויטי, התרחשה בד בבד עם היעלמותן המהירה של חברות ההחזקה של הטייקונים, שהיו עד סוף העשור הקודם מחוללי מרבית עסקאות הרכישה הגדולות במשק. לא פעם הן מוצאות את עצמן כיום כמתמודדות יחידות על רכישת גרעיני שליטה במפעלים ובחברות מקומיות. במסמך זה נעמוד על הסיבות שהביאו לעליית כוחן של קרנות הפרייבט אקוויטי ונבחן את תרומתן של קרנות אלו לשוק ההון המקומי: 1. מימון הרכישה/ השקעה: בשונה מחברות ההחזקה אשר מבצעות את עיקר הרכישות שלהן באמצעות מינוף (הלוואות בנקאיות או הנפקת אגרות-חוב), קרנות הפרייבט אקוויטי מממנות בד"כ את רכישותיהן באמצעות הונם העצמי, כך למעשה מקבלת הנהלת החברה הנרכשת "שקט תעשייתי" מבעלי השליטה החדשים, לצורך השלמת צעדי ההתייעלות המתוכננים ועמידה בפני האתגרים הפיננסיים הצפויים. מינוף היתר הייתה הסיבה העיקרית לקריסתה של קבוצת אלון, אשר החזיקה טרם קריסתה ברשת מגה, דור אלון ועוד. 2. קרנות מתמחות בעלות אסטרטגיה מוגדרת: ההבדל העיקרי בין חברות ההחזקה לבין קרנות הפרייבט אקווטי נמצא במיקוד הפעילות, בעוד שחברות ההחזקה נחשבות לחברות מבוזרות ללא התמחות ספציפית, קרנות הפרייבט אקוויטי נוטות להתמקד בחברות מסקטורים ספציפיים אשר נסחרות במחיר זול יחסית בגלל התנהלותן הלא יעילה. כך לדוגמא, קבוצת דסק"ש שולטת בחברות מסקטור הקמעונאות, התקשורת, הנדל"ן והביו-מד. קרנות ההשקעה המשתלטות מבצעות בחברות המטרה שינויים מיידים, שנועדו להגביר את יעילותן ולהגדיל את תזרים המזומנים והרווחיות שלהן. הן מחליפות את ההנהלה הבכירה, מקצצות בעלויות כוח האדם, מקטינות עלויות ייצור, משפרות את מבנה החוב , מגבירות פעולות שיווק ומנסות לנצל טוב יותר את כל נכסי החברה. אם הפעולות מצליחות, הגידול בתזרים המזומנים מסייע להשביח את ערכה של החברה. במקרה כזה אפשר להנפיק אותה שוב לציבור במחיר גבוה יותר, או למכור אותה למשקיע אסטרטגי אחר שמעוניין בה. 3. היעדר רגולציה מגבילה: שוני נוסף מגיע מטעמו של הרגולטור, חוק הריכוזיות אשר נכנס לתוקף במהלך שנת 2014 ייצר "כאב ראש" לא קטן לחברות ההחזקה השונות, החל מהדרישה להשטיח את פירמידות השליטה ועד הפרדת השליטה בין תאגידים ריאליים ופיננסיים, גמישותן הניהולית של קרנות הפרייבט אקוויטי סייע להן לצאת נשכרות מיישום הוראות החוק ולנצל את ההזדמנויות שנוצרו בשוק המיזוגים והרכישות. לסיכום, קרנות ההשקעה הפרטיות ניזונות משוק ההון ומזינות אותו. בתקופות של גאות הן מנצלות את רמות המחירים בשוק כדי להנפיק חברות שבהן השקיעו בעבר, ובתקופות של שפל הן מנסות לרכוש חברות ציבוריות ששרויות בצרות ונסחרות במחירים אטרקטיביים. במחצית הראשונה של שנת 2017 ביצעו קרנות הפרייבט אקוויטי 48 עסקאות שונות בהיקף מצטבר של 807 מיליון דולר, ביסוס מעמדן של קרנות הפרייבט אקוויטי במשק המקומי לרבות שוק ההון תורם לחיזוק החברות הבורסאיות הקיימות ואף מגוון את אפשרויות ההשקעה. היצירתיות החשבונאית והניהולית אותה מביאות הקרנות לחברות המטרה מובילה להצפת ערך מהירה לציבור המשקיעים לגופים המוסדיים.
- 2.לרון 03/11/2017 20:11הגב לתגובה זואף מילה על הסיכון עקוב לדוגמא אחר הגרף של הקרן הידועה kkr ואז תצא בהמלצות מסוכנות ועוד בלי אזהרות מתבקשות
- 1.אחד העם 03/11/2017 09:45הגב לתגובה זוקרנות הפרייבט אקוויטי דחפו למשקיעים חברות פח כמו טרלד ואוירונטיקס
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
ישראל חייבת להקים בתי קזינו - וכמה שיותר מהר
שמואל פלאטו שרון, מפרט על הסיבות למה מדינת ישראל של 2016 חייבת להקים רשת של בתי קזינו ברחבי הארץ
קזינו הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת קזינו בישראל הוא רעיון מצוין, חבל שהמדינה לא קיבלו את ההחלטה הזו לפני 30 שנה. מספר בתי קזינו צריכים להיפתח לא רק באילת, אלא גם בתל אביב, נתניה וערים נוספות. הדבר עשוי להכניס למדינה סכום של כ-4 מיליארד דולר בשנה. זאת בהתאם לניתוח הכנסות מבתי קזינו וכל השירותים הנלווים להם במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. הסטטיסטיקה של שוק התיירות העולמי מצביעה על כך שכרבע מכלל התיירות העולמית מורכבת מתיירות הימורים. תיירים מעדיפים ללכת למקום שיש בו קזינו ונמנעים מיעדים שאין בהם את האפשרות להמר בחופשיות. בקרב תיירים יהודים, ההחמצה גדולה יותר. אלה שמעוניינים לבקר בישראל, מוותרים ומבקרים במדינות אחרות בגלל היעדר בתי קזינו בישראל. גם במקרה של תיירים לא-יהודים אוהבי ישראל, ישנם כאלה שנמנעים מישראל בשל היעדר קזינו. במשך 4 שנים מרגע הפעלת בתי קזינו בישראל, ניתן לצפות להכפלת כמות התיירים שיגיעו לישראל. הכלכלה המקומית משוועת לכסף זר שייכנס לכאן מתיירות כמנוע צמיחה חשוב. הכנסות המדינה מבתי הקזינו יאפשרו לה להשקיע משאבים לחילוץ מאות אלפים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. כולי תקווה כי יוקמו בישראל בתי קזינו שישרתו קודם כל את המדינה ואת הכלכלה שלה. מהמרים ישראלים תמיד מוצאים אלטרנטיבה להימורים. מי שרוצה להמר על הבית שלו יכול לעשות זאת היום בכל מקום בעולם - הם ימשיכו להמר בצורה לא חוקית בישראל במועדונים חשוכים יותר ופחות, או שיבחרו באפשרות השפויה של להוציא את כספם לחו"ל, שם ניתן להמר כמעט כל תחת עץ רענן. מעבר לכך, קזינו הוא משאבת זמן. תיירים שמגיעים לישראל לביקור חפוז, ישמחו לדעת שהם יכולים להמר באילת ולהעריך לשם כך את חופשתם. תייר מהמר הוא תייר שנמצא במקום יותר זמן, הוא מוציא יותר כסף על הימורים, שתיה ומזון. ובשל כך, הקמת קזינו באילת תגרום לכך שלא רק בתי הקזינו ירוויחו. הקמת בתי קזינו תעלה את מספר המלונות בעיר, כמות התיירים וזמן השהות הממוצע שלהם בצורה חדה, כמו גם לעלייה בביקוש למקומות עבודה ומכך לזינוק בהכנסות ממיסים. המציאות של מדינת ישראל בשנת 2016 לא מאפשרת לה להימנע מהקמה של בתי קזינו. עם כל היתרונות של ישראל על מקומות אחרים, לא ניתן לאפשר מצב שבו אחד היתרונות התיירותיים החשובים ביותר, לא מתקיים. מדינת ישראל צריכה ויכולה להציע לתיירים מרחבי העולם יותר מאשר מדינות אחרות כשבתי קזינו הם אופציה הכרחית על מנת לקדם תיירות נכנסת למדינת ישראל.
