בחודש אוקטובר האחרון יצא ארגון הבריאות העולמי בהודעה דרמטית למדינות העולם וקרא למסות משקאות ממותקים כחלק ממלחמה שהחל לנהל כנגד תופעת השמנת היתר ההולכת ומתפשטת. לטענת הארגון, מס בגובה 20% ממחיר המשקה עשוי להוביל לצמצום ניכר בצריכת המשקאות המסוכרים.

טרנד הבריאות העולמי לא פסח על ישראל וכעת לאחר חודשי עבודה ארוכים, פרסמה החודש ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה (או בשמה המתבקש: ועדת הסוכר) את מסקנותיה לציבור, לפיהו: החל מחודש ינואר 2018 היצרנים יחויבו לסמן במדבקה אדומה מוצרים שבהם מעל 800 מ"ג נתרן, 22.5 גרם סוכר ו-6 גרם שומן רווי (למאה גרם מוצר). בנוסף, נקבע כי יהיו הגבלות על פרסום מזון מזיק לילדים באמצעי המדיה השונים, תוקם ועדה לעידוד יצרנים קטנים ובינוניים לייצור מזון בריא, יינתנו מענקי מחקר ותימרוץ לייצור מזון בריא, תונהג תזונה בריאה במפעלים גדולים המוזנים על ידי המדינה ועוד.

נדגיש, כי למרות הכרזת המלחמה הנחושה של משרד הבריאות נגד תעשיית המזון, אין כוונה להטיל מס כלשהו על מוצרים עתירי סוכר בעתיד הנראה לעין. במסמך זה ננסה לבחון כיצד ישפיעו מסקנות ועדת הסוכר על תעשיית המזון ועל הצרכן הישראלי.

תעשיית המזון היא המפסידה הגדולה של הרפורמה

סימון המוצרים הלא בריאים עשוי להוביל לירידה דרסטית בצריכת מזונות מזיקים. בנוסף, יאלצו היצרנים להסב משאבים כספיים כדי להתאים את עטיפות ומארזי מוצרי המזון לדרישות הרפורמה. בין מותגי העל שצפויים לספוג פגיעה ישירה בהיקפי המכירות וההפצה נמנות יצרניות המשקאות הקלים: קוקה-קולה, טמפו וחברת קרור הבורסאית, אשר מחזיקה בכ- 70% מהון המניות של יפאורה-תבורי. חברות נוספות אשר צפויות להציג האטה בהיקפי המכירות הינן שטראוס (מגזר חטיפים וממתקים), יוניליוור ואסם אשר מחזיקות בנתחי שוק גבוהים של מוצרים עתירי סוכר כגון חטיפים מלוחים, גלידות, ממתקים, מוצרי חלב, דגני בוקר, דברי מאפה ולחמים.

• מניות הבריאות - מקלט בטוח או אשליה בעידן המכסים החדשים?
• מינוי קנדי לראש משרד הבריאות: אסון עבור תעשיית התרופות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באופן אבסורדי למדיי, המלצות ועדת הסוכר לא נוגעות לשימוש בתחליפי סוכר ולכן קיים חשש שבניסיון לצמצם את כמות הסוכר במוצרי המזון השונים יגבר השימוש בתחליפי סוכר, בכך למעשה "מכשירה" הוועדה צריכת מוצרים ומשקאות דיאטטיים.

ומה בנוגע לציבור הצרכנים?

הנחת המוצא של ועדת הסוכר גורסת כי הצרכן הישראלי אינו מסוגל להבין את המשמעות הבריאותית של רשימת הרכיבים שמופיעה על אריזות המזון, ולכן סימון אריזות המזון באמצעות מדבקות עשוי לשמש סוג של תמרור אזהרה ויביא לצמצום הצריכה של מזונות מתועשים ומזיקים. ברם, הנחת עבודה זו יכולה להוות גם חרב פיפיות עבור ציבור הצרכנים. יישום שגוי של דרישות הרפורמה עלולה להוביל לאינפלציה במחירי המזון הבריא נטול המדבקות האדומות, שכן כבר כיום ניתן להצביע על פערי מחירים גבוהים ובלתי מוצדקים של מוצרי מזון "בריאים".

אנו סבורים כי יישומן המוצלח של המלצות ועדת הסוכר תלוי בראש ובראשונה ביכולתה "להנגיש" את מוצרי המזון הבריאים אל האוכלוסיות החלשות והמעמד הבינוני (המהווים את מרבית אוכלוסיית הילדים ובני הנוער בארץ), וזאת באמצעות שינוי תמהיל סל המוצרים בפיקוח והרחבת מגוון המוצרים הבריאים.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

לסיכום, תקופה לא פשוטה עוברת על תעשיית המזון המקומית. חודשים ספורים לאחר אישור רפורמת הקורנפלקס ניצבים כעת יצרני המזון בפני אתגר חדש בדמות רפורמת המזון הבריא. אמנם, קשה להעריך את פוטנציאל ההצלחה של המתווה המוצע, אך כבר כעת ניתן ללמוד על שינויים תודעתיים בהרגלי הצריכה של הציבור. בסופו של יום מסקנות הוועדה יכולות לשמש נדבך מסייע בלבד, שכן החינוך לצריכת מזון בריא בקרב ילדים מתחיל מהבית.