יהונתן שוחט
צילום: יח"צ

האם מדינות אופ"ק צפויות להסכים על הקפאת התפוקות בפגישתן?

יהונתן שוחט, אנליסט אנרגיה ואגרוכימיה בלידר שוקי הון, על הסיבות שדחפו את מחיר הנפט מעלה, וכן מהן הציפיות באשר להקפאת התפוקות של מדינות אופ"ק?
יהונתן שוחט | (5)

בסוף חודש ספטמבר צפויה להתקיים פגישה בין המדינות החברות באופ"ק. על פי חלק מהערכות בשוק, צפויות המדינות להסכים על הקפאה ואולי אף קיצוץ בתפוקות. עם זאת, ישנן לא מעט סיבות שאינן תומכות במהלך של הקפאת התפוקות, כשם שקרה מספר פעמים בשנה האחרונה:

  • הנפט הגולמי ממשיך לעלות
  • המגמה החיובית נמשכת, ומאז תחילת השנה עלה הנפט הגולמי מסוג נפט ברנט בכ-34% ונפט WTI בכ-28%. 
  • עליות חדות נרשמו בחודש אוגוסט. מתחילת החודש, עלו ה-Brent וה-WTI בכ-17% ובכ-14% בהתאמה.

זינוק במחיר הנפט הגולמי בחודש אוגוסט

הסיבות האפשריות לעליות במחירי הנפט מתחילת השנה

הירידה במלאי הנפט הגולמי בארה"ב נמשכת. ב-17 באוגוסט פרסם ה-EIA את דוח המלאים השבועי אשר הצביע על ירידה של 2.5 מיליון חביות במלאי הנפט הגולמי ל-521 מילוין חביות. מלאי הנפט 

הגולמי בארה"ב (מיליון חביות). מקור: EIA

סיבה אפשרית נוספת לעליות החודש, היא הציפייה להודעת המדינות החברות באופ"ק על הקפאת התפוקות או אולי על קיצוצן. החלטה זו יכולה להתקבל בפגישה הצפויה להתקיים בין המדינות החברות בארגון בסוף חודש ספטמבר, אולם להערכתנו הסבירות לכך נמוכה.

תפוקות הנפט של מדינות אופ"ק (bpd). מקור: Bloomberg

למה אנחנו מעריכים שהסבירות להקפאה או לקיצוץ בתפוקות נמוכה?

ראשית, נבחן את הצהרת הסעודים מהשבועות האחרונים בנוגע למדיניות התפוקות שלהם: "אנחנו מסתכלים כל עת על השוק ואם תידרש נקיטת עמדה מכיווננו כדי להחזיר את השוק לשיווי משקל, נעשה זאת בתנאי שיהיה שיתוף פעולה מיתר המדינות החברות ב-OPEC וממפיקות הנפט הגדולות שאינן חברות בארגון".

התבטאות זו זהה כמעט לחלוטין להתבטאות הסעודים טרם הפגישה הקודמת של OPEC, שכאמור הסתיימה ללא החלטה על הקפאת התפוקות. בנוסף, סעודיה שומרת על רמות שיא בתפוקת הנפט שלה. אם ננסה לפרש את כוונת הסעודים בנוגע לשאר מדינות אופ"ק, אנו סבורים שהכוונה היא לאיראן. איראן מצידה אמרה לא אחת כי אין בכוונתה לצמצם את התפוקות וכי ברצונה לחזור לרמה שקדמה להטלת הסנקציות. נכון לנתוני ההפקה של חודש יולי, איראן חזרה לקצבי ההפקה שקדמו לסנקציות.

תפוקות הנפט של איראן (Mbpd). מקור: רויטרס (Eikon)

באשר לתרומתה של רוסיה למהלך, הסעודים מצפים גם ממפיקות משמעותיות אחרות להצטרף למהלך. סביר להניח כי הסעודים מתכוונים בעיקר לרוסיה, שהביעה בעבר נכונות להצטרף למהלך שכזה, אולם בפועל התפוקות ברוסיה שומרות על רמות גבוהות מאוד במטרה לשמר את נתח השוק שלהם ולא סביר שהיא תצטרף למהלך.

שנית, ההתבטאות של שר האנרגיה הניגרי שהוא גם נשיא אופ"ק. בכובעו כנשיא הקרטל אמר כי למרות מחיר הנפט הנוכחי, נראה כי השוק מתקרב לשיווי משקל. הוא הוסיף וטען כי הביקוש הם צופים גידול בביקוש לנפט גולמי ברבעון השלישי של 2016 וכן ברבעון האחרון, ומצפים לעליית מחירים. האם התבטאות זו מרמזת על רצון להקפיא/לקצץ בתפוקות?

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

טיעון נוסף הוא קצב הצמיחה בתפוקות של המדינות שאינן חברות באופ"ק. הירידות בקצבי ההפקה של המדינות שאינן חברות באופ"ק נבלמות ובמדינות שונות אף נרשם גידול. קצב ההפקה בארה"ב ממשיך לגדול, ונרשמת עליה במספר אסדות הקידוח. שבוע שעבר היה השבוע השמיני ברצף בו היה גידול במספר אסדות הקידוח בצפון אמריקה. ביום שישי נרשמה ירידה של 2 אסדות בלבד.

ב-Jeffries מציינים כי מתוך 45 חברות E&P שהם בחנו בתקופת הדוחות האחרונה, שסך השקעותיהן ל-2016 היו צפויות להסתכם ל-35.5 מיליארד דולר, 24 חברות ציינו עם פרסום דוחות הרבעון השני של 2016 כי ההשקעות שלהן יהיו גבוהות מהצפי המקורי לשנה, בעוד שרק 15 מתוכן מוסיפות אסדות קידוח. המשמעות היא, שהחברות יעילות מבעבר וממקסמות את התפוקות מבארות קיימות, וזה אומר שהקפאת התפוקות תוביל לעליה בנתחי השוק של המדינות שאינן חברות באופ"ק על חשבון נתחי השוק של אופ"ק, שכן התחזיות למחצית השניה של השנה מצביעות על גידול בביקוש לנפט. מדינות שאינן חברות באופ"ק, כאמור אינן מקטינות את קצבי ההפקה שלהן, רק להיפך.

אם תתקבל החלטה על הקפאת התפוקות – מה אפשר ללמוד מכך?

ראשית, זה יאותת לשוק שמדינות אופ"ק קרובות מאוד לקצה גבול יכולת ההפקה שלהן. שנית, יסיר את החששות שסעודיה ו/או איראן יוכלו "להציף" את השוק בנפט נוסף.

מתחילת השנה נרשמו עליות משמעותיות במחיר הנפט הגולמי. ישנם מספר סימנים מעודדים אשר להערכתנו מצביעים על התקרבות לאיזון בשוק. בין הסימנים ניתן למנות את גידול במספר אסדות הקידוח, השקעות קפיטליות גבוהות מהמתוכנן של חברות בענף החיפוש וההפקה ותחזיות לגידול בביקוש לנפט.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעניין מאוד (ל"ת)
    guy fawkes 30/08/2016 15:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צח 30/08/2016 12:49
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבה
  • 3.
    כלכלן 30/08/2016 11:22
    הגב לתגובה זו
    בכלכלה חופשית אמתית התחרות , ההיצע והביקוש אמורים לקבוע את המחירים . אופק שהוא קרטל שבמהותו מנוגד לכללי הכלכלה החופשית ומפיקות נפט גדולות אחרות מתקוטטים כיום ביניהם ויוצרים ג'ונגל של אי וודאות ושל תנודתיות גדולה של מחירי הנפט שלא לצורך . המצב הזה הוא מכרה זהב לספקולנטים שגם הם פועלים למעשה בניגוד לכללי הכלכלה החופשית . רוב העולם , החברות והאזרחים נהנים כיום ממחירי נפט נמוכים וסך הכל הכלכלות משתפרות . אם זה המצב אז מוטב שמפיקות הנפט ימשיכו להתקוטט ביניהם לנצח ושלא נחזור למחירי העבר הגבוהים .
  • 2.
    מעניין. כל הכבוד יהונתן (ל"ת)
    אחד 30/08/2016 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יפה (ל"ת)
    יפה 30/08/2016 11:16
    הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: