אייל טלמור
צילום: יח"צ

בעקבות הריבית: לקצר עם הבנקים ולהאריך עם הנדל"ן

אייל טלמור, מנהל השקעות בכיר במנורה מבטחים, סבור שהשפעת הריבית והתשואות של איגרות החוב הממשלתיות הינה קריטית לשני הענפים, בעוד שעל יתר הסקטורים הנסחרים בתל אביב ההשפעה נמוכה יותר, ואף חסרת משמעות
אייל טלמור | (10)

סקטור הנדל"ן הציג ביצועים מרשימים מתחילת השנה, כאשר מדד נדל"ן 15 עלה ב- 17.25% לעומת סקטור הבנקים שירד בכ-0.7% באותה תקופה. מבין שני הסקטורים, סביר להניח כי משקיע שהתבסס על מכפילי הון היסטוריים בתחילת השנה, היה בוחר בהשקעה במניות הבנקים אשר נסחרות מתחת להונן העצמי בהשוואה למניות הנדל"ן, כאשר רובן נסחרו מעל הונן העצמי. יחד עם זאת, להערכתנו, במקרה זה, כדאי לבסס החלטת השקעה דווקא על הניתוח המקרו כלכלי בהקשר של השפעת ציפיות הריבית על התשואה על ההון.

בהקשר זה, חשוב לציין כי השפעת הריבית והתשואות של איגרות החוב הממשלתיות הינה קריטית לשני הענפים, בעוד שעל יתר הסקטורים הנסחרים בתל אביב ההשפעה נמוכה יותר, ואף חסרת משמעות. כך לדוגמה, חברות הטכנולוגיה עתירות המזומנים אשר לא מושפעות משינוי זה או אחר של ציפיות הריבית.

סקטור הבנקים: רווחי המימון מושפעים מהריבית

השפעת הריבית על סקטור הבנקים באה לידי ביטוי בעיקר ברווחי המימון. תהליך של ירידת ריבית או ריבית אפסית פוגעים ברווחי הבנק, כאשר הכנסות מהמרווח המימוני מהוות את עיקר הכנסותיו. מרווח האשראי הוא למעשה הפער בין עלות הכסף שהבנק מגייס (כגון אג"ח ופיקדונות) לבין הריבית שמשלמים הלקוחות על ההלוואות. בסביבת ריבית נמוכה סביר כי נראה ירידה במרווח זה.

כמו כן, בעבר הרווח על הפיקדונות היה משמעותי, ואילו כיום, בסביבת ריבית נמוכה, הרווחים מפיקדונות נפגעו. לדוגמה, בריבית שנעה סביב 4% כפי שהייתה בשנת 2008, הרוויח הבנק מהמרווח על פיקדונות בכך שיכל לתת ריבית של 3% ללקוח שהפקיד את כספו בבנק ולהרוויח לפחות 1%, פער שבסביבת ריבית אפסית לא ניתן להשיג.

סקטור הנדל"ן: פער בין שיעור התשואה על הנכסים לעלות החוב

מנגד, סביבת ריבית נמוכה משפיעה לחיוב על סקטור הנדל"ן המניב בכך שגדל הפער בין שיעור התשואה על הנכסים לבין עלות החוב. חברות רבות מיחזרו חוב "יקר" בחוב "זול", דבר אשר הגדיל את רווחיותן. במקביל, חברות הנדל"ן נהנות בהדרגה מרווחי שיערוך הנובעים מירידה בשיעורי ההיוון על הנכסים. 

בגרף הראשון ניתן לראות את השפעת התשואה של איגרת חוב ממשלתית ל- 10 שנים בארצות הברית על מדד מניות הריט (נדל"ן מניב, שמחלק את רוב רווחיו) ועל הבנקים. מתחילת השנה ועד היום (תאריך), תשואת האג"ח ל- 10 שנים ירדה מ- 2.3% ל- 1.5%. מניות הריט עלו בכ- 13%, מדד ה S & P 500 – הוסיף כ- 4.5% לערכו, ולעומתם צלל מדד הבנקים בכ- 11.6%.

בגרף השני ניתן לראות דוגמה הפוכה. בתקופה הנמדדת (פברואר עד יוני 2015) תשואת האיגרת האמריקאית הממשלתית ל- 10 שנים עלתה מ- 1.7% ל 2.5%, ובמקביל, זינקו מניות הבנקים בכ- 14.5%, לעומת ירידה חדה של 11.1% במניות הנדל"ן המניב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

גידור מפני עליית תשואות

להערכתנו, השקעה במניות הבנקים מהווה מעין גידור מפני עליית תשואות וכן כהגנה נוספת מפני שוק מניות יורד בשל חשש לעליית ריבית. בהקשר זה, איננו מעריכים כי תרחיש שכזה יתממש בקרוב. לעומת זאת, נראה כי באמצעות מניות הנדל"ן ניתן לחזק פוזיציה של משקיעים אשר מעריכים המשך ירידה בתשואות ורוצים להאריך את מח"מ התיק.

אייל טלמור מכהן כמנהל השקעות  במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    י. 29/07/2016 17:54
    הגב לתגובה זו
    אבחנה מעניינת ורעיון יפה.
  • 9.
    תמציתי וקולע (ל"ת)
    רובי 26/07/2016 00:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    סוחר בכיר 24/07/2016 21:27
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד אייל. ניתוח מעמיק ומעניין כמו תמיד. בהצלחה בהמשך הדרך
  • 7.
    בנצי 24/07/2016 21:10
    הגב לתגובה זו
    איזה מתאם מדהים
  • 6.
    שחקן 24/07/2016 20:34
    הגב לתגובה זו
    יש להסתכל על התיק כמקשה אחת ואכן כך טוען הכותב ולפי התוצאות נראה שהוא גם פועל כך. עלה והצלח
  • 5.
    מעניין מה שאתה אומר (ל"ת)
    אינדיקטטטורייים 24/07/2016 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רונן 24/07/2016 16:33
    הגב לתגובה זו
    אייל. טוב לקרוא אותך שוב ואני שמח שחזרת למנורה מבטחים. בהצלחה ואני מקווה שתהנה מהעבודה. רונן אביגדור
  • 3.
    מחשבה נבונה לגידור התיק (ל"ת)
    ז׳בזינסקי 24/07/2016 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דווקא הייתי עושה הפוך (ל"ת)
    קיפוד 24/07/2016 13:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנהל השקעות 24/07/2016 12:03
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעמיק. ניצול הזדמנויות זה שם המשחק ואייל טלמור תמיד מנתח מזווית ראיה קצת שונה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.