אל תדירו את הישן מפני החדש
לפני שאתם הורסים את הבניינים ברחוב, במסגרת תהליך פינוי בינוי, חשבו איך לא לפלוט ממנו את הדיירים הוותיקים: בענף ההתחדשות העירונית נהוג לומר שתכניות פינוי בינוי - הריסת הבניינים הישנים והקמה של חדשים, הן תכניות אידאליות, מאחר וכולם מרוויחים.
הרשות מרוויחה אוכלוסייה נוספת וחזקה שמכניסה עוד מיסים לקופת העירייה כמו גם שיפוץ של התשתיות הישנות בשכונות הוותיקות. היזם מרוויח דירות חדשות למכירה אותן הוא מקבל בהתאם לשילוב זכויות התב"ע האזוריות וזכויות התמ"א של הבניין וכמובן, הדיירים שמקבלים דירות חדשות וגדולות שערכן הכספי גבוה יותר, חיזוק יסודות הבניין מפני רעידות אדמה או מתקפת טילים ובדרך כלל גם , חניות חדשות, שיפוץ הלובי, מרפסות שמש, גינה ועוד.
אבל לפני שאתם מפעילים את הבולדוזר והורסים את הבניין הישן, כדאי לעצור ולחשוב על השינויים שיביא עמו הבניין החדש והפגיעה במרקם החיים של הקהילה שהתגוררה במשך שנים במקום. לובי וגינה חדשים עם תאורה משודרגת מעלים את ההוצאות השוטפות של וועד הבית ומשמעותן הכלכלית הישירה של הגדלת שטחי הדירות הוא חישוב ארנונה שונה שמעלה באופן מהותי את גובה תשלומי הארנונה.
ההוצאות הגבוהות יותר אולי שוות את העלייה בערך הבית אך כשאנו בוחנים היכן מבצעים את הפרויקטים להתחדשות עירונית בדרך כלל אנו מוצאים כי מדובר במקומות בהן האוכלוסייה היא מחתך סוציו אקונומי נמוך יותר. מקומות בהם גרים לעיתים אנשים מבוגרים, אולי לבדם שעלייה של כמה מאות שקלים בהוצאה החודשית עבורם על דיור פשוט לא אפשרית, כי הם לא יעמדו בה.
- תל אביב מקדמת את תא/5555: תוספת של כ-30 אלף דירות
- מתווה מואץ לשיקום ההרס: 51% הסכמה בלבד וחקיקה ייעודית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוצאה – רבים מתושבים אלה יעזבו את האזור אחרי שהוא יחודש. לתהליך זה קוראים ג'נטיריפיקציה, והיא הצד האפל של תחום ההתחדשות העירונית. זה שלא מדברים עליו.
ג'נטריפיקציה היא תהליך עירוני-חברתי בלתי מתוכנן של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה. פעמים רבות מלווה בתהליך של התחדשות פני הרחובות, שיפוץ בתים ותחלופה של העסקים באזור. כאשר לא תמיד האופי שלהם מתאים לאוכלוסייה במקום. הסנדלר, השען או החנווני המוכרים והאהובים על אותה אוכלוסייה לפתע נעלמים, כי גם הם לא יעמדו בשכר הדירה החדש והגבוה או שפשוט היזם יחליט להחליף את העסק ויקנה את המקום הישן. התהליך עשוי לפרק את הקהילה הוותיקה שתידחק אל מחוץ למקום מגוריה .
אבל לא כך חייב להיות הדבר. היופי בתהליך ההתחדשות העירונית הוא השילוב בין הקהילה הוותיקה לאוכלוסייה חדשה ולא דחיקתה של הקהילה לשוליים, לכן העירייה והיזם יכולים לחשוב כיצד יפעלו כדי לשמר את הקהילה הוותיקה במקום . היזם יכול למשל תמורת הנחות מהרשות המקומית בהיטלי השבחה, להשאיר לדיירים הוותיקים את תשלומי וועד הבית הנמוכים במשך השנים הראשונות, על פי החישוב של ההוזלה שקיבל. עוד יוזמה יעילה היא הקצאת נכס מניב בבניין, למשל חנות או דירה אשר תושכר, כאשר ההכנסות מהשכירות שלה ילכו לטובת הכלל – כלומר לטובת ההוצאות השוטפות של הפרויקט.
- העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
- מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי...
יש לציין כי כבר היום נהוגים דוגמאות מסוג זה בפרויקטים המוקדמים ברחבי הארץ, אך הם מעטים מידי. אז נכון שלכאורה התחדשות עירונית היא עסק רווחי לכול, אבל היא אמורה להיות קודם כל חברתית ולכן מול עיניהם של הרשות המקומית והיזם צריכה להיות קודם כל האוכלוסייה ורק אחר כך חשבון הבנק.
- 2.BB 23/07/2016 14:45הגב לתגובה זו"אבל לא כך חייב להיות הדבר. היופי בתהליך ההתחדשות העירונית הוא השילוב בין הקהילה הוותיקה לאוכלוסייה חדשה ולא דחיקתה של הקהילה לשוליים, לכן העירייה והיזם יכולים לחשוב כיצד יפעלו כדי לשמר את הקהילה הוותיקה במקום . היזם יכול למשל תמורת הנחות מהרשות המקומית בהיטלי השבחה, להשאיר לדיירים הוותיקים את תשלומי וועד הבית הנמוכים במשך השנים הראשונות"-ואחרי כמה שנים היזם יזרוק אותו ,אז מה זה כלכך משנה עכשיו או עוד כמה שנים. הסנדלר אף פעם לא יוכל לעמוד בהוצאות שכירות ארנונה כמו בתי קפה גם בעוד כמה שנים מצבו הכלכלי לא יהיה מזהיר.
- 1.דוד 21/07/2016 19:20הגב לתגובה זוזו חשיבה נכונה
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
