איציק סלודוביאנסקי
צילום: צילום ביתי

שוד הפנסיה הגדול: האם התשואות מצדיקות את דמי הניהול?

רו"ח איציק סלודוביאנסקי ורו"ח עינב כהן בדקו את התשואות שעשו חברות הביטוח ב-4 השנים האחרונות, התוצאות מפתיעות

כולם כל הזמן מדברים עליו, אבל מעטים עושים משהו להפסיק אותו - שוד דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. כולם מדברים על דמי הניהול הגבוהים אותם אנו משלמים שמפחיתים את סכום הקצבה העתידית שנקבל בכ-30%. השאלה שלא רבים שואלים אותה היא האם יש בכלל הצדקה לסכומים אלו, או במילים אחרות - האם התשואות שמשיאים עבורנו אותם "מומחים" של חברות הביטוח אכן מצדיקים את דמי הניהול?

במאמר זה אתמקד בביטוחי החיים בפוליסות שהופקו משנת 2004 ואילך ועד הרפורמה האחרונה, ובעזרת נתונים עובדתיים אחשוף את הבלוף הגדול ואת העובדה שאת התשואות שהשיגו "מנהלי ההשקעות" באותן פוליסות ביטוח חיים, היה יכול להשיג כל הדיוט, התשואות נטו לא היו טובות יותר ביחס למדדי השוק הבסיסיים, מכאן שהמסקנה היא חד משמעית - אין כל הצדקה לתשלום דמי הניהול.

דמי הניהול כללו בעבר שני רכיבים: דמי ניהול מהפקדות שוטפות (בשיעור ממוצע של כ-4% לשנה, כ-1.5% מסך הסכום הנצבר) ודמי ניהול מהסכום הנצבר (בשיעור ממוצע שלו כ-1.1% לשנה), ולזה הצטרפו הוצאות ניהול השקעות. מהאמור עולה כי שיעור דמי הניהול הכולל, מהסכום הנצבר הינו כ-2.6% לשנה. דמי הניהול מגיעים לאלפי שקלים בשנה לכל חוסך, סכומים שמופחתים מהיתרה הנצברת לזכותו של בעל הפוליסה ובכך מקטינים באופן משמעותי את הסכומים שיקבל בהגיעו לגיל פרישה.

כדי לבחון את הנתון בחנתי את נתוני התשואות הממוצעות נטו, דהיינו בנטרול דמי הניהול הממוצעים, של כלל חברות הביטוח בשנים 2015-2012. התשואות חושבו על בסיס נתונים מתוך מאגר המידע של אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר. 

  1. בשנת 2015 התשואה הממוצעת ברוטו הייתה כ-2.09%, והיות שדמי הניהול הם בשיעור של כ-2.6%, המשמעות היא שב-2015, בעלי הפוליסות הפסידו כסף, שכן דמי הניהול שנגבו היו גבוהים יותר מהתשואה.
  2. התשואה בין מאי 2015 לבין אפריל 2016, הינה תשואה שלילית בשיעור ממוצע של 2.33%, משמע שבתוספת דמי הניהול קיימת שחיקה של כ-5% בחסכון של בעלי פוליסות אלו.
  3. להשלמת התמונה בחנתי את התשואה המצטברת ברוטו בשנים 2015-2012, (4 שנים), ומצאתי שהיא הייתה נמוכה מ-30%. בניכוי דמי הניהול הנגבים מידי שנה בשנה, התשואה נטו בפוליסות ביטוח חיים בשנים 2015-2012, נמוכה מ 20%.

השלב הבא הוא לבדוק מה היו התשואות נטו שיכול היה משקיע סולידי, בלי הבנה מיוחדת בשוק ההון, לקבל אם היה משקיע את כספו בעצמו וחוסך את דמי הניהול שגובות חברות הביטוח:

  1. מדד ת"א 100 עלה בשנים 2015-2012 בשיעור של כ-34%
  2. מדד ת"א 25 עלה בשנים 2015-2012 בשיעור של כ-40%
  3. מדד אגרות החוב הממשלתיות הממוצע עלה בתקופה המקבילה בשיעור של כ-21%, כאשר אגרות החוב הממשלתיות השקליות עלו בשיעור גבוה יותר של כ-25% באותה תקופה.

המשמעות של ההשוואה לעיל היא שבראיה של 4 שנים, שיעור התשואה שהשיגו "מומחי ההשקעות" של חברות הביטוח היה נמוך משיעור התשואה שיכול היה משקיע חסר ניסיון להשיג על ידי השקעה באפיקים סולידיים אשר אינם דורשים מיומנות וידע מיוחד.

המסקנה - אין כל הצדקה להמשיך ולשלם דמי ניהול מופרזים לחברות ביטוח אשר אינן מספקות את הסחורה. אין ספק כי אם היה מדובר על שירות בכל תחום אחר, הלקוח היה מסיים מיידית את ההתקשרות עם החברה. עולה השאלה מדוע בכל הקשור לכספי הפנסיה שלנו, אלו אשר ישפיעו ישירות על איכות חיינו בשנים הבאות, אנו לא עושים מספיק על מנת לשפר את השירות אותו אנו מקבלים ומפסיקים לשלם ביוקר על מוצר פגום.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

*הכותבים הינם שותפים בפירמת עינב כהן & סלובודיאנסקי- המתמחה בביקורת חקירתית.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    סקירה רדודה ביותר 30/06/2016 09:33
    הגב לתגובה זו
    ללא היתיחסותך לנכסים בלתי סחירים,אגח מיועד,ומכשירים שיחודיים לקרנות פנסיה,ברור שהבן אדם לא מגיע משוק ההון,כתבה מביכה שלא מביאה כבוד לאתר
  • 5.
    מבין משהו 29/06/2016 23:25
    הגב לתגובה זו
    1) זה לא מעשי ש 700-800 מיליארד שח יושקעו בתא 25 או אגח ממשלתי, וכל שנה עוד כמה עשרות מיליארדים יושקעו שם.2) ניהול סיכונים ראוי מחייב השקעה גם בניירות ערך בחו״ל, נדל״ן מניב וכו.3) ישנו חיסכון פנסיוני שמאפשר ללקוח להשקיע את הכסף בעצמו בדמי ניהול נמוכים אולם מסלול זה אינו פופולרי כי מחייב ידע שאינו מצוי בידי הציבור4) דמי הניהול אכן מאוד גבוהים וגם איחו התשואות היו גבוהות יותר זה עדיין ללא הצדקה
  • 4.
    חישוב שגוי מיסודו 29/06/2016 23:14
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר לשקלל דמי ניהול מההפקדה ודמי ניהול מהצבירה שסכום הצבירה לא ידועjQuery2030203034452162683_1467231066242ומה לגבי האגח המיועדות שנותנות 4%צמוד?בקיצור דמגוגיה בגרוש,או חפריות בלשון העם
  • 3.
    1+1~2 29/06/2016 17:18
    הגב לתגובה זו
    מה קורה שיש תשואה מובטחת/מקדם מובטח, ב'ביל זה צריך כבר לדעת חשבון!
  • גל 04/07/2016 15:04
    הגב לתגובה זו
    זה לא רלוונטי, בקרן פנסיה אין מקדם מובטח, רק בביטוח מנהלים!
  • 2.
    חן 29/06/2016 14:10
    הגב לתגובה זו
    אם אתה עושה השוואה כלשהי שכזו תשווה את אותן רמות סיכון(תפוח לתפוח) ובמקביל תשווה גם את אותן תקופות.חבל שאתה סתם מטעה פה אנשים שקוראים את הכתבה ואין להם השכלה פיננסית וחושבים שהטייטל שלך כרואה חשבון מקנה לך את הידע לומר או לכתוב או לפרסם טורים שכאלו.צריך להתחיל להפעיל רגולציה על כתבים במדורים פיננסים!!!
  • דב אדן 29/06/2016 14:41
    הגב לתגובה זו
    אין שום הצדקה לשלם דמי ניהול למישהו שהתרומה הסיגולית שלו לקרן שלילית
  • דב אדן 29/06/2016 14:38
    הגב לתגובה זו
    על מה אתה מדבר דווקא בגלל רמות הסיכון הנמוכות יותר שמנהלי ההשקעות בקרנות לוקחים בולטת ביתר שאת העובדה שהם מפסידים כל כך הרבה . מי שלא מפעיל ראש שלא יגיב תגובות מטופשות .
  • 1.
    אברי 29/06/2016 13:27
    הגב לתגובה זו
    כל פעולה שלהם זה תמורת אלפי שקלים. הם דשנים. הם שמנים. הם נוטפי כסף ומתעוררת השאלה: מהי זכותם לבקר אירגונים אחרים עובדים תמורת שקלים ספורים?
  • דב אדן 29/06/2016 14:43
    הגב לתגובה זו
    אין לי הרבה סימפטיה לרואי חשבון אבל לפחות להם יש תרומה כספית ללקוח מה שאין למנהלי הקרנות
  • פנסיונר בפוטנציה 30/06/2016 00:19
    יפה אתה כותב. גם הרוה"ח. אבל תנו חלופות. להגיד מה לא טוב זה פשוט מדי. ולא מספק
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.