בשאלת הריבית, נראה כי שוק המט"ח הישראלי קבע כבר מזמן עבור הנגידה שהריבית בישראל שלילית. בשוק זה מתבצעת כבר זמן רב הלכה למעשה הרחבה כמותית והבנק המרכזי רוכש כמויות נכבדות של מטבע זר בשוק הספוט. רכישות אלו אמורות כמובן להחליש את השקל איך מול הדולר ולשמור על שער חליפין סביר עבור המשק הישראלי.

אך מלחמת המטבעות הגדולה מתבצעת בשוק העתידי הממונף. בשוק זה ישנם מוכרים גדולים של הדולר העתידי במחירים שמשקפים ריבית שלילית של כאחוז מול הריבית הדולרית. כלומר, השער העתידי של השקל-דולר נסחר נמוך באופן משמעותי משער הספוט הנוכחי, ואינו משקף את פער הריביות האמיתי של אגרות החוב הממשלתיות הרלוונטיות. פער זה קיים ממגוון סיבות, והעיקריות שבהן הן אי יכולת טכנית רגולטורית לסגור ארביטראז' זה, בעיית הקצאת הון בבנקים המקומיים, ריכוזיות בעושי השוק ועודף גדול של מגדרי שורט דולר.

בנק ישראל מודע למחיר הקלוקל בו מגדרים היצואנים, המוסדיים ומשקיעים מקומיים המחזיקים נכסים בארה"ב, אך מבחינתו זה עוד מס לגיטימי שמושת על מי שמוכר בשורט את הדולר וקונה את השקל הישראלי בשוק העתידי הממונף. באותו נושא, שאלת השאלות היא איך והאם הבנקים המרכזיים מתכוונים לחזור בקרוב לריבית נורמלית קצרה ומחירי שוק נורמליים לריבית הארוכה.

בהקשר זה נזכרתי בסיפור מוכר ישן על סולטן אשר רצה לבחון וללמד את העניים בממלכה תבונה והשכלה. כשבחן את האיכרים השונים, הגיע לאיכר ושאל אותו איך חותכים אבטיח.

• הצ'ק ליסט השנתי לבדיקת עמלות מול הבנק - עו"ש, ני"ע, כרטיסי אשראי ומט"ח
• "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"במספריים", השיב האיכר. הסולטן כעס וביקש שיחשוב שוב.

"במספריים", חזר ואמר האיכר.

לאחר שהושיבו תקופת מה בכלא חזר ושאל על השאלה. "במספריים" ענה האיכר.

לאחר הצינוק ושבוע ללא מזון רצה כבר הסולטן לשחררו, אך תשובתו לשאלה הייתה בלחש "במספריים".

כעס הסולטן כי האיכר מהתל בו  וביקש להטביעו בנהר. כשזרקו את האיכר למים הגועשים החל מיד לטבוע. אז אמר הסולטן: זהו, הוא הבין את הלקח, כשיוציא את היד תשלפוהו החוצה, אני בטוח שעכשיו הוא יפסיק להתלוצץ. ובאמת, האיכר שלח בקושי רב את ידו בין הגלים, וכשזו בצבצה החוצה הוא ביצע באמצעות האצבע והאמה תנועות מספריים. כלומר, גם לקראת המוות אין שינוי בעמדות והודאה בטעות.