חמישה נושאים שהלוואי שהיינו לומדים באקדמיה
מחירי הדירות איסוף של תארים אקדמיים הפך לתחביב לאומי. מחקרים הנערכים מידי שנה ע"י ה-OECD מציבים את ישראל כאחת משלוש המדינות שבהן שיעור האקדמאים הוא הגבוה ביותר; כמעט ל-50% מהאזרחים בישראל יש תואר אקדמי. במקביל, מתרבים הקולות הטוענים כי מרביתם של מסלולי הלמידה באקדמיה אינם מעשיים מספיק ומתאפיינים בראייה צרה יחסית לנוכח המציאות היומיומית של היום.
באופן אישי, נתקלתי לא אחת בסוגיות אותן הייתי שמח ללמוד, כאלו שהיו מסייעות לי רבות בהתמודדות היומיומית לה אנו נדרשים. הנה כמה דברים שהייתי שמח מאוד ללמוד באוניברסיטה, ואני בטוח שגם לכם זה היה עוזר הרבה יותר מאשר שיטות מחקר במדעי הרוח.
חיסכון פנסיוני – הבטחה לאופק פיננסי יציב?
קרוב ל-90% מהעובדים במשק הם שכירים שמקבלים תלוש משכורת מהמעסיק בסוף כל חודש. מבט קצר על התלוש מלמד כי סכומים ניכרים של כסף מופרשים הצידה לטובת חיסכון פנסיוני המופרש תדיר לאפיקים שונים. בשונה מבעלי עסקים עצמאיים, שמתנהלים ישירות מול רואי החשבון ומנהלי הכספים שלהם ולכן מעורבותם בנושא גבוהה יותר, מרבית השכירים מביעים חוסר עניין מפתיע בהפרשות לפנסיה, במיוחד הצעירים שביניהם. הנושא נתפש בעיניהם כערטילאי מידי וכזה שעדיף להתעסק בו רק בשנים שלפני היציאה לגמלאות.
מדובר בטעות קשה. לכל אדם, ולא משנה מהו תחום עיסוקו, יש השפעה על סכומי הכסף אותם יפריש הצידה לטובת השנים המאוחרות בחייו. סטייה של אחוז אחד לכאן או לכאן הופכת להחלטה שעלולה להיות שווה עשרות אלפי שקלים ואף יותר. קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי חיים למיניהם אמורים, לדעתי האישית, להפוך למושגים השגורים בפיו של כל סטודנט.
- מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
- אשדוד: המחירים ירדו עד 10% - אבל המשקיעים הותיקים עדיין הרוויחו בגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיסים והפרשות חובה – כמה ולמה?
מטרתה המוצהרת של מדיניות המס המודרנית הינה גבייה של סכומי כסף מן האזרחים במטרה להשקיעם בחזרה, בדרך כזו או אחרת, בתושבים עצמם. בדמוקרטיה מתוקנת, כמעט כמו זו שלנו, משלמים תושבי המדינה סכומי כסף ניכרים מהכנסתם לטובת מיסים מסוגים שונים. מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ הינם רק חלק מההיטלים, ואם נוכל כולנו לקבל באקדמיה מידע מדויק אודותיהם, לא רק נבין מהי מהותה של גביית מיסים אלא נהפוך על הדרך גם לאזרחים מעורבים ואכפתיים יותר.
אובליגו – הנתון ממנו מעדיפים להתעלם
ניהול חשבונות הבנק או ניהול הכסף שלנו הוא לכל הדעות עניין הכרחי. לא אחת עומד אדם ומנסה להבין מהן יכולותיו הפיננסיות, כמה הוא יכול ללוות ומה סך כל ההתחייבויות הכלכליות שלו, קרי אובליגו. היציאה מסטטוס סטודנט אל החיים שבחוץ כרוכה לרוב בשינוי קיצוני של תמהיל ההוצאות ולא אחת אנו נקלעים למצבים שבהם החלטה שהתקבלה בפזיזות יחסית, מלווה אותנו לאורך שנים ומשפיעה באופן ניכר על המאזן שלנו. ניהול חשבון בנק, הכרת מבנה העמלות הנהוג בו ומסלולי החיסכון הפרטיים המוצעים לבחירה מהווים אינפורמציה חשובה ופרקטית שאמורה להיות מוכרת וידועה לכל סטודנט/ית.
הבית שלנו – השכרה או אולי קנייה?
המחירים המאמירים של הדירות בישראל מהווים מוקד לעניין בכל שיחת סלון. בעלות על נכס למגורים היא, בפער ניכר, הסוגיה שמעסיקה את הציבור בישראל יותר מכל שאלה אחרת. ישנם הגורסים כי במחירים הנוכחיים פשוט מטורף לקנות כאן דירה ולעומתם ישנם הטוענים כי תשלום בעבור שכר דירה הינו בזבוז משווע. כיצד משיגים מימון לנכס? היכן עדיף לרכוש? איפה נקבל תשואה נאה על הנכס שלנו ואיך בכלל מחשבים אותה? באופן אישי, הייתי מעדיף לצאת לעולם האמתי כשאני מבין את הנושא וברשותי כלים בסיסיים לניתוח של שוק הנדל"ן המקומי.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
המשכנתא – ההלוואה הגדולה ביותר שרובנו ניקח אי פעם
- 1.סטף ורטהיימר 16/03/2016 00:08הגב לתגובה זולצד הדברים החשובים אותם ציין הכותב שילמדו, חשוב לדאוג שהסטודנטים פה גם ילמדו קצת פרקטיקה מתוך כל התיאוריה שמציפים אותם באוניברסיטה...
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 1.06%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
