איסוף של תארים אקדמיים הפך לתחביב לאומי. מחקרים הנערכים מידי שנה ע"י ה-OECD מציבים את ישראל כאחת משלוש המדינות שבהן שיעור האקדמאים הוא הגבוה ביותר; כמעט ל-50% מהאזרחים בישראל יש תואר אקדמי. במקביל, מתרבים הקולות הטוענים כי מרביתם של מסלולי הלמידה באקדמיה אינם מעשיים מספיק ומתאפיינים בראייה צרה יחסית לנוכח המציאות היומיומית של היום.

באופן אישי, נתקלתי לא אחת בסוגיות אותן הייתי שמח ללמוד, כאלו שהיו מסייעות לי רבות בהתמודדות היומיומית לה אנו נדרשים. הנה כמה דברים שהייתי שמח מאוד ללמוד באוניברסיטה, ואני בטוח שגם לכם זה היה עוזר הרבה יותר מאשר שיטות מחקר במדעי הרוח.

חיסכון פנסיוני – הבטחה לאופק פיננסי יציב?

קרוב ל-90% מהעובדים במשק הם שכירים שמקבלים תלוש משכורת מהמעסיק בסוף כל חודש. מבט קצר על התלוש מלמד כי סכומים ניכרים של כסף מופרשים הצידה לטובת חיסכון פנסיוני המופרש תדיר לאפיקים שונים. בשונה מבעלי עסקים עצמאיים, שמתנהלים ישירות מול רואי החשבון ומנהלי הכספים שלהם ולכן מעורבותם בנושא גבוהה יותר, מרבית השכירים מביעים חוסר עניין מפתיע בהפרשות לפנסיה, במיוחד הצעירים שביניהם. הנושא נתפש בעיניהם כערטילאי מידי וכזה שעדיף להתעסק בו רק בשנים שלפני היציאה לגמלאות.

מדובר בטעות קשה. לכל אדם, ולא משנה מהו תחום עיסוקו, יש השפעה על סכומי הכסף אותם יפריש הצידה לטובת השנים המאוחרות בחייו. סטייה של אחוז אחד לכאן או לכאן הופכת להחלטה שעלולה להיות שווה עשרות אלפי שקלים ואף יותר. קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי חיים למיניהם אמורים, לדעתי האישית, להפוך למושגים השגורים בפיו של כל סטודנט.

• דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
• בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מיסים והפרשות חובה – כמה ולמה?

מטרתה המוצהרת של מדיניות המס המודרנית הינה גבייה של סכומי כסף מן האזרחים במטרה להשקיעם בחזרה, בדרך כזו או אחרת, בתושבים עצמם. בדמוקרטיה מתוקנת, כמעט כמו זו שלנו, משלמים תושבי המדינה סכומי כסף ניכרים מהכנסתם לטובת מיסים מסוגים שונים. מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ הינם רק חלק מההיטלים, ואם נוכל כולנו לקבל באקדמיה מידע מדויק אודותיהם, לא רק נבין מהי מהותה של גביית מיסים אלא נהפוך על הדרך גם לאזרחים מעורבים ואכפתיים יותר.

אובליגו – הנתון ממנו מעדיפים להתעלם

ניהול חשבונות הבנק או ניהול הכסף שלנו הוא לכל הדעות עניין הכרחי. לא אחת עומד אדם ומנסה להבין מהן יכולותיו הפיננסיות, כמה הוא יכול ללוות ומה סך כל ההתחייבויות הכלכליות שלו, קרי אובליגו. היציאה מסטטוס סטודנט אל החיים שבחוץ כרוכה לרוב בשינוי קיצוני של תמהיל ההוצאות ולא אחת אנו נקלעים למצבים שבהם החלטה שהתקבלה בפזיזות יחסית, מלווה אותנו לאורך שנים ומשפיעה באופן ניכר על המאזן שלנו. ניהול חשבון בנק, הכרת מבנה העמלות הנהוג בו ומסלולי החיסכון הפרטיים המוצעים לבחירה מהווים אינפורמציה חשובה ופרקטית שאמורה להיות מוכרת וידועה לכל סטודנט/ית.

הבית שלנו – השכרה או אולי קנייה?

המחירים המאמירים של הדירות בישראל מהווים מוקד לעניין בכל שיחת סלון. בעלות על נכס למגורים היא, בפער ניכר, הסוגיה שמעסיקה את הציבור בישראל יותר מכל שאלה אחרת. ישנם הגורסים כי במחירים הנוכחיים פשוט מטורף לקנות כאן דירה ולעומתם ישנם הטוענים כי תשלום בעבור שכר דירה הינו בזבוז משווע. כיצד משיגים מימון לנכס? היכן עדיף לרכוש? איפה נקבל תשואה נאה על הנכס שלנו ואיך בכלל מחשבים אותה? באופן אישי, הייתי מעדיף לצאת לעולם האמתי כשאני מבין את הנושא וברשותי כלים בסיסיים לניתוח של שוק הנדל"ן המקומי.

• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
• הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין

המשכנתא – ההלוואה הגדולה ביותר שרובנו ניקח אי פעם