3 תרחישים לסיפור היווני - ושורה תחתונה אחת
בשלהי חודש פברואר יוון ונושיה (הטרויקה) הגיעו להסכמות בנוגע למתווה המשא ומתן בחודשים הקרובים, ועל מספר רפורמות שהממשלה היוונית תיאלץ להעביר בפרלמנט עד סוף חודש אפריל. בתמורה, הטרויקה תעביר ליוון את החלק האחרון של ההלוואה במסגרת תכנית החילוץ בהיקף של 7.2 מיליארד אירו. יוון לא עמדה בחלקה בהסכם ועל כן חודש מאי צפוי להיות חודש מכריע לעתידה של יוון. בהינתן שיוון אינה מסוגלת להשיג מימון להתחייבויותיה דרך השווקים, היא מעוניינת להגיע להסדר חדש עם הטרויקה, אך קיים ויכוח עקרוני לגבי הרפורמות הנדרשות ועד כמה הן מהוות חזרה למדיניות הצנע של השנים האחרונות. נזכיר כי בטווח השנים 2009-2013, יוון עברה מגירעון (ראשוני - ללא תשלומי ריבית) של 10% תוצר לעודף של יותר מ-1% תוצר, אך אחת ההשלכות המרכזיות של התאמה פיסקאלית זו הייתה ירידה של 27% בתוצר וירידה של 35% בהוצאה הריאלית על צריכה.
אם המטרה של מדיניות הצנע הייתה צמצום יחס החוב-תוצר היווני, ניתן לומר בצורה ברורה שהמטרות לא הושגו ותכנית הצנע נחלה כישלון מאחר והחוב כאחוז מהתוצר עלה בחדות מ-108% ל-180%. מפלגת סיריזה עלתה לשלטון בדיוק על רקע נתונים אלו שמהווים מבחינתה (ומבחינת העם היווני) עדות מוחלטת לכישלון מדיניות הצנע, והיא התחייבה שלא לחזור על טעויות הממשלות הקודמות. מן הצד השני נמצאים האירופים, שאם לומר את האמת לא באמת חשוב להם מה קורה ביוון, אך התקפלות שלהם מול היוונים תקבע תקדים מסוכן. הספרדים והפורטוגלים הולכים לקלפיות לקראת סוף השנה ובמוחם תהדהד השאלה למה היוונים כן והם לא? אם התשובה לשאלה זו היא שגם להם מגיע, העניין יכול לבוא לידי ביטוי בהדחתם של ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי וראש ממשלת פורטוגל פדרו קואלו, אשר שניהם נחשבים לשותפים לדרך של אנג'לה מרקל. היוונים בצד אחד, האירופים בצד השני נראה כי הבחירה בחודש הקרוב תלויה בין האפשרות הפחות רעה לאפשרות היותר רעה. אם ראת הממשלה היווני ציפראס ינסה להעביר את כל הרפורמות שהאירופים דורשים, - ממשלתו תיפול (ותפשוט את הרגל). אך אם הוא לא יעשה מספיק - יוון תפשוט את הרגל - Between a rock and a hard place. לפני שנפרט את התרחישים האפשריים לעתיד יוון וגוש האירו, נחזור רק על לוח הזמנים הצפוי:
- יום חמישי (30.04): יוון צריכה להעביר תשלום של 1.7 מיליארד אירו לשכר ופנסיה
- ה-6 למאי: יוון צריכה להעביר תשלום ריבית של 0.7 מיליארד אירו לקרן המטבע.
כפי שציינו שבוע שעבר, ללא התשלום הבא שמגיע ליוון במסגרת תוכנית הסיוע הנוכחית, אין לממשלת יוון מספיק כסף כדי לממן את שני התשלומים לעיל.
עוד ב-6 למאי: דיון ב-ECB לגבי המשך מתן הלוואות לבנקים היוונים. כידוע, הבנק המרכזי מהווה מלווה של המפלט האחרון לבנקים המסחריים בגוש ובכלל זה לבנקים היוונים. מכיוון שבנקים אלו משתמשים באג"ח של ממשלתם שעומדת אולי לפשוט רגל כערובה להלוואות אלו, ה-ECB שוקל לסגור את ברז הנזילות לבנקים היווניים. במידה וצעד כזה אכן יצא לפועל הבנקים היוונים יעמדו על סף קריסה. בהתאם, אג"ח ל-4 שנים של NBG (הבנק הגדול ביוון) נסחרת בתשואה של 21%. ה-11 למאי: פגישה נוספת עם היורוגרופ. ישנם שלושה תרחישים מרכזיים:
- המדינה שספגה הורדת דירוג ל"זבל" ומה קרה היום לפני 5 שנים
- לוקחת סיכון: בלקרוק במשקל יתר לאשראי בגוש היורו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- מגיעים לפשרה אך רק לאחר שיוון לא עמדה באחד מהתשלומים: בתרחיש זה צפויה פגיעה ממשית באמון המשקיעים באירופה אשר תבוא לידי ביטוי בעליית תשואות בשוקי האג"ח (בעיקר של המדיניות הפריפריאליות). כדי להימנע ממצב של חדלות פירעון, הטרויקה תמצא דרך להגדיר זאת כ"חדלות פירעון סלקטיבית" או "נקודתית" אשר לא תפגע בדירוג האג"ח היווניות, כך שהן יוכלו להמשיך ולשמש כערובה לקבלת נזילות לבנקים מה-ECB דרך ה-Emergency liquidity assistance. במקרה בו ה-ECB יספיק את הזרמת הנזילות לבנקים, סביר להניח כי הממשלה היוונית תלאים את כל מערכת הבנקאות ותאכוף מגבלות חמורות על תנועות ההון. לאחר מכן, הצדדים יחזרו למו"מ בו יושג הסכם פשרה לפריסת החוב היווני מחדש.
- יוון עוצרת את תשלומי השכר והפנסיה אך משלמת ל-IMF: מדובר בצעד בעייתי במיוחד מבחינה פוליטית, שכן הוא מכביד מאוד על העם היווני. קשה לתת לצעד זה סבירות גבוהה במיוחד בשל העובדה שמפלגת סיריזה נבחרה על רקע ההבטחות שלה לסיים את משטר הצנע. על כן, במצב כזה ייתכן והממשלה תכריז על בחירות חדשות או משאל עם, שעל פי תוצאותיו יקבע אם פני יוון לפשרה או ליציאה מגוש האירו. בהנחה וסיריזה מקבלת תמיכה מחודשת מהעם (הנחה לא פשוטה לאור הירידה החדה בשיעורי התמיכה בה מאז הבחירות), היא מגיעה בחזרה למשא ומתן מול האירופים עם מנדט מחודש, אשר יאפשר לה לבצע את הפשרות הנדרשות ובתמורה לכך היא מקבלת תכנית סיוע חדשה.
- יוון פושטת רגל ויוצאת מגוש האירו: על פי סקר בלומברג, הקונצנזוס מעריך כי תרחיש זה יכול להתממש בהסתברות של 30%. הדרכמה תחזור ותעבור פיחות דרמטי. הכלכלה היוונית תתכווץ בחדות ואינפלציה גבוהה לא תאחר לבוא. מערכת הבנקאות תולאם ויוטלו מגבלות חמורות על תנועות ההון. בעוד שההשלכות הישירות על אירופה לא דרמטיות, ההשלכות העקיפות עשויות להיות דרמטיות במיוחד. פרמיית הסיכון של המדינות הפריפריאליות תעלה בחדות והאמון באירו יפגע. חוסר האמון המוחלט בין היוונים לאירופה ידחוף את יוון לקבלת סיוע מרוסיה מה שעשוי להגביר את המתיחות הגיאופוליטית באזור. זעזוע מסוג זה עשוי לשלוח גלים ברחבי אירופה והעולם ולחולל שינוי פוליטי, מבני וכלכלי באירופה בשנים הבאות.
- 1.עמית 29/04/2015 20:05הגב לתגובה זואני מחזיק מניות של הבנק שהוזכר. סיכון גבוה מאוד ליפול או מנגד לעלות בהגרסביות.
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש
מחירי הדירות הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל.
הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים.
האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות.
- מלאי הדירות שובר שיאים - 83.6 אלף דירות; מה קורה בתל אביב?
- פרשקובסקי במבצע ״מיוחד״ - סימן נוסף ללחץ של הקבלנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.
