שוק האג"ח האירופי תחת לחץ: התשואות מזנקות והחשש מגירעונות גובר

שוק האג"ח הממשלתיות בגוש האירו רושם אחד החודשים הקשים בעשור האחרון, כאשר עלייה חדה בתשואות דוחפת את עלויות המימון של מדינות לרמות שלא נראו בשנים האחרונות. ברקע, המשקיעים מגיבים לעלייה במחירי האנרגיה ולחשש מהשפעת המלחמה מול איראן על האינפלציה והגירעונות.

העלייה בתשואות נרשמה כמעט בכל מדינות הגוש, אך בולטת במיוחד בפריפריה האירופית. באיטליה, תשואת האג"ח ל־10 שנים עלתה במהלך המסחר לכ־4.14% - הרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע 2024 - לפני שהתייצבה מעט סביב 4.08%. מדובר בעלייה חדה של כמעט 0.8 נקודת אחוז בתוך חודש אחד בלבד, תנועה שמזכירה את התנודתיות שנרשמה במהלך משבר האנרגיה הקודם ב־2022. גם אז, מחירי האנרגיה דחפו את התשואות כלפי מעלה ואת שוקי האג"ח לתנודתיות חריגה.

בצרפת נרשמה מגמה דומה, כאשר התשואות על האג"ח ל־10 שנים התקרבו ל־3.9% - רמות שלא נראו מאז 2009. בספרד, התשואות טיפסו לכיוון 3.7%, שיא של יותר משנה.

הגורם המרכזי

הגורם המרכזי לתנועה הזו הוא שינוי בציפיות הריבית. בשוק מעריכים כעת כי הבנק המרכזי האירופי ייאלץ להעלות ריבית מספר פעמים השנה, בניסיון להתמודד עם גל אינפלציוני חדש שנובע מהתייקרות הנפט והגז. החשש המרכזי הוא מעבר לסביבה של "סטגפלציה" - שילוב של צמיחה חלשה לצד אינפלציה גבוהה. תרחיש כזה מקשה על קובעי המדיניות, שכן העלאת ריבית עשויה להכביד עוד יותר על הפעילות הכלכלית.

• המלחמה באיראן יוצרת "תיירות דלק" - אירופה נלחמת על הסולר
• 30 טריליון דולר: כך האוכלוסייה המזדקנת של אירופה יכולה להפוך לנכס כלכלי ולהעלות את הבורסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בבנק המרכזי האירופי מודים כי הלחצים האינפלציוניים חזרו במהירות גבוהה מהצפוי. עם זאת, המסר הרשמי נותר זהיר, ולפיו אין צורך לפעול באופן מיידי לפני בחינת הנתונים לעומק. במקביל ללחצים האינפלציוניים, שוק האג"ח מושפע גם מהתפתחויות פיסקליות. ממשלות ברחבי אירופה נאלצות להגדיל הוצאות כדי להגן על משקי בית מפני עליית מחירי האנרגיה, מה שמגדיל את הצורך בגיוס חוב.

בספרד, למשל, אושר קיצוץ מסים בהיקף של כ־5 מיליארד אירו, הכולל הפחתת מע"מ על חשמל, גז ודלק. המהלך נועד לרכך את הפגיעה בצרכנים, אך צפוי להכביד על התקציב. גם באיטליה ננקטו צעדים דומים, כולל הפחתה זמנית במסי דלק. הצעדים הללו מצמצמים הכנסות המדינה, ובמקביל מעלים את הצורך בקיצוצים בתחומים אחרים, כמו בריאות.

משקיעים מעריכים כי שילוב של עלויות מימון גבוהות יותר והרחבה פיסקלית יוביל להידרדרות במצב התקציבי של מדינות הגוש. מדובר בדינמיקה שמגבירה את הלחץ על שוק האג"ח ומעלה את דרישות התשואה מצד המשקיעים.

• המחקר שהפך לראיה: איך המסמכים הפנימיים של מטא שימשו נגדה בבית המשפט
• רוסיה מרוויחה מהמלחמה באיראן - אך מסתכנת באובדן השפעה גלובלית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

המחיר של התערבות ממשלתית רחבה

הניסיון מהמשבר הקודם מלמד כי התערבות ממשלתית רחבה עלולה להיות יקרה. במהלך משבר האנרגיה הקודם הוקצו מאות מיליארדי אירו לסיוע לצרכנים, אך חלק מהצעדים זכו לביקורת על חוסר מיקוד ועל עלות תקציבית גבוהה. גם כעת, כלכלנים מזהירים כי צעדים רחבים מדי עלולים להעמיק את האתגרים התקציביים. במקביל, המרחב הפיסקלי של מדינות רבות מוגבל יותר בהשוואה לעבר, בין היתר בשל עלייה בהוצאות ביטחון.

בצרפת, למשל, הממשלה נמנעת מצעדים רחבים ומעדיפה תמיכה ממוקדת בענפים שנפגעים במיוחד, כמו חקלאות והובלה. זאת, על רקע גירעון שמוערך ביותר מ־5% מהתוצר.

העלייה בתשואות פוגעת גם במגמה ארוכת טווח של צמצום פערים בין מדינות הפריפריה לבין גרמניה. המרווחים בין האג"ח האיטלקיות לאג"ח הגרמניות התרחבו מחדש, מה שמעיד על עלייה בחששות המשקיעים. למרות זאת, המרווחים עדיין נמוכים יחסית לרמות שנרשמו במשברים קודמים. עם זאת, תרחיש של המשך עליית תשואות - במיוחד אם האג"ח הגרמניות יעלו לרמות גבוהות יותר - עלול להחזיר את שאלת יציבות החוב של מדינות מסוימות למרכז הבמה.