האם העסקים הקטנים יכולים להתמודד עם ריבית הבנקים

ניצן ארליך, יו"ר ועדת עסקים קטנים באיגוד לשכות המסחר, על התנהלות העסקים הקטנים אל מול הבנקים - האם אלה האחרונים יכולים לשרוד את העלת מרווחי הריבית?

ניצן ארליך |
נושאים בכתבה עסקים קטנים

לאחרונה פורסמו פרשנויות שהבנקים העלו את מרווחי הריבית למשקי הבית ולעסקים על מנת לפצותם על כך שהם לא מרוויחים בפיקדונות השקליים. כמובן שלעסקים הגדולים העלייה היא הנמוכה ביותר, אך לעסקים הקטנים העלייה היא בשיעורים גבוהים יותר, וברור מאליו שהשפעתה על התנהלותם העסקית גדולה ומשמעותית יותר. השאלה היא, האם יש דרכים להתמודד עם החלטה זו? התשובה היא בהחלט כן.

מניתוח האובליגו בעסקים רבים עולה, כי בעלי עסקים רבים אינם מודעים לכלל הביטחונות וההתחייבויות בחשבונם. בכדי להגן על עצמם, הבנקים מעדיפים לשעבד כמה שיותר בטחונות, ובמקרים רבים אף מעבר להתחייבות של העסק, ולפיכך יש לבצע בדיקה.  ייתכן ויתגלה כי השעבודים, קרי הביטחונות, שלכם אכן גבוהים מההתחייבות שלכם לבנק.

כאשר סך הביטחונות של העסק גבוה, יש לנהל משא ומתן על הריביות וגם על היקף הביטחונות, ובמקרים רבים הבנק יעדיף להפחית את שיעור הריבית מאשר לאבד את העסק כלקוח. מומלץ לנהל משא ומתן גם על ריבית ההלוואה כמו גם על הריבית של מסגרת האשראי, שהרי אלו הן העמלות המשמעותיות ביותר בניהול חשבון. אבל יש פתרון נוסף והוא קבלת אשראי דרך קרנות הסיוע לעסקים.

בארץ קיימות כ-50 קרנות סיוע לעסקים. קרן הלוואות ללא ריבית, קרנות הסוכנות היהודית לסוגיהן (פועלות בעיקר בפריפריה בבאוכלוסיות חלשות), קרן קורת ובעיקר הקרן בערבות המדינה. כל הקרנות עובדות עם המערכת הבנקאית. בקרנות אלה הריבית ידועה וברורה. היא זולה באופן משמעותי מהריבית שהבנק גובה באשראי רגיל וישיר. בכלל הקרנות בארץ, הריביות נעות בין פריים 1.5 ועד מקסימום פריים 3.5 . מאחר שריבית הפריים נמוכה מאוד, שיעור הריביות הכולל עדיין נמוך מהריביות המוצעות בבנקים.

מתוך כך, עדיף לעסקים להגיש בקשה לקבל הלוואה מהקרנות ובדרך זו לקבל אשראי, שלרוב הוא זול יותר מאשר האשראי שמציעים הבנקים. נכון שתהליכי הגשת הבקשות לקרנות ארוכות יותר ועלולות לקחת עד חודש וחצי, אבל כאשר מוסיפים למשוואה את עלות הריבית והביטחונות, רואים כי זו דרך מומלצת יותר. להגשת בקשה להלוואה באמצעות הקרנות  מספר יתרונות משמעותיים:

  • עסקים שיש להם שעבוד שוטף  לבנק מסוים, בדרך כלל לא יכולות להגיש בקשת לבנק אחר, אך יכולות להגיש בקשה לקרנות ואף לקבל אישור להלוואה.
  • הביטחונות המבוקשים על ידי הקרנות נמוכים עד 25% מגובה האשראי.
  • בגלל השילוב שבין ערבות המדינה לפיקדון, החלטות האשראי קלות יותר הן למדינה והן לבנקים.
לסיכום, על העסקים לדעת כי יש פתרונות זמינים ונגישים לאשראי זול עם ביטחונות מופחתים. צריך רק לדעת מה הם ואיך לגשת אליהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.