כלכלת מודי'ס: האם הודו עומדת לפני תקופה חדשה?

מיטל גרשון, מנהלת השקעות בחברת תפנית דיסקונט, מסתכלת מזרחה אל עבר הבחירות האחרונות בהודו - האם המדינה הכושלת תשנה את פניה?
מיטל גרשון |

בשבוע שעבר הסתיים תהליך הבחירות בהודו. בהתאם לתחזיות, התרחש מהפך פוליטי עם ניצחונו של נרנדרה מודי, ראש מפלגת BJP, והדחת מפלגת הקונגרס, ששלטה בהודו במשך חמישה עשורים. פעילותו של מודי בתחום הכלכלי גרמו לרבים לתמוך בדעותיו, כאשר כולם מקווים להגשים חלום לעתיד כלכלי מבטיח יותר.

כלכלת הודו צמחה ושגשגה עד למשבר העולמי, אך לאחריו לא הצליחה להתאושש - המטבע התרסק ונרשמה עלייה חדה באינפלציה, הגירעון בחשבון השוטף גדל, מצמיחה של 7%-10% בשנים שלפני המשבר, הכלכלה צמחה ב-4%-5% בלבד בשנים האחרונות. לפני שלושה עשורים, ה-GDP לנפש של סין והודו היה דומה. היום התמ"ג של הודו פחות מ-25% מהתמ"ג של סין.

הבעיה הכלכלית נבעה בעיקר מהתנהלות הממשלה. היה קשה מאוד לממשלה להעביר רפורמות כלכליות נרחבות בשל חוזקה של האופוזיציה. ההון האנושי והקפיטלי לא התפתח בצורה נכונה. שיעור החיסכון וההשקעות במדינה ירדו בצורה ניכרת. האינפלציה הגואה הניעה את ההודים לקנות זהב ולהוציא כספים מהמערכת הבנקאית. בעיות בירוקרטיות, כוח השפעה מוגבר, חוסר יכולת לבצע שינויים ושחיתות, הובילו חברות זרות להקטין משמעותית את הפעילות שלהם במדינה.

נשאלת השאלה, האם מודי באמת יצליח לשנות ולהצעיד את כלכלת הודו קדימה?

לדעתי מודי ניצב בפני אתגר משמעתי אך הכח הגדול והתמיכה שהשיג בבחירות יאפשרו לו להעביר רפורמות ולבסס צמיחה. הצעדים הראשונים שעליו לעשות הן פעולות לייצוב הכלכלה בתחום הפיסקלי. בחינת המערכת הכלכלית של הבנקים - טיפול בחובות בעיתיים, הלוואות יחידים וחברות וטיפול בגרעון הממשלתי שמוביל לאינפלציה בלתי מרוסנת.

מודי צריך לפעול ולצמצום סובסידיות, להרחיב את גביית המס ולגבש תוכנית משותפת עם הבנק המרכזי לריסון האינפלציה. אם מודי יצליח לפעול ולטפל בבעיות אלה - הוא יצליח להניע את הצמיחה בכיוון הנכון. אך על מנת להמשיך ולהשיג שינוי משמעותי, עליו להמשיך ולפעול בנושאים מהותיים נוספים.

בשלב השני, עליו ליצור מקומות עבודה. הגיל החציוני בהודו הוא 26, ובכל שנה בעשור הקרוב יתווספו 10 מיליון אנשים לשוק העבודה. על מנת ליצור מקומות עבודה חדשים עליו לרכך את ההגבלות לגבי הקמת מפעלים וחוקיי העסקת עובדים, ולדאוג להסיר את הבירוקרטיה. אם מודי יצליח להפוך את הודו למדינה יצרנית עם מפעלי תעשייה רבים, שיספקו מקומות עבודה רבים - זה יהווה מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה.

כאשר הרופי חלש יש יתרון תחרותי חשוב להודו, במיוחד בתקופה זו שעלויות הייצור בסין ממשיכות לעלות. כך שהתזמון הנוכחי יכול להוות רוח גבית חשובה.

מדיניות המפלגה, כפי שהוצגה בקמפיין, תומכת בפעילות העסקית של חברות. היא יכולה לדרבן יותר חברות להשקיע בהודו. כיום, הודו נחשבת למדינה קשה לעשיית עסקים (מקום 134 מתוך 189 מדינות ע"פ הבנק העולמי). על ממשלת מודי לפעול להקלת על קידום הפעילות העסקית וההשקעות, וליצור קשרים עסקיים עם מדינות נוספת. יצירת קשרים עם חברות אמריקניות יכולה להניב קשרי מסחר מפותחים, בשל ההון האנושי האיכותי ונגישות השפה האנגלית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

פוטנציאל צמיחה נוסף יכול להוות חידוש המסחר עם פקיסטן השכנה, שכרגע המסחר בין המדינות הינו אפסי. חידוש המסחר בין המדינות יכול להוות פוטנציאל משמעותי לצמיחה. מודי הזמין את ראש ממשלת פקיסטן לטקס כניסתו לתפקיד ראש הממשלה, ונראה כי מודי יכול לפעול על מנת ליצור פיוס בין המדינות.

לסיכום, לדעתי בחירתו של מודי מבשרת טובות לכלכלת הודו. הוא כבר הוכיח את יכולותיו בתחום הכלכלי, ובעיקר בעקבות האג'נדה הכלכלית שלו סחף תומכים רבים, כך שיהיה חשוב לו מאוד להוכיח כי שהוא אכן יכול ומצליח לשנות את פני הכלכלה של הודו ולהוביל אותה לצמיחה ושגשוג. כמו כן, הרוב שהשיג בקונגרס נותן לו סיכוי גדול יותר לתמיכה רחבה לשנות וליישם את האג'נדה הכלכלית שלו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​הצהרות החשב הכללי שליוו את המהלכים האחרונים, על פיהן כ-20,000 עובדי מדינה צפויים להיות מוחלפים במערכות AI בשנים הקרובות, הן תמרור אזהרה בוהק. החלטה 3375 מתמקדת בתשתיות ובדאטה, אך היא נעדרת כל התייחסות למסגרת של 'עבודה הוגנת' בעידן החדש. ללא שילוב נציגות עובדים בגיבוש המדיניות של המטה הלאומי, וללא הגדרת קווים אדומים נגד ניהול אלגוריתמי דורסני, אנחנו דוהרים לעבר עתיד שבו ה'סטארט-אפ ניישן' תתייעל עד שתישאר ללא עובדים מוגנים.

​בישראל, התמונה כרגע עגומה. דוחות מבקר המדינה ומחקרים עדכניים מצביעים על פיגור בהיערכות הלאומית. המשק לא עוצר מלהטמיע את הטכנולוגיות, ובהיעדר חקיקת מגן, האחריות להעסקה הוגנת נמצאת בידי המעסיקים ונציגי העובדים, לרבות:

​חובת היוועצות: הכנסת מערכות AI למקום העבודה מחייבת שקיפות והידברות עם נציגות העובדים לפני ההטמעה.