סדרות קטנות תשואה גדולה: כיצד להגדיל את כמות הסחורה?
שאיפתו של שוק משוכלל היא שמחיר הניירות הנסחרים בו יהיה קרוב ככל האפשר לשווי הכלכלי ההוגן שלהם. אחד המשתנים החשובים בקביעת מחירו הכלכלי וההוגן של ני"ע הוא רמת הסחירות בו. ככל שני"ע סחיר יותר , הסיכוי שמחירו יהיה זהה או קרוב לשוויו הכלכלי גבוה יותר ולהיפך, נייר דל- סחירות סובל לעיתים הן מתנודתיות גבוהה והן מפער גדול בין מחירו לשוויו ה"אמיתי".
מנפיק המעוניין שמחירי הניירות שהנפיק יתומחרו בצורה נכונה ע"י השוק, ישאף אם כן להגדיל את היצע הניירות המונפקים ולוודא שכמות גדולה ככל האפשר תהיה זמינה למסחר בשוק, או כפי שנהוג לומר בשפת השוק, להגדיל את כמות הסחורה הצפה.
לאחרונה אנו עדים לתהליך מבורך שיוזמת היחידה לניהול החוב הממשלתי, בו מנפיק משרד האוצר מספר סדרות אג"ח חדשות לאורך כל העקומים, הצמוד והלא צמוד, וזאת במטרה ליצור שוק משוכלל וסחיר שיבטא את ציפיות המשקיעים לתשואה העתידית בשוק החוב הממשלתי, בכל טווחי הזמן.
אולם אליה וקוץ בה. במספר מקרים בעת האחרונה הנפיק האוצר סדרות חדשות, מבלי שטרח להנפיק את הכמויות המתאימות לביקוש בשוק. באותם מכרזים, נוכח השוק כי יחסי הכיסוי בהנפקה, קרי היחס בין סך הביקוש (בין שנענה ובין שלא) לבין סך הכמות שהונפקה (ההיצע), היה גבוה מהממוצע בהנפקות דומות והעיד על חוסר בכמות הסחורה המונפקת.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתרה מכך, בחלק מההנפקות זכה משתתף אחד בלבד בכל הסחורה. מצב זה מעמיק את חומרת המצב, שכן הסיכוי לסחירות גבוהה במצב זה אף נמוכה מהרגיל, והיכולת להשיג השאלה בנייר וליצור פוזיציית "שורט" יורדת ככל שמספר ה"ידיים" המחזיקות קטן.
כדוגמא נביא את הנפקת אג"ח ממשלתית 324 לפדיון במארס 2024, אשר במועד הנפקתה הראשונית, בתחילת השנה, הוצעו רק 250 מיליון ע.נ. לציבור. היקף נמוך מאוד יחסית לאג"ח ממשלתיות. בעקבות לחץ ביקושים שנוצר בשוק, נסחרה האיגרת בשבועות הראשונים בתשואה זהה לממשלתית 323 הקצרה ממנה בשנת מח"מ שלמה, עיוות מחירים מובהק. רק לאחר מספר הנפקות נוספות, עת שכמות הסחורה בשוק הייתה גדולה מספיק, חזר השוק לתמחר את ה-324 בצורה נכונה יותר. משתנה נוסף המעמיק את הבעיה הוא תהליך ההתכסות של מכשירי מדדים שונים, אשר מתוקף מהותם מחויבים לקנות את הניירות החדשים ומעלים את שעריהם אף מעבר למחירי ההנפקה אל רמות שלעיתים אינן כלכליות.
הצעתנו לפתרון הבעיה הינה פשוטה וברת יישום. ראוי כי מעתה סדרות אג"ח חדשות יונפקו כבר מהנפקתן הראשונית בכמויות גדולות משמעותית ההולמות את רמת הביקוש והצורך בסחירות בנייר ממשלתי. כמו כן, יכולה הבורסה לאפשר "שורט טכני", בו אין למוכר הנייר השאלה של האיגרת בפועל (שכן אין מי שישאיל לו), כשמנגד יעמיד בטחונות דומים בדמות אג"ח ממשלתית מסדרה אחרת במח"מ דומה, כך שאם המחיר בשוק יוטה מעלה עקב החוסר בסחורה, מוכרי ה"שורט" יאזנו את המחיר ויקרבו אותו יותר אל המחיר הכלכלי ה"נכון". בנוסף, יכולה הבורסה להשהות את שילוב הנייר החדש במדדים, עד אשר הכמות המונפקת תהיה גבוהה דיה.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
- 4.מכבי חיפה אלופה 09/04/2014 15:19הגב לתגובה זואיך מנהלי השקעות קונים את הנייר החדש בחודש הראשון אם אין נזילות בשוק?
- רונן 09/04/2014 15:30הגב לתגובה זורק בהנפקות עושה שוק ולגבי מכבי חיפה, "אין תגובה"
- 3.רדלר 09/04/2014 15:17הגב לתגובה זוהשוק ראה את העיוות ב 324 ולא יכל לעשות כלום.
- 2.עופר 09/04/2014 15:16הגב לתגובה זורשמת שהקרנות חייבות את הנייר החדש במדד: תוך כמה זמן? יש מינימום כמות? האם הצעתם למשרד האוצר את הפתרונות שרשמת?
- רונן 09/04/2014 15:29הגב לתגובה זואת כל האמור כבר הצענו בעבר לחברים מהאוצר. זמן הכניסה למדדים משתנה אך אין מינימום כמות , וזאת למעשה הבעיה
- 1.כול מילה בסלע! (ל"ת)Z 09/04/2014 15:08הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
