סדרות קטנות תשואה גדולה: כיצד להגדיל את כמות הסחורה?

רונן קפלוטו, מנהל השקעות קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, דן בצורך ובדרכים להשיג שווי כלכלי הוגן עבור הניירות הנסחרים בשוק ההון
רונן קפלוטו | (6)

שאיפתו של שוק משוכלל היא שמחיר הניירות הנסחרים בו יהיה קרוב ככל האפשר לשווי הכלכלי ההוגן שלהם. אחד המשתנים החשובים בקביעת מחירו הכלכלי וההוגן של ני"ע הוא רמת הסחירות בו. ככל שני"ע סחיר יותר , הסיכוי שמחירו יהיה זהה או קרוב לשוויו הכלכלי גבוה יותר ולהיפך, נייר דל- סחירות סובל לעיתים הן מתנודתיות גבוהה והן מפער גדול בין מחירו לשוויו ה"אמיתי".

מנפיק המעוניין שמחירי הניירות שהנפיק יתומחרו בצורה נכונה ע"י השוק, ישאף אם כן להגדיל את היצע הניירות המונפקים ולוודא שכמות גדולה ככל האפשר תהיה זמינה למסחר בשוק, או כפי שנהוג לומר בשפת השוק, להגדיל את כמות הסחורה הצפה.

לאחרונה אנו עדים לתהליך מבורך שיוזמת היחידה לניהול החוב הממשלתי, בו מנפיק משרד האוצר מספר סדרות אג"ח חדשות לאורך כל העקומים, הצמוד והלא צמוד, וזאת במטרה ליצור שוק משוכלל וסחיר שיבטא את ציפיות המשקיעים לתשואה העתידית בשוק החוב הממשלתי, בכל טווחי הזמן.

אולם אליה וקוץ בה. במספר מקרים בעת האחרונה הנפיק האוצר סדרות חדשות, מבלי שטרח להנפיק את הכמויות המתאימות לביקוש בשוק. באותם מכרזים, נוכח השוק כי יחסי הכיסוי בהנפקה, קרי היחס בין סך הביקוש (בין שנענה ובין שלא) לבין סך הכמות שהונפקה (ההיצע), היה גבוה מהממוצע בהנפקות דומות והעיד על חוסר בכמות הסחורה המונפקת.

יתרה מכך, בחלק מההנפקות זכה משתתף אחד בלבד בכל הסחורה. מצב זה מעמיק את חומרת המצב, שכן הסיכוי לסחירות גבוהה במצב זה אף נמוכה מהרגיל, והיכולת להשיג השאלה בנייר וליצור פוזיציית "שורט" יורדת ככל שמספר ה"ידיים" המחזיקות קטן.

כדוגמא נביא את הנפקת אג"ח ממשלתית 324 לפדיון במארס 2024, אשר במועד הנפקתה הראשונית, בתחילת השנה, הוצעו רק 250 מיליון ע.נ. לציבור. היקף נמוך מאוד יחסית לאג"ח ממשלתיות. בעקבות לחץ ביקושים שנוצר בשוק, נסחרה האיגרת בשבועות הראשונים בתשואה זהה לממשלתית 323 הקצרה ממנה בשנת מח"מ שלמה, עיוות מחירים מובהק. רק לאחר מספר הנפקות נוספות, עת שכמות הסחורה בשוק הייתה גדולה מספיק, חזר השוק לתמחר את ה-324 בצורה נכונה יותר. משתנה נוסף המעמיק את הבעיה הוא תהליך ההתכסות של מכשירי מדדים שונים, אשר מתוקף מהותם מחויבים לקנות את הניירות החדשים ומעלים את שעריהם אף מעבר למחירי ההנפקה אל רמות שלעיתים אינן כלכליות.

הצעתנו לפתרון הבעיה הינה פשוטה וברת יישום. ראוי כי מעתה סדרות אג"ח חדשות יונפקו כבר מהנפקתן הראשונית בכמויות גדולות משמעותית ההולמות את רמת הביקוש והצורך בסחירות בנייר ממשלתי. כמו כן, יכולה הבורסה לאפשר "שורט טכני", בו אין למוכר הנייר השאלה של האיגרת בפועל (שכן אין מי שישאיל לו), כשמנגד יעמיד בטחונות דומים בדמות אג"ח ממשלתית מסדרה אחרת במח"מ דומה, כך שאם המחיר בשוק יוטה מעלה עקב החוסר בסחורה, מוכרי ה"שורט" יאזנו את המחיר ויקרבו אותו יותר אל המחיר הכלכלי ה"נכון". בנוסף, יכולה הבורסה להשהות את שילוב הנייר החדש במדדים, עד אשר הכמות המונפקת תהיה גבוהה דיה. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מכבי חיפה אלופה 09/04/2014 15:19
    הגב לתגובה זו
    איך מנהלי השקעות קונים את הנייר החדש בחודש הראשון אם אין נזילות בשוק?
  • רונן 09/04/2014 15:30
    הגב לתגובה זו
    רק בהנפקות עושה שוק ולגבי מכבי חיפה, "אין תגובה"
  • 3.
    רדלר 09/04/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
    השוק ראה את העיוות ב 324 ולא יכל לעשות כלום.
  • 2.
    עופר 09/04/2014 15:16
    הגב לתגובה זו
    רשמת שהקרנות חייבות את הנייר החדש במדד: תוך כמה זמן? יש מינימום כמות? האם הצעתם למשרד האוצר את הפתרונות שרשמת?
  • רונן 09/04/2014 15:29
    הגב לתגובה זו
    את כל האמור כבר הצענו בעבר לחברים מהאוצר. זמן הכניסה למדדים משתנה אך אין מינימום כמות , וזאת למעשה הבעיה
  • 1.
    כול מילה בסלע! (ל"ת)
    Z 09/04/2014 15:08
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.