מס הארנונה: מציצת דמם של העסקים הקטנים והבינוניים

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תוהה על קנקנו של מס הארנונה על המגזר העסקי. מהו ההבדל בין חוק ההסדרים למה שקורה בפועל, ברשויות המומיות עצמן?
אוריאל לין | (3)
נושאים בכתבה מס ארנונה

אי אפשר לחשוב על שימוש יותר פתלתל, עקלקל, בלתי הוגן ואפילו נבזי מהשימוש של משרדי הפנים, האוצר והרשויות המקומיות במס הארנונה, המושת על המגזר העסקי.

כל דרך אפשרית למצוץ את דמם של העסקים הקטנים והבינוניים במרחבי הערים נוצלה עד תום. חוק ההסדרים, שהועבר בשנת 1992, נועד לרסן את המגמה של הרשויות המקומיות לפתור את בעיותיהן התקציביות, באמצעות הדרך הקלה של העלאת מס הארנונה על משקי הבית והעסקים. זאת במקום לשאוף להתייעלות, לחסוך בהוצאות מיותרות ולמצות את הגבייה.

המחוקק קבע בחוק ההסדרים כי שיעור העלאת הארנונה מדי שנה, לרוחב כל המדינה, יעשה על פי נוסחא המורכבת מ-50% עליית מדד המחירים לצרכן ו-50% עליית השכר במגזר הציבורי, אך רק 80% מעליית מדד זה כדי ליצור תמריץ התייעלות.

אם כן, מה קרה מאז?

בעוד שאישור העלאה הארצית של מס הארנונה נדון בוועדת הכספים של הכנסת ונעשה בשקיפות מלאה, הרשויות המקומיות ומשרדי האוצר והפנים פעלו כדלקמן:

- נחתם הסכם מעוות בו האוצר קיבל הלוואה של 450 מיליון שקלים ממרכז השלטון המקומי כנגד הסכמה להעלות את מס הארנונה ב-0.3%, מעבר להעלאה הארצית המקובלת.

- בוטל מנגנון ההתייעלות של 80%, והוצמד מס הארנונה ל-100% מעליית המדד והשכר במגזר הציבורי.

- אין שליטה בחגיגות השכר במגזר הציבורי, מה שמאפשר את המשך החריגות הפנטסטיות. התפרעות זו מתורגמת ישירות כמס ארנונה נוסף, שכן מס הארנונה צמוד למדד עליית השכר במגזר הציבורי. כדי להמחיש זאת, לצורך עדכון הארנונה לשנת 2014 עלה מדד השכר הציבורי ב-5.39%, כמעט פי 4 לעומת מדד המחירים לצרכן שעלה ב-1.34% בלבד. המגזר הציבורי חוגג והמגזר העסקי משלם.

- נעשה שימוש כושל ובלתי אחראי במתן אישורים חריגים לרשויות המקומיות להעלאת הארנונה, מעבר לשיעור השנתי. אישור חריג צריך להינתן עניינית, ספציפית ובתנאים יוצאי דופן, אך בשנת 2012 משרדי הפנים והאוצר אישרו באופן סיטוני 70 אישורים חריגים ברמות העלאה שבטווח של 4%-20%.

בשנת 2013 ניתנו 50 אישורים חריגים נוספים, והנתון השערורייתי ביותר - ל-42 רשויות מקומיות ניתנו אישורים חריגים להעלאת מס הארנונה גם בשנת 2012 וגם בשנת 2013.

- עושק הארנונה אינו פוסק. על פיגור בתשלום מס הארנונה גובים, וזוהי שערורייה ברמה לאומית, לא פחות מ-9% ריבית שנתית צמודה. ריבית שאין לה אח ורע בכל המשק הישראלי. מדובר בעושק ובנבזות, שמשרד הפנים, משרד האוצר ומשרד המשפטים לא בולמים.

- בנוסף לכל אלה, הרשויות המקומיות מפעילות חברות גבייה פרטיות, המוצצות את דמם של העסקים, על אף שלכל רשות יש מנגנוני גבייה פנימיים ומשפטנים המועסקים על ידה כשכירים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אל נשכח שמס הארנונה מוטל ללא קשר למחזור של העסק ולרווחו. הוא מוטל על העסקים בנוסף למסי החברות הדרקוניים ולמס על יחידים שהועלו בשנים האחרונות. בדרך עקלקלה וללא שקיפות עוקפים מדיניות כלכלית שאמורה להיות שקופה ומסודרת - וכך רוצים לבנות את הצמיחה במשק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ארנונה זה פשע מאורגן שלא קיים בשום מדינה (ל"ת)
    עגי 07/03/2014 23:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Kshsk 05/03/2014 04:56
    הגב לתגובה זו
    הכל אחיזת עיניים אין רצון אמיתי לעזור למגזר העסקי במדינה פה. עסקים נופלים כל שני וחמישי.. כנראה שהמדינה מרוויחה יותר מהתחלופה על פני עסקים יציבים וחזקים פיננסית שנשארים שנים על גבי שנים.
  • 1.
    ארנונה זה מס שנועד לממן שחיתות ונפוטיזם ברשות המקומית (ל"ת)
    שר הפנים 04/03/2014 13:17
    הגב לתגובה זו
צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.