הגופים המוסדיים ניצחו, החוסכים הפנסיונים הפסידו: סאגת אי.די.בי

צחי קלמין, מנהל השקעות ומחקר MORE בית השקעות, מתייחס לתהליך משפטו של קונצרן אי.ד.י.בי, לפסק הדין וההשפעות על הציבור
צחי קלמין | (8)

חודש דרמטי עבר על מחזיקי האג"ח של קונצרן אי.די.בי ומערכת המשפט. לראשונה בישראל, קבע בית משפט בצורה חד משמעית, כי נושיה של חברה שלא עומדת בפירעון חובותיה יכולים לכפות על החברה הסדר חוב. למעשה, בעלי האג"ח ונושיה של החברה רשאים לקחת אותה מבעל השליטה, גם אם הוא והדירקטוריון מתנגדים לכך.

בפסק הדין מסביר השופט אורנשטיין כי מדובר בשאלה תקדימית, שטרם נדונה על ידי בית המשפט העליון. הוא מבהיר כי בעיניו, לשון החוק ברורה ועולה ממנה שניתן לכפות הסדר על חברה גם כאשר החברה מתנגדת לו. ע"פ הבנתו, יש הצדקה לפרשנות כזו כאשר החלופה האחרת שעלולה החברה להגיע אליה היא פירוק.

ראשית, יש לציין כי נוחי דנקנר הינו האחראי הבלעדי לרצף האירועים שהביאו את אידיבי אחזקות להסדר החוב: היערכות לא נכונה להתפתחויות הרגולטוריות בענף התקשורת העיבה על שורת הרווח של סלקום, אפקט המחאה החברתית השפיע לרעה על שורת ההכנסות של שופרסל, התזמון הגרוע בעסקת מלון הפלאזה בלאס וגאס ולבסוף, ההרפתקה הכושלת בעיתון מעריב, אשר בגינה נמחקו כ-350 מיליון שקלים - כל אלו מהווים רשימה חלקית של החלטות עסקיות כושלות ואסטרטגיות פעולה שגויות בניהול פירמידת השליטה הגדולה במשק בראשותו של נוחי דנקנר.

כאשר בוחנים את פסק הדין של השופט אורנשטיין, מגלים כי הסוגיה החשובה ביותר לא קיבלה מענה ראוי. למעשה, בית המשפט בחר להקדיש את מרבית תשומת הלב לזהות הקבוצה אשר תשלוט בקונצרן אי.די.בי, אך עם זאת בחרר להתעלם מסוגיית האחריות של הגופים המוסדיים והמוסדות הרגולטוריים. יתרה מזאת, בית המשפט לא ייחס חשיבות להפקת לקחים וקביעת נורמות עבודה, אשר ימנעו מתרחיש כזה לחזור על עצמו בעתיד.

חשוב לזכור, חברות הביטוח, בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה הם אלה שנתנו לקונצרן אי.די.בי את רוב האשראי, באמצעות רכישת איגרות החוב שהפירמידה הנפיקה. מן הראוי, שבית המשפט ידרוש מהגופים הרגולטורים לבחון ולתחקר את פרוטוקולי ישיבות ההשקעה בהן נקבעה אסטרטגיית ההשקעה בקבוצת אי.די.בי.

בחודש מאי האחרון, יזם הרגולטור הקמתה של ועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל, בראשותה עומדת יעל אנדורן. ע"פ כתב המינוי, על הוועדה לגבש המלצות לצורך הסדרת תהליכים לגיבוש ואישור הסדרי חוב, וכן לקבוע עקרונות להטלת מגבלות על בעל שליטה בתאגיד שמצוי בהסדר חוב. סאגת הסדר החוב באי.די.בי , יכולה לשמש לוועדת אנדורן השראה וקרקע פוריה להפקת המלצות. להלן מס' רעיונות לגיבוש קווים מנחים בהסדרים הבאים:

- איסור על משיכת דיבידנדים וחלוקת בונוסים לנושאי משרה

חברה המעוניינת לחלק דיבידנד צריכה לעמוד ב-2 מבחנים, מבחן הרווח ויכולת הפירעון. על הרגולטור לבחון המלצה אשר יאסר על חברה שנמצאת בהסדר חוב לחלק דיבידנד לבעלי המניות עד לסיום הסדרת החוב. אמנם, הסדר חוב המבוסס על פריסה של החוב הוא המתווה המועדף על הנושים ובעלי השליטה כאחד, אך במתווה זה מסתתר סיכון נוסף בדמות הרעה עתידית במצבה הפיננסי של החברה, אשר עשוי להקשות על פריסת החוב ואף לדרוש הסדר חוב נוסף.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

על המחוקק להרחיב את הגדרת מבחן יכולת הפירעון וליצור תעדוף של החזרת חובות עבר לנושי החברה ע"פ חלוקת רווחים לבעלי המניות. יתרה מכך, יש לדרוש כי כל חלוקת בונוס לנושא משרה בחברה בתקופת ההסדר, יותנה באישור מקדים של נושי החברה.

- איסור על גוף מוסדי להימנע בהצבעה

יש לחייב את הגופים המוסדיים, הבנקים וחברות הביטוח להשתתף בהצבעה בהסדר חוב. לגופים אלו קיימים הכלים והיכולות הטובות ביותר בשביל לבחון את טיבן של הצעות הסדר החוב. הימנעות בהצבעה, חושפת את עתיד ההסדר להחלטתם של נושים פרטיים בעלי יכולות מקצועיות מוגבלות. כמו כן, על הגופים המוסדיים לפרסם את המניעים להחלטותיהם, על מנת שנושים פרטיים יזכו לעיין בחוות דעת מקצועיות נוספות טרם גיבוש החלטתם.

בהסדר החוב של קונצרן אי.די.בי החליט בנק לאומי להמנע בסיבוב הראשון של ההצבעה, מתוך נימוק שאף אחת מההצעות לא היתה ראויה בעיניו. על הרגולטור לאסור על גופים מתוחכמים, כמו בנק לאומי, להימנע מהצבעות בנושאים אלו ולהיות מובלים ע"י אחרים. הגופים המוסדיים חייבים לקחת חלק פעיל ולפרסם חוות דעת מקצועיות והסברים מפורטים לגבי עמדתם.

- פירוק, זו לא מילה גסה

כאשר בוחנים את 2 החלופות אשר עמדו מול הנושים בהסדר החוב של קונצרן אי.די.בי, נוצר הרושם כי הבחירה בין קבוצת אלשטיין ובן משה לבין קבוצת גרנובסקי דנקנר מטרידה. אף אחת משתי ההצעות נראית ראויה. יתרה מזו, אין קבוצה שהציגה את האסטרטגיה שלה בנוגע לעתידו של הקונצרן על שלל החברות הבנות. בתחילת החודש אושר בכנסת חוק הריכוזיות והגבלת התחרות במשק, טוב היה לו בית המשפט היה בוחן את אופציית פירוק הפירמידה. אמנם, תהליך הפירוק מורכב יותר, אך בסיומו נקבל את החברות המובילות במשק מחוזקות יותר. בנוסף, הגופים המוסדיים ובית המשפט היו יכולים לרשום לעצמם נקודות זכות גדולות בצמצום הריכוזיות במשק.

לסיכום, אישור הסדר החוב וסאגת העברת השליטה בקונצרן אי.די.בי חשפה את בטנו הרכה של המשק הישראלי - הדיון הממושך לווה באמוציות, מלחמות אגו ולעיתים ירד לפסים אישיים. בסופו של יום, נותרו הנושים ומחזיקי האג"ח עם הסדר חוב חלש ובעל שליטה, שעד לכתיבת שורות אלו, אין אנו יודעים את מקור כספו.

על וועדת אנדורן לגבש במהרה המלצות נוקשות ונהלי עבודה ברורים. יש להבהיר לבעלי החברות, שאת ההלוואות שהחברה שלהם נוטלת יש להחזיר, ובמידה ולא - מחזיק החוב יוכלו לפעול למימוש ביטחונות ההלוואה עד כדי לקיחת החברה מידיהם. כמו כן, על הגופים המוסדיים להבין כי ניהול סיכונים נכון, הינו הכלי היחידי לשמור על חסכונות לקוחותיהם.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    סתם אחד 31/12/2013 11:46
    הגב לתגובה זו
    אין זה מתפקידו של בית המשפט להטיף מוסר ואין זה מתפקידו לקבוע מדוע ניתן האשראי.
  • 6.
    המוציא 26/12/2013 15:08
    הגב לתגובה זו
    דנקנר לאחוז בקרנות פרמידה הממונפת שיצר, לא עזרו לו...גם צבא החוקרים הפרטיים לא תרם למעמדו המשונמך בעיניי ציבור החוסכים שלהם הקפיד להשמיד ערך...עכשיו על מנהלי הבנקים המעונבים להוכיח שאינם נוהגים איפה ואיפה בין טייקונים חברים ושאר העניים... האם וועדת אנדוראן תתן מענה על בעיה זו? לא נראה לי, מחכים לכתבה הבאה.
  • 5.
    אייל 26/12/2013 09:00
    הגב לתגובה זו
    עומר ונדרוב עובד שם כמנהל תיקים, אחד האנשים המקצועיים והתותחים בשוק ההון, ואני מדבר כלקוח מרוצה שלו.
  • 4.
    נרקיס 25/12/2013 18:02
    הגב לתגובה זו
    והציבור ימשיך לספוג תספורות, פראיירים לא מתים רק מתחלפים
  • 3.
    קלמין, אולי תצטרף לוועדת אנדורן (ל"ת)
    יוחאי 25/12/2013 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד העם 25/12/2013 13:13
    הגב לתגובה זו
    אגב, מישהו יודע כמה תספורת ספגנו בהסדר
  • כ-30% (ל"ת)
    אריק 25/12/2013 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממוקד ומקצועי (ל"ת)
    משה דמרי 25/12/2013 11:13
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.