בשוק הקונצרני - האם המוסדיים למדו את הלקח? הנה מספר דוגמאות
ישום המלצות ועדת חודק גרם לתופעה חדשה בתחום שוק אגרות החוב הקונצרניות - "מסלול עוקף חודק". מאז כניסת תקנות הוועדה, חברות רבות בקשו להימנע מהנפקות של סדרות חדשות וביצעו גיוסי חוב על ידי הרחבה של סדרות קיימות שהונפקו לפני חודק. בתקופה האחרונה עם ההאטה בפעילות המשקיעים בשוק ההון והדשדוש בשוק האשראי הקונצרני, נמצאות החברות המנפיקות במילכוד. מחד גיסא, הנפקה של סדרות אג"ח חדשות דורשת התניות פיננסיות ושעבודים. מאידך, הרחבת סדרות ישנות אינה אטרקטיבית עקב המח"מ הקצר שלהן.
בשבוע שעבר הסתיימה בהצלחה חלקית הנפקת חוב של חברת מליסרון. החברה בחרה להרחיב את סדרה ד' הקצרה (מח"מ 2.85) ולהנפיק סדרה חדשה (סדרה ז') בעלת מח"מ של 6.6 שנים כנגד שעבוד שני על הקניון הגדול בפ"ת. כאשר בוחנים את מגוון סדרות אגרות החוב של מליסרון, מגלים פערים מהותיים בתשואות. הם נובעים מאיכות הבטוחה הקיימת בגין כל סדרת אג"ח.
הפרקטיקה הקיימת גורסת, כי עסקת אג"ח הינה קודם כל הלוואה, וכנגד הלוואה אנו מבקשים ערבויות אשר יגנו עלינו, ציבור המלווים, במקרה של הרעה במצבה העסקי של החברה. כאשר בוחנים את סדרות האג"ח, אנו מגלים כי לאיכות הבטוחה קיימת השפעה מהותית ביותר על תשואת האג"ח. השפעה זו אף גבוהה יותר מאיכות המנפיק ומהדירוג שלו. סדרות ג' ו-ד' הקצרות של מליסרון נסחרות בתשואות ובמרווחים סבירים כיאה לחב' נדל"ן בעלת פרופיל עסקי זהה כדוגמת חב' ארפורט סיטי ונצבא.
יחד עם זאת, התבוננות על הסדרות הארוכות של מליסרון ממחישה טוב יותר את חשיבות איכות הבטוחה. 3 הסדרות הארוכות הינן בעלות מח"מ דומה אך מניבות למשקיעים בהן תשואה לפדיון שונה. סדרה ה' הינה בעלת הבטוחה האיכותית ביותר, לכן המרווח מהממשלתית והתשואה לפדיון בה היא נסחרת, נמוכים. לעומתה סדרה ו' בעלת הבטוחות בדמות מניות חב' הבת, בריטיש ישראל, אשר נחשבות כבטוחות איכותיות פחות - מניבות תשואה לפדיון גבוהה יותר. כעת משהונפקה סדרה ז', נותר לומר בסבירות גבוהה כי בטווח הקצר תרד התשואה לרמתה של מליסרון ה' - דבר אשר עשוי להניב רווחי הון בטווח בקצר למחזיקי סדרה זו.
חב' מליסרון לא לבד מבחינת השוני בתשואות סדרות האג"ח. כאשר בוחנים את איכות הבטוחות חב' גזית גלוב מציגה תמונה דומה. אנו מגלים שוב, כי כאשר איכות הבטוחה גבוהה, ניכר הדבר בתשואה לפדיון של אגרת החוב ובמרווח מהממשלתי בה היא נסחרת. סדרה י' של החברה מציגה תשואות נמוכות בצורה משמעותית אל מול שאר סדרות האג"ח של החברה. אין ספק שפעילי שוק ההון למדו להעריך את חשיבותן של בטוחות איכותיות, בטוחות בדמות נכסי נדל"ן מספקות למשקיעים ביטחון יחסי.
מנגד, בטוחות בדמות מניות או כלי רכב אינן מבטיחות בצורה סבירה את יכולת שירות החוב של החברה המנפיקה, ראה אגרות החוב של חב' פטרוכימיים, אשר קיים כנגדן שעבוד על מניות בזן, אגרות החוב של חב' קרדן ישראל אשר העמידו לצורך המשקיעים בטוחות בדמות מניות החברות הבנות, אגרות החוב של חב' סקיילקס אשר כנגדן עומדים מניות פרטנר. וכמובן, אגרות החוב של חב' שלמה החזקות ואלבר אשר העמידו את ציי רכבים שלהן לצורך הבטחת ההלוואה.
אל אף הנאמר, הפרקטיקה וניסיון העבר מלמדים שכאשר ישנה הרעה במצב העסקי של החברה או כאשר החברה סופגת "הערת עסק חי" בדוחותיה הכספיים - כל אגרות החוב שלה יושפעו לשלילה, ללא שום קשר לאיכות הביטחונות. אני סבור כי לזהות הלווה, רמת המינוף והפרופיל העסקי שלו ישנה חשיבות מהותית לא פחות מאיכות הבטוחה. עסקת הלוואה הינה עסקה בין אנשים ותאגידים, ומהימנות הלווים הינה חשובה מכל. זכורים לי הרבה עסקאות אשראי בהן שוערכו נכסי נדל"ן במזרח אירופה במחירים מנותקים מהמציאות, ולאחר מכן הועמדו נכסים אלו כבטוחות להלוואות שונות.
לסיכום, אין ספק כי הגופים המוסדיים בשוק ההון הפנימו את תקנות וועדת חודק, כעת הם אינם מסתפקים רק בהתניות פיננסיות, אלא גם דורשים בטחונות איכותיים ושעבודים כנגד ההלוואות. גם התאגידים המנפיקים הבינו כי תמה תקופת "הכסף הזול". לסיום, אני מאחל לכולנו שנה טובה ומאושרת, שתהיה לנו שנה נטולת תספורות וכמובן שנת תשואות ורווחי הון.
- 5.sar10 17/04/2013 18:50הגב לתגובה זותשואה של 1000 אחוז מול 36 אחוז אגח 4 עוד יראה משהו גם אם החברה תקרוס. אגח 12 לא יראה דבר אם החברה תקרוס.
- 4.מדוע גם אגח עם בטחונות איכותיים חוטפת במקרה של עסק חי? (ל"ת)משקיע 18/09/2012 23:22הגב לתגובה זו
- 3.יוגב 18/09/2012 16:10הגב לתגובה זולצער המשקיעים הפרטיים (בניגוד למוסדיים) דירוג האג"ח בארץ הפך מכלי השקעה למכשיר חסר משמעות שמתעדכן בהתאם לפתיחה וסגירת מרווחים מול אג"ח ממשלתי במח"מ זהה. דוגמאות יש למכביר (סאני , קרדן NV אידיבי וכו) . נקווה שהרגולציה תסדיר את הבעייתיות שקיימת בייחסי מנפיק מדרג, בכל מקרה כתבה מקצועית ומעניינת....שאפו
- 2.כולם גנבים, השוק המוסדי צריך ללמוד מהבנקים (ל"ת)אחד העם 17/09/2012 12:06הגב לתגובה זו
- 1.לזהות הלווה יש את החשיבות הגבוהה ביותר (ל"ת)יועץ בבנק 16/09/2012 14:18הגב לתגובה זו
- אתה טועה בגדול.מי האמין שתשובה הנוכל לא ישלם? (ל"ת)אריה 16/09/2012 18:19הגב לתגובה זו
- יועץ בבנק 17/09/2012 10:42אף אחד לא צפה את התספורת של תשובהִ . לזהות המנפיק החשיבות הגבוהה ביותר אך כמובן שאין להסתמך רק על זה . יש לבחון תמיד את רמת המינוף והבטחונות והפרופיל העסקי.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
