מדד התל בונד השקלי לעומת אג"ח של חברות התקשורת - מה עדיף ולמי?
ענף התקשורת עובר בחודשים האחרונים זעזוע עצום. תחילה הושקו מפעילי הסלולר החדשים אשר הורידו מאוד את מחירי הענף, כעת פועלת וועדת הכלכלה של הכנסת להוזיל את מחיר המכשירים הסלולריים - אחד ממוקדי הרווח הגדולים של החברות הוותיקות.
שינויים אלו אכן הגבירו את התחרות בענף, אך במקביל גם העלו את רמת אי הוודאות בו. בתגובה צנחו מניות חברות התקשורת - בזק, פרטנר, סלקום והוט - בעשרות אחוזים. כמו כן ראינו ירידות שערים חדות באג"ח של חברות התקשורת אשר גררו איתן עלייה תלולה בתשואות אותן איגרות.
בטבלה שלהלן השוונו פרמטרים עיקריים בין מדד התל בונד השקלי לאגרות-חוב של שלוש חברות תקשורת - שלושתן, כידוע, מהוות חלק אינטגרלי ממדד זה:
* אג"ח הונפקה בשנת 2012.
תשואה בשנת 2011
שנה שעברה הייתה מאתגרת בשוק האג"ח הקונצרני. האווירה השלילית בשווקים לצד גידול בהחזרי החוב באג"ח הקונצרניות הביאו לסלקטיביות גדולה של המשקיעים בבחירת אג"ח. כך, בלטו לחיוב אג"ח בעלות דירוג השקעות גבוה של בנקים ושל חברות התקשורת. מנגד ראינו נפילות באג"ח המדורגות בדירוג השקעה נמוך מ-A ובאג"ח הלא מדורגות.
תשואה בשנת 2012
הגברת התחרות בשוק התקשורת השפיעה קשות על חברות הסקטור והובילה למפולת של ממש בשערי המניות והאג"ח. בעוד מדד התל בונד השקלי רשם ירידה של 0.24%, מתחילת השנה נפלו אג"ח של חברות התקשורת ב-4.5% בממוצע. שלוש אג"ח המומלצות הינן חלק ממדד התל בונד השקלי ולכן הינן בעלות דירוג השקעה גבוה.
התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח הינה 8.22% לעומת תשואה של 6.02% של מדד התל בונד השקלי. מדובר על תוספת משמעותית של קרוב ל-2.25% לתשואת מדד התל בונד השקלי. המח"מ הממוצע של אג"ח המומלצות הינו בינוני ועומד על 3.89 לעומת מח"מ קצר יותר של מדד התל בונד השקלי-3.21.
המרווח הממוצע של אג"ח המומלצות מממשלתי במח"מ דומה עומד על 5.26% לעומת 3.33% בלבד של מדד התל בונד השקלי. אג"ח של חברות התקשורת אינן מגובות בביטחונות, אולם קיימות לטובת המשקיעים התניות פיננסיות.
לסיכום, הטלטלה החריפה שעובר ענף התקשורת הביאה לירידות שערים חדות במניות ובאג"ח של חברות התקשורת המובילות, והחשש מפני הסדרי חוב של ה"טייקונים" מוביל למכירה מסיבית של קרנות המתמחות באג"ח קונצרניות ע"י הציבור.
דעתי היא כי למרות ההרעה הצפויה בדוחות חברות התקשורת ברבעונים הקרובים, לא קיים חשש ממשי שחברות אלו לא יעמדו בתשלום החוב לבעלי אג"ח. השקעה ישירה באגרות-החוב של חברות התקשורת הנכללות במדד התל בונד השקלי עדיפה על-פני החזקה במדד התל בונד השקלי - מדד אשר ירד מתחילת החודש ב-0.70% ומציג השנה תשואה שלילית של 0.24%.
השקעה זו מיועדת למשקיעים אשר מוכנים לנצל הזדמנויות בשוק האג"ח ואינם חוששים מתנודתיות בטווח הקצר והבינוני. לעומתם, היא איננה מתאימה למשקיעים הסולידיים ביותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות. לפרטים נוספים: [email protected]
- 3.שלום סלקום 30/07/2012 11:38הגב לתגובה זותוכל להסביר איך סלקום תוכל לשלם חוב של 6 מליארד עם רווחים זעומים שלא נדבר על הפסד?
- 2.מבחוח 28/06/2012 23:51הגב לתגובה זוהסיוון , עשית לפני כמה זמן סקירה מקיפה לגבי החוב של החברה. האם יש שינויי בהמלצות עקב השינויים והמיזוגים שהיו?
- 1.יש בעיית כניסה מגוגל כרום לטור הזה. (ל"ת)יוסי 28/06/2012 09:22הגב לתגובה זו

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?