סקטור האנרגיה מציג: חגיגת התמלוגים שמממן ציבור המשקיעים

במהלך שנת 2011 שילמו שותפויות הגז והנפט 188 מיליון שקלים לבעלי השליטה שלהן. סכום זה גבוה ב-82% מהסכום ששילמו השותפויות בשנה הקודמת וב-148% מהשנה שלפניה. הציבור, בניגוד לבעלי השליטה, לא קיבל בשנה שחלפה ולו שקל אחד, וללא התערבות הרגולטור המצב רק ילך ויחמיר בשנים הקרובות. במבנה השותפויות המוגבלות הקיים, הסיכון ומימון הפעילות מוטלים על כתפי ציבור המשקיעים המאוגדים בגוף הנקרא שותף מוגבל שמניותיו נסחרות בבורסה. מנגד נמצאת חברה פרטית שמנהלת את השותפות, אינה נסחרת, אינה נוטלת על עצמה שום סיכון פיננסי ונקראת שותף כללי . שלושת סוגי התשלומים אותם משלם המוגבל לכללי הינם דמי ניהול חודשיים, תמלוג הנקרא תמלוג על שמחושב כאחוז מההכנסה ברוטו מהפקת נפט או גז ו דמי מפעיל המחושבים לכאחוז מסך הוצאות החיפושים, הפיתוח וההפקה של השותפות וללא קשר לתוצאותיהן. בעוד תשלום דמי הניהול הינו לגיטימי, תמלוגי העל ודמי המפעיל שנויים במחלוקת ונולדו בתחילת שנות ה-90 כשהענף עוד היה בחיתוליו מטרה לתמרץ את היזמים. אחוזים שבעבר נראו זניחים הפכו ברבות השנים למשמעותיים ביותר ודוחותיהן הכספיים של אבנר יהש ודלק קידוחים יהש חושפים כי בשנת 2011 שילמו אלה לבעלי השליטה ולצדדים קשורים כ-140 מיליון שקלים כדמי מפעיל ותמלוג על. גם בעלי השליטה ברציו יהש יזכרו לחיוב את השנה שחלפה בה זכו לתשלום שיא, זמני כנראה, של כ-16 מיליון שקלים כדמי מפעיל - כמעט פי שלוש משקיבלו בשנת 2010 כתוצאה מהעלויות הגבוהות של קידוחי לוויתן. הבעייתיות בשיטת התגמול הנהוגה בארץ, ובארץ בלבד, נעוצה בכך שבעלי השליטה מקבלים תשלומים כבר מהשקל הראשון שמוציאות השותפויות, אך הציבור לעומתן יזכה לראות תמלוגים רק שנים לאחר מכן, ורק בכאלה שייווצרו בהן רווחים לחלוקה, לא סתם רווחים. את ההבדל שבין המושגים ניתן לחדד בעזרת עיון בדוחות אבנר ודלק ד המחזיקות בזכויות במאגר ים תטיס. מחזיקי יחידות ההשתתפות שלהן, הציבור, לא נהנה מתמלוגים כלל וכלל עבור רווחי שלוש השנים האחרונות על אף שהפרויקט מציג רווחי שיא. בעלי השליטה, בניגוד לציבור, גרפו לכיסם באותה תקופה כ-290 מיליון שקלים. ההסבר למצב פשוט יחסית. מלבד ים תטיס מחזיקות אבנר ודלק ד במאגר תמר הנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים הדורשים השקעות ענק. במטרה לצמצם את ההישענות על מימון בנקאי יקר משתמשות השותפויות ברווחי תטיס לצרכי פיתוח תמר. מודל זה צפוי לחזור על עצמו בשנים הקרובות במאגרים ושותפויות נוספים. בצורה זו רווחי מאגר מפיק ישמשו לפיתוח מאגר שטרם פותח, ותמלוגי הציבור יתעכבו במספר שנים, הגיוני. מה שלא הגיוני הוא שבאותו זמן בו הציבור נאבק בעלויות המימון האדירות, בעלי השליטה שכלל לא השתתפו במימון יגבו את תמלוגי העל שלהם. חוסר הסימטריה בקבלת התמלוגים בא לידי ביטוי בעיקר כאשר קידוח נכשל. במצב כזה המוגבל מאבד את רוב השקעתו בעקבות צניחת שווי השותפות אך הכללי ממשיך ליהנות מדמי המפעיל השמנים שישולמו לו מבלי שנגרם לו נזק מכישלון הקידוח. מנגד, פיתוח מוצלח של מספר מאגרים עשוי לתרום לעלייה בשווי השותפויות. לכן גם ציבור המשקיעים עשוי להרוויח מהפרויקטים. אך בהקשר זה חשוב לזכור דבר מהותי, הכללי, אם ירצה, תמיד יוכל לרכוש בבורסה יחידות של המוגבל וליהנות מעליית השערים, אם זו תתרחש. לעומת זאת, המוגבל לעולם לא יוכל לרכוש מניות של השותף הכללי ולעולם לא ייהנה מזרם התמלוגים המובטח לו בכל עת. בשנים הקרובות צפויה עוגת ההכנסות של שותפויות הנפט והגז לתפוח. כדי שעוגה זו תתחלק באופן שוויוני יותר, גובה שיעורי דמי המפעיל ותמלוגי העל חייבים להיות מוגבלים בחקיקה. בעל שליטה שירצה להגדיל את חלקו בעוגת ההכנסות והרווחים, תמיד מוזמן לרכוש בבורסה יחידות השתתפות ולאחד את גורלו עם גורל המשקיעים, רק כך תתקיים שותפות אמיתית. התגמול חייב להיות תלוי תוצאות וסיכון, האבסורד בו הציבור הוא הראשון לממן ולהסתכן ואחרון להיות מתוגמל חייב להגיע לקיצו.***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל