הסערה בוול סטריט: איך מתנהלים בסביבה כה תזזיתית וחסרת הגיון?

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מציע כלים להתמודדות עם הסערות שבוול סטריט, תוך ניתוח פעילות חברת CytRx Corp.

על-מנת לחצות את הסערות בוול סטריט צריך המשקיע לקבוע לעצמו 2 מדדים (Benchmarks). מדד אחד, שמתבסס על חוקי הכלכלה וההיגיון שבאמצעותו יקנה וימכור מניות של חברות שמתקדמות על בסיס הצלחתן המסחרית, כדוגמת ה-S&P. ב- Benchmark השני ישתמש לצורך קניה ומכירה של מניות חלום בלבד.מדד זה מתבסס אך ורק על ההיגיון המיוחד שמניע את מניותיהן של חברות החלום ושהקשר שלו לכוחות הכלכליים רופף ביותר.

בשני המקרים (ואנחנו חוזרים על כך מהיום הראשון שכתבות אלו הופיעו), קניתם מניה בדולר והיא עולה ל-2, תמכרו מחצית מההחזקות ולא חשוב מה אומרים אנליסטים וכותרות. בכל המקרים לפחות % 90 מהכסף נמצא במדד הראשון. מי שאינו יכול לעמוד באסטרטגיה זו עדיף שיקנה קרנות, סלים (ETF) או שייתן כספו לניהול.

שוק ההון האמריקאי שהופך מאז הגלובליזציה והתמזגות תעשיות הטכנולוגיה והאינפורמציה לתוך "הכלכלה הישנה" לשוק ההון הגלובלי מונע, היסטורית, ע"י ההיגיון הכלכלי של הכלכלה החופשית ושל המשקיעים. עליית המגזר הטכנולוגי למעמד מוביל, מנוע הצמיחה של הכלכלה הגלובלית, לצד הכניסה של התקשורת החכמה בסוף 2008, גרמו לכניסה של גורמים חדשים לשוק ההון שבטווח הקצר ואפילו הבינוני בולמים את ההיגיון הכלכלי.

אנו מתכוונים לתרבות הכותרות שהשתלטה על התקשורת ולכניסה/התמזגות המסיבית של סוחרי יום לקהל המשקיעים. חלק גדול משלושת מיליארד הלקוחות של הרשתות החברתיות למיניהן "משחקים" בבורסה, הרוב המכריע בניו יורק, וזו רק ההתחלה. התופעה הזו, לצד האפליקציות למסחר שמספרן הולך וגדל ויכולות המינוף שהולכות וגדלות, לא רק שגרמה להגדלה עצומה במחזורי המסחר אלא הגדילה משמעותית את השפעת הכסף הספקולטיבי הלא-חכם שמשחק בניו יורק ובעקבות זאת גדלה התנודתיות.

התופעה הזו, שיוצרת תנודתיות של כותרות, היא המנוע החדש הספקולטיבי בוול סטריט, שפועל לצד ובתחרות למנוע הישן, שהניע את שוק ההון על בסיס ההיגיון הכלכלי. העובדה שהמדדים המובילים נמצאים בשיא כל הזמנים ומתאימים עצמם, פחות או יותר, להתפתחויות הכלכליות ולציפיות הכלכליות, מצביעה על כך שבינתיים, בטווח הארוך, המנוע ההגיוני חזק יותר אבל עוצמת המנוע הספקולטיבי הולכת וגדלה במהירות. חשוב לקחת זאת בחשבון ולנסות לנצל מנוע זה לפני שנכנסים לשוק, ולפני שמאשימים את וול סטריט בטעויות שכולן יצירת כפינו.

וול סטריט אשמה בכול?

תמיד מתלוננים עד כמה מסוגלת וול סטריט להיות אכזרית, דיספרופורציונית. "תראה", אומרים לנו, "איך נשחטו שם מלנוקס (סימול: MLNX), אלוט (סימול:ALLT ), סיליקום (סימול: SILC), אי זי צ'יפ (סימול: EZCH) ואחרות? תראה מה עשתה וול סטריט לטבע (סימול: TEVA)? תראה ...".

הדיספרופורציונליות, חשוב לזכור, עובדת לא פחות גם בכיוון ההפוך, אלא שטבע המשקיע הוא שלא להתלונן כשמניותיו עולות בצורה בלתי הגיונית. אבל לחפש אשמים כשמניותיו יורדות, אפילו אם הסיבה לירידה כלכלית והגיונית, זה מקובל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

וול סטריט אכן מקצינה לעיתים בתגובותיה, אבל הדעה שלנו היא שכאשר שוקלים את וול סטריט על מאזן חיוב/שלילה מול המשקיעים, הצד החיובי של וול סטריט מנצח בקלות, גם כשמדובר במשקיע שמטרתו לעשות כסף וגם בחברה שמטרתה לגייס הכסף.

וול סטריט תמיד מאפשרת "עוד סיכוי", היא אלופה ב"החייאת מתים" (לא רק בחיסול ממוקד), ולפיכך מי ש"נלכד" במניות, כמו אורכית (סימול: ORCT), סאביינט (סימול: SVNT), אלווריון (סימולALVRQ :) ועוד אלף כאלו, ולא ניצל את ההזדמנות שנתנה לו וול סטריט לצאת בכבוד (מספר פעמים), יכול תמיד לחלום/להאמין שיום יבוא ווול סטריט תפתיע אותו ותחזיר לו את הפסדיו, כפי שעשתה לאחרונה מניית CytRx Corp שנגיע אליה בהמשך. הסבלנות, בוול סטריט, תמיד משתלמת.

תחום החלומות מוצף במקרים שבהם נותנת וול סטריט למשקיעים הזדמנות שניה, אבל גם בתחומים "ההגיוניים" וול סטריט מושיטה ידה לטובע. כל אותם משקיעים שלא מכרו (בגלל כותרות מאיימות מטעמם של גדולי האנליסטים, אפילו קריימר) את אפל (סימול :AAPL) ב-60 דולר, את טסלה (סימול: TSLA) ב-120 דולר או את הגאפ (סימול :GPS) ב-36 דולר, מסתכלים אחורה בשמחה כשהמניות נמצאות ב-103, ב-284 וב-45 דולרים בהתאמה.

אלו שמכרו כועסים כמובן על וול סטריט ולעולם לא יודו שפשוט התנהלו ללא הפעלת ההיגיון בכלל. אז שוב, במניות של חברות רגילות ההיגיון הכלכלי, 1 Benchmark, הוא שצריך להוביל ההחלטה ובמניות של חברות חלום, ההיגיון האישי, 2 Benchmark צריך להוביל.

איך גילינו את הנושא הזה?

הגענו לזה באמצעות חבר שמכרנו ביחד איתו בסוף שנות השמונים מניות בהנפקה לוהטת של חברה בשם CytRx Corp. (סימול:CYTR ). זו חברה שכמו חברות חלום רפואיות רבות אחרות הגיעה לוול סטריט בקול תרועה רמה ומאז לא הציגה שום הצלחה עסקית ואף כמעט ועזבה לאחרונה "על אלונקה" (משהו בדומה לסאביינט "שלנו").

"זוכר את CYTR?", כתב החבר, "חשבנו ששבקה חיים ותראה, מלאים שוב בכסף ומומלצים בחום!!!". מניות CYTR שאותן מכרנו למשקיעים ב-1989 ב-30 דולר למניה (בערכים מתואמים להיום) הגיעו בתוך פחות משנתיים, באמצע ינואר 1992, ל-230 דולרים.

אנו, חסידי השיטה ההגיונית, חשבנו אז שהמשקיעים והאנליסטים שתו יותר מידי וויסקי שניפח להם הראש והגדיל את החלום. ניצלנו את המחירים וברחנו עם לקוחותינו. מתוך הרגל (למרות שהוותיקים יגידו לכם שהרגל זה דבר מגונה בוול סטריט) המשכנו לעקוב אחרי החברה וכעשר שנים לאחר מכן, בערך בסוף 2002, נחתה המניה על דולר אחד.

על פי מצב החברה באותם ימים, היה נראה לנו אז שזהו סופה. עשינו עליה Delete ולא הצצנו עלייה מאז. ולפתע, קיבלנו את האי-מייל מהחבר בלוויית כותרת זועקת של הלוס-אנג'לס טיימס מתחילת השבוע, "CYTR שופכת כסף על מו"פ לפתוח תרופות נגד מחלות הסרטן". בדקנו את הספור וחשבנו על שתי הפלטפורמות להשקעה: 1 Benchmark ו 2 Benchmark.

CytRx, כמו חברות ביו-פרמקולוגיות וביו-טכנולוגיות רבות שהגיעו לוול סטריט מאז החלה מהפכת הביו הראשונה בתחילת שנות השמונים, עברה גלגולים רבים. החברה, שנוסדה ב-1985 והונפקה לראשונה ב-1989 התחילה דרכה כחברה לפתוח טכנולוגיות של העברת תרופות ועם כל כישלון התאוששה איכשהו, הצליחה לגייס כסף והחליפה מטרות, פעם ALS ופעם פרקינסון וכעת בתחום הסרטן.

היום היא מגדירה עצמה "חברת מו"פ ביו פרמקולוגית שמתמחה במחלות הסרטן". היא נמצאת בשלב השני של בדיקות קליניות לתרופה לסרטן, שלמעשה "חידשה" בשם aldoxorubicin כנגד, בין השאר, גידולים סרטניים. לאחר 25 שנים בבורסה היא עדיין לא מוכרת כלום ואותו מנכ"ל מריץ אותה כל הזמן.

כיצד החברה שורדת? רק בוול סטריט אפשר לקבל עוד ועוד הזדמנויות שניות. אתם מכירים בנקאי או מלווה בריבית שהיה מסכים להמשיך ולממן לקוח שבמשך 25 שנה לא הצליח להחזיר סנט אחד? רק וול סטריט מאפשרת דבר שכזה ואפילו בגדול.

בתחילת השנה, תוך עלייה דרסטית במחירי המניות, ביצעה CytRx הנפקה לציבור וגייסה 86 מיליון דולרים להמשך פעילותה ובמחיר של 6.5 דולר למניה. החברה הצליחה לבצע את ההנפקה ברמת המחיר שביצעה, כיוון שהמניה שבדצמבר 2013 פתחה ב-2.5 דולר, הגיעה ערב ההנפקה ל-8 דולרים.

המניה הגיעה למחיר זה בעזרת מבול של כתבות חיוביות מאוד ובאתרים פופולאריים מאוד כמו SeekingAlpha.com, Motley Fool ואפילו פורבס. מאוחר יותר, לאחר ההנפקה כמובן, הסתבר שכול הכתבות הושתלו באתרים על-ידי חברת יחסי הציבור של CytRx. האתרים מחקו אמנם את הכתבות, אבל הכסף נשאר בחברה למרות התביעות.

אז נכון, יש כאן איזשהו טעם נפגם אבל מבחינת המשקיעים והחברה וול סטריט התנהגה למופת, אפשרה לחברה לגייס בערכים גבוהים, ולמשקיעים שרצו (ובדקו) לצאת בכבוד. אם כתוצאה מהגיוס תצליח CytRx, כפי שאנליסטים רבים מאמינים, לקבל אישור FDA לתרופות הסרטן שלה, היא, המשקיעים והחברה ייצאו גדולים. אם לא, המשחק הזה יימשך כפי שהתגלגל ב-25 השנים האחרונות. דוגמאות כאלו לא חסר גם במשפחה הישראלית (אבל ללא שתילת כתבות כמובן). תסתכלו על PLX, זכרו נא באיזה ערכים הנפיקו CGEN, RSGN או PSTI.

משקיע, שרכש 1000 מניות CYTR במחירים של בין 2 ל-3 דולרים במהלך אוקטובר-נובמבר 2013 וראה את המניות מגיעות ל-8 דולר במהלך ינואר 2014, חייב היה, אם הוא הגיוני ואפילו קרא את הכתבות, למכור 500 מהמניות בסביבות ה-6-7 דולרים, בדיוק כשם שמי שקרא את ההודעה האחרונה של פרוטליקס (סימול: PLX) ופייזר (סימול: PFE) לא היה צריך להתנפל על המניה.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אתי 20/09/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר באמת לדעת כלום לפי הכתבות על החברות bio אני רכשתי המון מניות של חברת rnn אחרי שקראתי כתבות חיוביות עליהם ואף הבנתי שטבע נכנסה לשותפות אתם בינתיים המניה רק ירדה בלי שום כיוון חיובי
  • 17.
    מיקי 17/09/2014 20:33
    הגב לתגובה זו
    מה קורה כשהחברה נמחקת מנסדק ומושעית מתל אביב
  • 16.
    איחטיאנדר 09/09/2014 22:33
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על קמדע וכל האירועים האחרונים שקרו לה? תודה.
  • 15.
    רועה צאן 09/09/2014 21:55
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על מחיר המניה כיום? ועל עתיד החברה?
  • 14.
    לאפי (7) שלמה לא כותב את הכותרות למאמרים. ונכון שא (ל"ת)
    רועה צאן 08/09/2014 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    משה 08/09/2014 10:21
    הגב לתגובה זו
    האם ידוע מה קורה בחברה ? בזמנו דווח בגלובס שהשליטנ נירכשה תמורת 60 סנט למניה ומס' חודשים לאחר מכן הופסק המיסחר במניות עכב חסר פרסום דוחות כספיים. זכור לי שבעבר מאוד האמנת בחברה.
  • 12.
    משה 08/09/2014 10:18
    הגב לתגובה זו
    שלמה האם תוכל להעריך את הפוטנציאל הכלכלי של קו המוצרים החדש ?
  • 11.
    nvidia אשמח להתייחסו 07/09/2014 22:16
    הגב לתגובה זו
    האם שמעת על התביעת פטנטים שnvidia הגישה כנגד קוואלקום וסאמסונג בנוגע ל gpu ? התביעה עוד עשוייה להתרחב לדבריהם אשמח לכתבה מקיפה שלך על nvidia
  • 10.
    חיים 07/09/2014 21:54
    הגב לתגובה זו
    מה דעתך על ההנפקה הקרובה של אליבבא?
  • 9.
    קורא ונהנה 07/09/2014 18:15
    הגב לתגובה זו
    שלמה שלום, איך לדעתך תושפע OTIV מהכרזה של אפל כי NFC יכלל בתוך האייפון 6? הכוונה להשפעה ארוכת טווח על החברה ולא תגובת המניה ביום הפרסום. תודה.
  • 8.
    אורי 07/09/2014 16:24
    הגב לתגובה זו
    ובסוף הכל סיפורים ואלה חברות ישראליות חבל בסהכ אנשים רוצים לעודד חב מהארץ
  • 7.
    אפי 07/09/2014 15:51
    הגב לתגובה זו
    העורך תוקע כותרת מפוצצת על מניית CYTR, דואג לקישורים לאלף ואחד מניות שמוזכרות בכתבה - אבל לא ידאג לקישור למניה שהכתבה מתמקדת בה.
  • 6.
    קמהדע . שלמה האם יש הצדקה לנפילה, למרות שהחברה מוכ (ל"ת)
    אלפא99 07/09/2014 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משה 07/09/2014 13:39
    הגב לתגובה זו
    שלמה ברשותי מניות של החברה . האם ידוע לך מה קורה עם החברה ? בזמנו דווח בגלובס שגרעין השליטנ מירכש ב 60 סנט ולאחר תקופה הופסק המיסחר במניה עכב אי פרסום דוחות כספיים.
  • 4.
    משה 07/09/2014 13:36
    הגב לתגובה זו
    האם תוכל להעריך את הפוטנציאל המיסחרי בקו המוצרים החדש ??
  • 3.
    אברהם 07/09/2014 13:03
    הגב לתגובה זו
    בס"ד, שלמה שלום, תודה על המאמר על ראדא לפני שנה וחצי , מכרתי את המניה ביום חמישי, יום טוב.
  • 2.
    דינו 07/09/2014 12:11
    הגב לתגובה זו
    מצטרף ל-1. כל הכבוד שלמה. משום מה לא מציינים לגביה מחיר יעד. היש לך מושג בקשר לכך? תודה
  • 1.
    dvd 05/09/2014 17:25
    הגב לתגובה זו
    שלמה צדקת תודה !
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.