בלאקרוק: הפד יתעדף את התעסוקה מעל האינפלציה - והריבית תעצר ב-2%

לפי מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, השוק מתמחר יותר את התרחיש בו הפד נלחם באינפלציה עד הסוף ולא חי לצדה. אם זו באמת תרד לרמת היעד של 2%, הדבר יעלה לכלכלה האמריקאית באבטלה של 10%, ההיסטוריה מלמדת, בעוד בפד הותירו את יעד האבטלה על 3.5% בלבד
איתי פת-יה | (8)

הנציים ביותר מבין החברי הפד' אומרים שמתווה העלאת הריבית לא יספיק מול האינפלציה, הפרשנית הכלכליים אומרים כי דווקא המיינסטרים שבבנק המרכזי בארצות הברית הפך יותר "נחוש" ו"אגרסיבי", ואילו בבלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם אומרים בכלל דבר אחר: אל תתרשמו מהזמירות הנוכחיות כי הן לא יחזיקו מים. אם בפד רוצים לראות ריבית שבסוף השנה הבאה תעמוד על 2.9% ותישאר כך לאורך 2024, אז בבלאקרוק חושבים שהיא בכלל תהיה 2% או "לא הרבה יותר מזה".

קודם להחלטה של הפד להעלות לראשונה את הריבית לטווח של 0.25-0.5% היו שתהו אם היו"ר פאואל יחוס על השווקים או האם במעלה הדרך יהסס להמשיך בהעלאות רק בגלל התגובה של שוק המניות שעשוי להירתע. לפי בלאקרוק, זה בכלל לא שוק המניות שהפד יפחד לפגוע בו – אלא התעסוקה האמריקאית, שכעת חרף האינפלציה שוברת השיאים (8.5% במרץ) הולכת ומתהדקת.

מתווה ההעלאות עליו הכריז הפד נועד להביא את האינפלציה מהרמות הנוכחיות ל-2% בלבד. בבלאקרוק סבורים שהשגת היעד הזה תעלה לכלכלה האמריקאית באבטלה של 10%, כשהם תולים את התחזית הקודרת בקשר שהוצג בעבר בין שני הפרמטרים הללו.

"בסן, הפד יבחר לחיות עם האינפלציה", טען אלכס ברזייר, סגן ראש מכון ההשקעות של בלאקרוק, בפני בלומברג. לדעתו, האינפלציה שאנו עדים לה כיום מקורה יותר בשיבושי שרשרת האספקה מאשר בביקושים גבוהים.

בעיני ברזייר, כדי לא לפגוע בכלכלה האמריקאית אך מנגד לא לאפשר לה להתחמם יתר על המידה, יש לשמור על ריבית של 2-2.5%. כפי שצויין, הוא מאמין שהאינפלציה לא תוסיף להשתולל עוד זמן רב ושאחרי עוד שיא שנראה בה בקרוב, תחל הירידה ההדרגתית שלה – ל-3% בסוף ההליך (מתי זה סוף ההליך? ברזייר לא אמר). גם שיעור אינפלציה שכזו, יש לציין, הוא גבוה מהיעד של הפד, וכן מהממוצע בעשור החולף.

לא כולם מסכימים עם הדברים האלה של בלאקרוק. ב- (GS) הכלכלן הראשי ג'אן האציוס נמצאיבדעה שהריבית תעלה אפילו ל-4% כי האינפלציה תמשך מעבר לצפוי והמתווה הקיים לא יצליח לדכאה מספיק. שוק האג"ח תמחר לאחרונה העלאת ריבית גם כן לרמה גבוהה יותר מ-2.9%, של 3.2%.

"השוק מתמחר עכשיו תרחיש לפיו הבנקים המרכזיים לא רק יביאו את הריביות במשק בחזרה לרמה נורמלית – אלא ילכו יותר רחוק וילחצו על ה'ברקס המוניטרי'", הוסיף ברזייר. "זה רחוק מלהיות וודאי בגלל שטבעה של האינפלציה כיום הוא כזה שמונע משיבושי האספקה".

קיראו עוד ב"גלובל"

בדברים האחרונים שאמרו בפד הוא מצא רמז לכך שאינם מוכנים לגרום לחיסול של הביקושים או של היווצרות משרות חדשות, גם אם המטרה היא להוריד את האינפלציה. חרף העדכון מעלה של מתווה ההעלאות, יעד האבטלה של הפד נותר בעינו: 3.5%.

בסוף מרץ התהפך עקום התשואות בין אג"ח ממשלת ארצות הברית לשנתיים לאלו לפדיון בעוד עשר שנים. התשואה על האחרונות, שפדיונן כמובן רחוק יותר, הייתה נמוכה מאשר על אלה הקצרות, שפדיונן נראה יותר לעין.

המשמעות היא שלפי השוק הפד יעלה כל כך את האינפלציה כך שיצליח להיאבק בה, אך בטעות יפגע בכלכלה ברמה כזו שיצטרך לשנות כיוון עם הריבית ולהוריד אותה. ברזייר טוען שהפער בין התשואות על האגרות הללו עשוי להתרחב ככל שהשוק מסתכל למדיניות של הפד.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חבורת נוכלים מנסים להנדס לנו את התודעה. (ל"ת)
    סוקרטס 15/04/2022 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנונימי 15/04/2022 14:29
    הגב לתגובה זו
    כדאי להפנים מהר אחרת זה יכאב מאוד . ל2% זה על אוטומט. עד ריבית 2% בכלל לא יהיו נתונים מרסני אינפלציה. זה יהיה כבר בספטמבר אוקטובר.
  • 6.
    היא מדברת שטויות-לא כל נעירה של חמור צריך לפרסם זאת (ל"ת)
    עמי 15/04/2022 08:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משה 15/04/2022 02:16
    הגב לתגובה זו
    מחירים יעלו והיה יותר מובטלים
  • 4.
    רק מזומן 14/04/2022 23:52
    הגב לתגובה זו
    הבלקרוק וגיי.פי.מורגן מנהלים את הפד.גיי.פי הקים את הפד.הם יודעים מה הפד יעשה לא מה טוב לכלכלה. מלא החופן גופים ששני המוזכרים מושקעים בהם יפלו כולל שוק המנחות אם הרבית תעלה מעבר למה שנוח לשניים. רק ש..הנפט הזהב הכסף התירס הניקל הקובלט לא נשמעים להנחיות.
  • 3.
    דנה 14/04/2022 23:29
    הגב לתגובה זו
    בצד של הביקושים על ידי פגיעה בזרימת הכסף היא שימוש בכלי אלים וקטלני שרק ייצור סטגנציה. זה לא יאמן כמה מומחים בינלאומיים פשוט לא מבינים את האמת הפשוטה הזאת. ביידן צריך לשבת עם יצרני הנפט האמריקאים ולתת להם ערבויות ולהכריז על תוכנית לאומית לפתרון בעיות הלוגיסטיקה. זה יהיה הרבה יותר זול עשרות מונים מאשר לייקר את המשכנתאות והכסף לציבור. ** גם במחירי הבתים - המדינה צריכה לטפל כמו שעשו בסינגפור, דירה לכל זוג צעיר במחירי עלות וששאר השוק יישאר יקר- זה באמת לא צריך להזיז למישהו.
  • 2.
    זה יומרני להגיד מה פד יעדיף (ל"ת)
    קיפוד 14/04/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד העם 14/04/2022 19:46
    הגב לתגובה זו
    רק שהעשירים יתעשרו עוד קצת.
בחירות אירופה
צילום: Freepik

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים

התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות

תמיר חכמוף |

המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.

המשבר הפוליטי

ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.

בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה.

אופוזיציה מאוחדת

המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה, הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.

המשבר הנוכחי מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק את חוסר האמון של השווקים.


וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)
סקירה

אלביט קופצת ב-6%, גילת עם 5%; הנאסד״ק עולה ב-0.2%

אחרי הבלימה בראלי אתמול - גם היום וול סטריט לוקחת אוויר - הנאסד"ק יורד כ-0.2%; המתחרה הקטנה של אנבידיה מקבלת שדרוגי המלצות ומצליחה להזיז גם את ה"אמא"; וגם - אלו שנכנסות למדדים ומזנקות

צוות גלובל |

אחרי רצף עליות מרשים שהביא את המדדים האמריקאים קרוב לשיאים היסטוריים, השוק לוקח אוויר. אתמול המדדים סגרו בטריטוריה אדומה של עד כ-0.3% בהובלת הנאסד"ק, והבוקר המסחר גם יציב כשהמדדים המרכזיים נסחרים במגמה מעורבת - הנאסד"ק מדד הבורסה הטכנולוגית מוסיף 0.1%, ה-S&P נסחר ביציבות על האפס, הדאו לעומתם יורד קלות עד 0.1%.

ברקע, כל העיניים נשואות למדד ה־PCE שיתפרסם בסוף השבוע זה מדד ההוצאות לצריכה פרטית שמקבל משקל כבד בהחלטות המדיניות של הבנק המרכזי. נאומו של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, בג'קסון הול העניק לשווקים חיזק את התקווה להורדת ריבית כבר בספטמבר, אבל ביומיים האחרונים זה מתחיל להיראות הרבה פחות "בטוח". אחרי שההימורים על הסיכויים היו מעל 90% מיד אחרי נאום ג'קסון הול - הם כעת נעים סביב ה-80%, זה עדיין גבוה. זה עדיין אומר שהשוק כמעט בטוח שפאוול יוריד ריבית ב-25 נ"ב, אבל ההססנות מזדחלת. המשקיעים מסתכלים על המשק והכלכלה ומבינים שהקצב לא הולך להיות כמו שכולם דמיינו. 

האינפלציה בארה"ב עדיין מעל יעד ה־2%, עם עלייה שנתית של 2.9% במדד הליבה שזה הקצב המהיר ביותר בחמישה חודשים בעוד ששוק העבודה מאותת על חולשה. זה מושך את קובעי המדיניות לשני כיוונים: מצד אחד להילחם באינפלציה אבל מצד שני לא להחליש יותר מידי את שוק התעסוקה. 

לתוך כל זה נכנסת כעת גם סערה פוליטית: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הדיח במפתיע את חברת מועצת הפד ליסה קוק, מהלך חריג שמעורר שאלות על עצמאות הבנק המרכזי. 

תשואות האג"ח הארוכות מגיבות בעלייה, כאשר המשקיעים מתמחרים סיכוי לריבית נמוכה בטווח הקצר, אך רואים סיכון לריבית גבוהה יותר בעתיד תחת פד "ממושטר פוליטית". מדד הדולר נחלש בכ־0.3%, ובשווקים מזהירים מפגיעה מתמשכת באמון במוסדות הכלכליים של ארה"ב.