בלאקרוק נחשבת לאחד מגופי ניהול הנכסים הגדולים בעולם, עם היקף כספים עצום המנוהל עבור גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים כאחד. החברה מזוהה במיוחד עם עולם קרנות הסל, שהפכו לכלי השקעה מרכזי עבור ציבור רחב.
עמדותיה בנוגע לשווקים, לריבית ולמגמות ארוכות
טווח זוכות לתשומת לב רבה, בשל המשקל העצום שהיא מחזיקה בחברות ציבוריות רבות. פעילותה נפרסת על פני מניות, איגרות חוב ותשתיות, בזירות מובילות ובראשן וול סטריט.
לצד גודלה, החברה ניצבת גם במוקד דיונים
ציבוריים על השפעתם של גופי ענק על ממשל תאגידי ועל שיקולי השקעה סביבתיים וחברתיים. עבור מי שעוקב אחר שוק ההון, בלאקרוק מגלמת את עוצמתם הגוברת של מנהלי הנכסים הפסיביים.
מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, המנהלת כ-14 טריליון דולר, פתחה בסבב צמצומים נוסף של פחות מ-1% מכוח האדם העולמי; הקיצוצים, המגיעים גם לחטיבת האשראי הפרטי שנרכשה בעסקת עתק, משקפים שינוי תפיסה ארגוני: פיטורים הפכו ממהלך חירום חד-פעמי לכלי ניהולי שוטף
חברת האחזקות הענקית עם רכישה גדולה - לחברה הנרכשת יש נכסים בשווי 150 מיליארד דולר; הרווח הנקי ברבעון הרביעי עלה ב-8%; החברה גם הודיעה על שינויים בהנהלה
מחר תמסור רשות ניירות הערך האמריקנית את החלטתה לגבי אישור קרנות הסל לביטקוין, היו"ר, מהמתנגדים הגדולים לקרנות, הודה בציוץ שלו שהקרנות יאושרו; הקרנות בדרך - מי מציעה את דמי הניהול הנמוכים ביותר?
אחרי שפתח את השנה עם עליות של 8%, הביטקיון מוחק כמעט את כל הרווחים שלו השנה על רקע הדיווחים שה-SEC, שלפי ההערכות היה צפוי לאשר את קרנות הסל בעוד שבוע, דווקא עלול לפסול אותן
אחרי ההתרסקות של 2022, הביטקוין חוזר לטפס - יש מספר גורמי מיקרו ומאקרו שמשפיעים על הראלי הנוכחי, אבל יש גורם אחד שהוא כנראה הסיבה לכך שהריצה לא תפסיק בזמן הקרוב
לאחר שה-SEC דחה את הבקשה של גרייסקייל להקים קרן מחקה לביטקוין, בית המשפט פוסק לטובת החברה בתביעה שהגישה במה שמסמל אולי את הוחתמת בדרך אל עבר הנגשה המונית של המטבע הדיגיטלי. הביטקוין מזנק ב-7% לאחר ההודעה וחוצה את רף ה-28 אלף דולר למטבע
המשקיעים מצפים בכיליון עיניים להחלטת הרשות לני"ע בארה"ב בנוגע לקרן הסל שתעקוב אחר מחיר הביטקוין; האם הירידות האחרונות מעידות בהכרח על תשובה שלילית שצפויה להתקבל?
ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל, אומרת שעולם ההשקעות שאנחנו נכנסים אליו שונה מהותית מהעולם שהתרגלנו אליו ב-30 השנים האחרונות: "עכשיו אחנו באינפלציה של מחסור – שוק עבודה מזדקן במערב, עובדים שלא רוצים לחזור וכמובן הגיאופוליטיקה כמו רוסיה ואוקראינה. במקום אינטגרציה כל מדינה רוצה עצמאות, למשל בתחום האנרגיה". התוצאה: המניות כבר לא נותנות פרמיית סיכון ביחס לאג"ח, והאם הבנקים בעולם סובלים מבריחה של כספים?
