לארי פינק בלאקרוק
צילום: בלאקרוק יוטיוב

בלאקרוק תרכוש חברת תשתיות ב-12.5 מיליארד דולר

חברת האחזקות הענקית עם רכישה גדולה - לחברה הנרכשת יש נכסים בשווי 150 מיליארד דולר; הרווח הנקי ברבעון הרביעי עלה ב-8%; החברה גם הודיעה על שינויים בהנהלה
רוי שיינמן | (3)

חברת האחזקות הענקית בלאקרוק  BLACKROCK INC דיווחה על רכישה משמעותית - החברה תרכוש את חברת Global Infrastructure Partners, חברת תשתיות עם נכסים בהיקף של 150 מיליארד דולר, בתמורה ל-12.5 מיליארד דולר, כאשר 3 מיליארד דולר ישולמו במזומן והיתר במניות בלאקרוק.

ל-GIP אחזקות בחברות במגוון רכב של תחומים ברחבי העולם, החל מייצוא גז טבעי נוזלי בארה"ב ועד לטיפול במי קולחין בצרפת, כמו גם שדות תעופה באנגליה ובאוסטרליה. הביקוש ההולך וגובר לשדרוג של תשתיות קיימות וטריליוני הדולרים שנחוצים בשביל לעבור מאנרגיה עתירת פחמן לאנרגיה נקיה, הפכה את תחום התשתיות לאטרקטיבי יותר בקרב מנהלי ההשקעות.

שינויים בהנהלה

הספקולציות לגבי מי יירש את מקומו של המנכ"ל והמייסד לארי פינק, שייסד את החברה ב-1988 ומכהן כמנכ"ל מאז, לא פוסקות, והשינויים האחרונים בהנהלה עליהם הודיעה החברה רק יספקו עוד חומר למחשבה לאותם ספקולנטים. סמנכ"ל המוצר הנוכחי של החברה, סלים רג'מי, יעזוב ובמקומו ימונה סטפן כהן.

בנוסף, בלאקרוק מפצלת את הפעילות הבינלאומית שלה, כאשר רייצ'ל לורד תוביל את זרוע הפעילות שאחראית על אירופה, המזה"ת, הודו ואסיה. בנוסף, 5 מייסדים שותפים מ-GIP, החברה הנרכשת, יצטרפו לדירקטוריון של בלאקרוק. כהן, לורד, וגם חלק מהדירקטורים החדשים, נחשבים למועמדים מובילים לרשת את מרומו של פינק, שבגיל 71 עדיין לא החליט מי יירש את מקומו.

הדוחות הכספיים

בלאקרוק דיווחה על רווח למנייה של 9.66 דולר ועל הכנסות של 4.63 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, בהתאם לצפי האנליסטים בשורה העליונה ומעל הצפי לשורה התחתונה שהיה לרווח למנייה של 8.84 דולר. הרווח גם עלה ב-8% לעומת הרבעון המקביל בו הוא הסתכם ב-8.93 דולר למנייה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 15/01/2024 21:32
    הגב לתגובה זו
    איך היא רוכשת אותה רק ב 12.5 מיל אם יש לה נכסים ב 150 מיל?
  • 2.
    בלאקרוק וונגארד שולטות בעולם ויכולות לכבות אותו בלחיצת (ל"ת)
    נועה 15/01/2024 02:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ארנה 14/01/2024 08:02
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני שיש לGIP נכסים ב 150 מיליארד ונמכרה ב 12.5 מיליארד!!
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.