תרחיש קיצון: האם כלכלת ארה"ב תשותק לחלוטין בעוד שבוע? הנה הפרטים

ארה"ב מפגינה חוסן רב לאחרונה. עם זאת, עד יום חמישי יידרשו המחוקקים למצוא פתרון לסוגיה בוערת במיוחד
תומר קורנפלד | (17)
נושאים בכתבה אובמה תקרת החוב

האם הרפובליקנים והדמקורטים יצליחו לגבש בשבוע הקרוב הסכמות על העלאת תקרת החוב? אם הצדדים לא יגיעו להסכמות בנושא עד יום חמישי הקרוב ה-13 במארס עלול הממשל בארה"ב להיות משותק כבר ב-16 במארס לאחר שהחוב האמריקני יחצה את התקרה הקבועה בחוק. תקרת החוב האמריקנית קבועה בחוק והיא מגבילה את ההיקף של הממשלה האמריקני לגייס כספים. 

נכון להיום, כלי התקשורת הכלכליים בעולם כמעט ולא מתייחסים לנושא. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי על פי הערכות יושג הסכם להעלאת התקרה כפי שקרה גם בעבר. ב-50 השנים האחרונות תקרת החוב האמריקנית הועלתה לא פחות מ-74 פעמים. תחת כהונתו של הנשיא ברק אובמה תקרת החוב הועלתה חמש פעמים בלבד.

ביום שישי האחרון שר האוצר האמריקני ג'ק לו הזהיר את הקונגרס בדבר הגעה לתקרת החוב. לו ציין את הדד ליין של ה-13 במארס שבו יידרשו המחוקקים להגיע להסכמות ואם זה לא יקרה - החל מה-16 במארס הממשל ייאלץ לנקוט בצעדים חריגים על מנת להמשיך ולממן את הממשל. 

ההתעסקות הציבורית האחרונה בסוגיית תקרת החוב האמריקנית התרחשה לפני שנה, זכתה לכותרות עצומות בתקשורת העולמית אך בסופו של דבר אושרה ברגע האחרון. בתרחיש קיצוני שבו לא תאושר הגדלת תקרת החוב הממשל הפדרלי לא יוכל לגייס כספים והיקף המזומן שברשותו ייאזל סביב חודש אוקטובר או נובמבר השנה.

במקרה שזה יקרה עלולה הכלכלה האמריקנית להיות משותקת לחלוטין ולהיכנס למיתון חריף שכולל פיטורי עובדים רבים, עלייה בשיעור הריבית שישפיעו על כל אזרח בארה"ב. הדבר יוביל לעלייה בריבית בשימוש בכרטיס אשראי, עלייה בהיקף התשלומים על המשכנתאות. חששות נוספים הינם שההשקעות בארה"ב ואלו הנקובות בדולר פשוט יתייבשו.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    ביזפורטלי 09/03/2015 22:23
    הגב לתגובה זו
    בטוח מפולת...
  • 14.
    אמיגו 09/03/2015 19:53
    הגב לתגובה זו
    כל יום יש באתר הזה .כותרת מצמררת .כמו תחנוקות .כותרות בומבסטיות שמחזזיקות .יום אחד.אולי.די עום השטויות אמריקה כלכלית רק משתפרת בנתנים עוצמתיים.כל מה שנכתב בכתבה זה כותרת שנמשוך את העין אבל זה שוטיות במיץ עגבניות.חחחחחה
  • 13.
    ארהב תקרוס אז פה כנראה קינבליזם יהיה צורך (ל"ת)
    כדי לשרוד 09/03/2015 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שמוליק 09/03/2015 13:12
    הגב לתגובה זו
    ניראה לי שקטר הירידות מחמם מנועים. אני חוזר במדד מעוף 1300 .
  • 11.
    ארה"ב תכנס למיתון רק בגלל תקרת החוב? די להפחדות (ל"ת)
    שום תרחיש קיצון 09/03/2015 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    כן.. כל כלכלת ארה"ב תשותק... נו באמת.. (ל"ת)
    ירון 09/03/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אבוטבול 09/03/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    עשיתי חישובים. וגםמדיטציה. ויצא ליבקרוב ריסוק ואז התמתנות ממושכת. הריסוקימשך כחודשיים, עד לעצירה והתחלת עליות מלחמה קטנה איפושהו
  • 8.
    חח 09/03/2015 12:03
    הגב לתגובה זו
    כל פםען מעלים את תקרת החוב .ואז שוב זינוק בשווקים. לארה'ב אין ברירה ,אם לא תעלה את תקרת החוב היא תהיה חדלת פרעון וזה לא ייקרה. מי שעיניו בראשו מכיר את ההסטוריה ,כל שנה שנתיים מעלים את תקרת החוב
  • 7.
    sam 09/03/2015 12:01
    הגב לתגובה זו
    די חלאס תתחילו להיות יותר רציניים עיתון שמכבד את עצמו כל כותרת הזויה מסתיימת בסימן שאלה די חלאס עם השטויות האלה
  • 6.
    שוקי 09/03/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים מלווים מלווים ואין סוף להלוואות. אמריקה מזמן פשטה רגל. העולם ממשיך להלוות לה כאילו לא קרה כלום. מפחדים מהפקט דומינו. זה ענין של זמן כמו יוון שהלוו לה והלוו עוד ועוד עד שהמאו זהו. כשיגידו זהו לארהב אז הנפילה תהיה כואבת יותר . היום החוב 17 טריליון אז עוד 10 20 שנה זה יהיה 100 טריליון וזה יהיה כואב יותר.
  • 5.
    גאון 09/03/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
    חודשיים אדומים לא לשאול שאלות רק לברוח.
  • יוסף 09/03/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    אפילו אתה לא מאמין למה שאתה כותב אז בבקשה........
  • 4.
    ehudhl 09/03/2015 11:33
    הגב לתגובה זו
    ימצאו שם פיתרון לעניין
  • 3.
    משה 09/03/2015 11:27
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין אם הכלכלה האמריקאית בכוון הנכון ואם רמת האבטלה יורדת אז למה תקרת החוב עולה ועולה וכל פעם צריך להעלות אותה או לקבוע מחדש תקרת חוב חדשה הרי אם כבר לא מזרימים לשוק יותר דולרים וההזרמה הופסקה ואם ממשיכים לגבות מסים בעקבות שיפור כלכלי שאז החברות עם יותר הכנסות משלמות יותר במס והאזרחים שרוכשים יותר עם השיפור הכלכלי משלמים יותר מעמ מקומי ומס פדרלי אז משהו לא מסתדר לי למה חייבים כל פעם לקבוע תקרת חוב הרי הממשל כמה שמוציא יש לו גם הכנסות
  • אנונימי 09/03/2015 13:02
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין תקרת החוב לרמת ההכנסה השוטפת כמו פה הממשלה מנפיקה אגח מדינה צמוד מדד כל פעם וחייבת לפדות אותן בזמן סיום המועד אז מגלגלים הלאה את החוב לאגח מדינה ומנפיקים שוב ושוב כי הוא גדל עם המדד וריבית צמודה בהתאמה כך בארהב יש חוב לאגח שהונפק ל10 שנים ויותר וגם הוא מחוייב בהתאמה זה פחות או יותר כמובן יש גם הכנסות אבל לא בהתאמה להוצאות הממשל לביטחון לבריאות ועוד ועוד הוצאות לא מכוסות בהכנסות זה בגדול פחות או יותר ההסבר
  • 2.
    גאון 09/03/2015 11:17
    הגב לתגובה זו
    מפולת רצינית בקרוב.
  • 1.
    יוסף 09/03/2015 11:07
    הגב לתגובה זו
    ביז מה יהיה אתם בשורט על השווקים תפנימו כבר אין אלטרנטיבות כל הכסף יוסט למניות כי אין ברירה אז שיא שובר שיא וזה כך ימשיך ב"ה........
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.