תרחיש קיצון: האם כלכלת ארה"ב תשותק לחלוטין בעוד שבוע? הנה הפרטים

ארה"ב מפגינה חוסן רב לאחרונה. עם זאת, עד יום חמישי יידרשו המחוקקים למצוא פתרון לסוגיה בוערת במיוחד
תומר קורנפלד | (17)
נושאים בכתבה אובמה תקרת החוב

האם הרפובליקנים והדמקורטים יצליחו לגבש בשבוע הקרוב הסכמות על העלאת תקרת החוב? אם הצדדים לא יגיעו להסכמות בנושא עד יום חמישי הקרוב ה-13 במארס עלול הממשל בארה"ב להיות משותק כבר ב-16 במארס לאחר שהחוב האמריקני יחצה את התקרה הקבועה בחוק. תקרת החוב האמריקנית קבועה בחוק והיא מגבילה את ההיקף של הממשלה האמריקני לגייס כספים. 

נכון להיום, כלי התקשורת הכלכליים בעולם כמעט ולא מתייחסים לנושא. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי על פי הערכות יושג הסכם להעלאת התקרה כפי שקרה גם בעבר. ב-50 השנים האחרונות תקרת החוב האמריקנית הועלתה לא פחות מ-74 פעמים. תחת כהונתו של הנשיא ברק אובמה תקרת החוב הועלתה חמש פעמים בלבד.

ביום שישי האחרון שר האוצר האמריקני ג'ק לו הזהיר את הקונגרס בדבר הגעה לתקרת החוב. לו ציין את הדד ליין של ה-13 במארס שבו יידרשו המחוקקים להגיע להסכמות ואם זה לא יקרה - החל מה-16 במארס הממשל ייאלץ לנקוט בצעדים חריגים על מנת להמשיך ולממן את הממשל. 

ההתעסקות הציבורית האחרונה בסוגיית תקרת החוב האמריקנית התרחשה לפני שנה, זכתה לכותרות עצומות בתקשורת העולמית אך בסופו של דבר אושרה ברגע האחרון. בתרחיש קיצוני שבו לא תאושר הגדלת תקרת החוב הממשל הפדרלי לא יוכל לגייס כספים והיקף המזומן שברשותו ייאזל סביב חודש אוקטובר או נובמבר השנה.

במקרה שזה יקרה עלולה הכלכלה האמריקנית להיות משותקת לחלוטין ולהיכנס למיתון חריף שכולל פיטורי עובדים רבים, עלייה בשיעור הריבית שישפיעו על כל אזרח בארה"ב. הדבר יוביל לעלייה בריבית בשימוש בכרטיס אשראי, עלייה בהיקף התשלומים על המשכנתאות. חששות נוספים הינם שההשקעות בארה"ב ואלו הנקובות בדולר פשוט יתייבשו.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    ביזפורטלי 09/03/2015 22:23
    הגב לתגובה זו
    בטוח מפולת...
  • 14.
    אמיגו 09/03/2015 19:53
    הגב לתגובה זו
    כל יום יש באתר הזה .כותרת מצמררת .כמו תחנוקות .כותרות בומבסטיות שמחזזיקות .יום אחד.אולי.די עום השטויות אמריקה כלכלית רק משתפרת בנתנים עוצמתיים.כל מה שנכתב בכתבה זה כותרת שנמשוך את העין אבל זה שוטיות במיץ עגבניות.חחחחחה
  • 13.
    ארהב תקרוס אז פה כנראה קינבליזם יהיה צורך (ל"ת)
    כדי לשרוד 09/03/2015 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שמוליק 09/03/2015 13:12
    הגב לתגובה זו
    ניראה לי שקטר הירידות מחמם מנועים. אני חוזר במדד מעוף 1300 .
  • 11.
    ארה"ב תכנס למיתון רק בגלל תקרת החוב? די להפחדות (ל"ת)
    שום תרחיש קיצון 09/03/2015 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    כן.. כל כלכלת ארה"ב תשותק... נו באמת.. (ל"ת)
    ירון 09/03/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אבוטבול 09/03/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    עשיתי חישובים. וגםמדיטציה. ויצא ליבקרוב ריסוק ואז התמתנות ממושכת. הריסוקימשך כחודשיים, עד לעצירה והתחלת עליות מלחמה קטנה איפושהו
  • 8.
    חח 09/03/2015 12:03
    הגב לתגובה זו
    כל פםען מעלים את תקרת החוב .ואז שוב זינוק בשווקים. לארה'ב אין ברירה ,אם לא תעלה את תקרת החוב היא תהיה חדלת פרעון וזה לא ייקרה. מי שעיניו בראשו מכיר את ההסטוריה ,כל שנה שנתיים מעלים את תקרת החוב
  • 7.
    sam 09/03/2015 12:01
    הגב לתגובה זו
    די חלאס תתחילו להיות יותר רציניים עיתון שמכבד את עצמו כל כותרת הזויה מסתיימת בסימן שאלה די חלאס עם השטויות האלה
  • 6.
    שוקי 09/03/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
    האמריקאים מלווים מלווים ואין סוף להלוואות. אמריקה מזמן פשטה רגל. העולם ממשיך להלוות לה כאילו לא קרה כלום. מפחדים מהפקט דומינו. זה ענין של זמן כמו יוון שהלוו לה והלוו עוד ועוד עד שהמאו זהו. כשיגידו זהו לארהב אז הנפילה תהיה כואבת יותר . היום החוב 17 טריליון אז עוד 10 20 שנה זה יהיה 100 טריליון וזה יהיה כואב יותר.
  • 5.
    גאון 09/03/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
    חודשיים אדומים לא לשאול שאלות רק לברוח.
  • יוסף 09/03/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    אפילו אתה לא מאמין למה שאתה כותב אז בבקשה........
  • 4.
    ehudhl 09/03/2015 11:33
    הגב לתגובה זו
    ימצאו שם פיתרון לעניין
  • 3.
    משה 09/03/2015 11:27
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין אם הכלכלה האמריקאית בכוון הנכון ואם רמת האבטלה יורדת אז למה תקרת החוב עולה ועולה וכל פעם צריך להעלות אותה או לקבוע מחדש תקרת חוב חדשה הרי אם כבר לא מזרימים לשוק יותר דולרים וההזרמה הופסקה ואם ממשיכים לגבות מסים בעקבות שיפור כלכלי שאז החברות עם יותר הכנסות משלמות יותר במס והאזרחים שרוכשים יותר עם השיפור הכלכלי משלמים יותר מעמ מקומי ומס פדרלי אז משהו לא מסתדר לי למה חייבים כל פעם לקבוע תקרת חוב הרי הממשל כמה שמוציא יש לו גם הכנסות
  • אנונימי 09/03/2015 13:02
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין תקרת החוב לרמת ההכנסה השוטפת כמו פה הממשלה מנפיקה אגח מדינה צמוד מדד כל פעם וחייבת לפדות אותן בזמן סיום המועד אז מגלגלים הלאה את החוב לאגח מדינה ומנפיקים שוב ושוב כי הוא גדל עם המדד וריבית צמודה בהתאמה כך בארהב יש חוב לאגח שהונפק ל10 שנים ויותר וגם הוא מחוייב בהתאמה זה פחות או יותר כמובן יש גם הכנסות אבל לא בהתאמה להוצאות הממשל לביטחון לבריאות ועוד ועוד הוצאות לא מכוסות בהכנסות זה בגדול פחות או יותר ההסבר
  • 2.
    גאון 09/03/2015 11:17
    הגב לתגובה זו
    מפולת רצינית בקרוב.
  • 1.
    יוסף 09/03/2015 11:07
    הגב לתגובה זו
    ביז מה יהיה אתם בשורט על השווקים תפנימו כבר אין אלטרנטיבות כל הכסף יוסט למניות כי אין ברירה אז שיא שובר שיא וזה כך ימשיך ב"ה........
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."