פירסט סולאר
צילום: אתר החברה

פירסט סולאר מזנקת לאור צפי להחמרת הקריטריונים לזיכויי מס

הנחיות חדשות צפויות לצמצם את היכולת של חברות לקבל זיכויי מס לפרויקטים סולאריים ואנרגית רוח, וחברה מבוססת כמו פירסט סולאר בעמדה מצוינת לצמיחה; סולאראדג' מזנקת בעקבותיה

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה פירסט סולאר

אם בעבר די היה בהוצאה של 5% מעלות הפרויקט כדי להיכנס תחת ה-safe harbor שמבטיח הטבות מס של כ-30% לפרוייקטים של אנרגיה סולארית ורוח, משרד האוצר צפוי להכריז ביום שני על החמרת הקריטריונים ועל הוכחה של הוצאות של 10% ואף 15, או לחלופין, הוכחה לעבודות מתמשכות באתר עצמו, תוך שלילת עבודות מחוץ לאתר או רכיבים לא מהותיים. הדרישה צפויה להיכנס לתוקף בקרוב, במסגרת לוחות הזמנים של החוק הגדול והיפה, שמציב יעד ברור: תחילת בנייה עד יולי 2026, וסיום עד סוף 2027, שנה לפני המועד שנקבע בחוק הקודם.

לפי ההערכות, ההחמרה צפויה להוביל לביטול או דחייה של מעל 60 ג׳יגה-וואט של קיבולת סולארית מתוכננת בארה"ב, הספק שיכול היה לספק חשמל לכ-10 מיליון משקי בית. השינוי צפוי לפגוע בשחקניות הקטנות, אבל שחקניות גדולות ומבוססות, כמו פירסט סולאר First Solar Inc. -1.16%   ואנפייז Enphase Energy -0.43%  , יכולות להרוויח משינוי התקנות, עם פרויקטים רבים שיעמדו בקריטריונים החדשים.

לוחות זמנים בהתאם לרגולציה החדשה

פירסט סולאר היא כיום יצרנית הפאנלים הסולאריים הגדולה ביותר בארצות הברית. היא מייצרת פאנלים בטכנולוגיית CdTe שאינה תלויה בפוליסיליקון, חומר גלם שמרבית ייצורו מרוכז בסין. המשמעות היא פשוטה: החברה כמעט ואינה חשופה לחששות הגיאופוליטיים והמסחריים סביב שרשראות אספקה סיניות, ולא פחות חשוב, לרגולוציה המגבילה את השימוש במרכיבים שמקורם ב"גורמים זרים בעלי חשש" (FEOC).

החברה מפעילה כיום שלושה מתקני ייצור גדולים בארה״ב, עם הרחבה מתוכננת שתכלול גם את אלבמה ולואיזיאנה. עד סוף 2026 היא צפויה להגיע לקיבולת ייצור של כ‑14 GW בשנה. בניגוד למתחרות רבות, פירסט סולאר מייצרת את רוב רכיבי הליבה שלה באתר אחד, כולל תאים, למינציות ומארזים, מה שמאפשר לה לעמוד בתנאים החדשים של סעיף 45X, לפיהם זיכוי המס מוענק רק לרכיבים שיוצרו באותו מתקן, עם לכל הפחות 65% רכיבי ייצור שמקורם בארה״ב.

נכון לרבעון האחרון, החברה מחזיקה בצבר הזמנות של כ-64 ג׳יגה-וואט, היקף גדול שמנצל את כושר הייצור של החברה עד שנת 2030, גם אם לא תצרף הזמנות חדשות. מרבית הפרוייקטים האלה כבר נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים, וכך יעמדו ללא חשש בדרישות הזיכוי החדשות. סך הנכסים של החברה עומד על כ‑12.8 מיליארד דולר, ולצדה יתרות מזומנים והשקעות קצרות טווח בהיקף של כ‑1.15 מיליארד דולר. לחברה חוב נמוך יחסית שמסתכם בכ‑4.3 מיליארד דולר. 

להבדיל מיזמים קטנים שנאלצים להקפיא פרויקטים, לחפש אחר קווי אשראי או להאיץ הזמנות של ציוד אמריקאי כדי לעמוד בקריטריונים החדשים של "תחילת בנייה" פירסט סולאר לא רק שאינה נבלמת, אלא ממשיכה להרחיב את פעילותה. מנכ"ל החברה, מארק ווידמר, ציין לאחרונה שהשינויים האחרונים בחוק הגדול והיפה עשויים אפילו להועיל לחברה, ולצמצם את התחרות מול החברות הסיניות, בכך שהטבות המס ילכו וייעלמו עבורן. 

נוסף על כך, הודות לאינטגרציה הגבוהה של תהליך הייצור שלה, פירסט סולאר עומדת בכללים החדשים כמעט באופן מלא, ואף יכולה להמשיך וליהנות מההטבות לאורך שנים, גם אם תקרת התמריצים תתחיל לרדת החל מ-2027. שיעור רווחיות ממוצע של 15% וצמיחה שנתית של 10% מראים כי החברה זולה בכ-14% ביחס לשוויה הכלכלי, למרות שהמנייה עלתה ב-135% מתחילת השנה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, כנראה שאין חברה יצרנית שיכולה להתחמק לחלוטין מהרגולוציות החדשות וממלחמות הסחר. פירסט סולאר משתמשת בטלוריום, שהוא רכיב קריטי בטכנולוגיית CdTe ובצורה כזאת או אחרת, מייבאת אותו מסין. במידה וסין תגיב לטראמפ גם הפעם, החברה עלולה להיתקל בעליית מחירים. אמנם היא אינה רוכשת את הרכיב מסין באופן ישיר, אך סין מחזיקה בכ‑75% מהייצור העולמי של החומר, מה שעלול להשפיע על שרשרת ההספקה העקיפה. בינתיים, החברה משתמשת בספק קנדי שמתבסס על תוצרי משנה של מכרות נחושת מצפון אמריקה, וכך מצליחה לשמור על עקביות מקומית.

רע לענף, טוב לפירסט סולאר (ולסולאראדג')

וכך, לאור צמצום הסבסוד, צפויים גם להצטמם מספר השחקנים בשוק. חברות שמסתמכות על פרויקטים עתידיים, מימון אגרסיבי או שותפויות בינלאומיות יתקשו להסתגל למשטר המס החדש, והחברות הגדולות יזכו לנתח שוק גדול יותר. תופעת לוואי של המהלך הזה צפויה להיות התגברות התחרות בשוק הבינלאומי, במיוחד אם עודפי ייצור סיניים, שכבר לא יוכלו להכנס לארה״ב, ינותבו למדינות כמו הודו, שם השוק רגיש במיוחד למחיר. 

וכך, פירסט סולאר היא דוגמא קלאסית כיצד חברה עם תכנון נכון ברמה האסטרטגית, טכנולוגית וגיאוגרפית יכולה לצמוח משינוי רגולטורי.

העליות שנרשמו במניית פירסט סולאר השפיעו גם על סולאראדג', שנחשבת לאחת הספקיות המרכזיות של ממירי מתח וטכנולוגיות ניהול אנרגיה לשוק הסולארי העולמי. אף שסולאראדג' אינה מתחרה ישירה בפירסט סולאר בייצור פאנלים, שתיהן נהנות מאותה מגמה של העדפת יצרנים בעלי בסיס פעילות אמריקאי או מקומי, במיוחד על רקע ההקשחה הרגולטורית והצורך בעמידה בקריטריונים מחמירים להטבות מס. ככל שפרויקטים של יצרנים גדולים כמו פירסט סולאר יתקדמו בקצב מהיר תחת הכללים החדשים, כך ימשיכו לזרום הזמנות של רכיבים ומערכות ניהול מסולאראדג'.

סולאראדג' היא אחת הספקיות המובילות בעולם לממירים, מערכות אופטימיזציה ומערכות ניהול אנרגיהף שהם רכיבים חיוניים בכל פרויקט סולארי, גם בפרויקטים בקנה מידה גדול. בארה"ב היא פועלת עם רשת מפיצים ושותפים מקומיים, מה שמקל על שילוב מוצריה בפרויקטים שמקבלים עדיפות רגולטורית תחת הרגולציה שצפויה להחמיר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אצפונינונימי 16/08/2025 08:30
    הגב לתגובה זו
    יש פה חיבור טוב לצמיחה אנכיתהבטחת שרשרת האספקה
  • 1.
    חיפאי 16/08/2025 02:10
    הגב לתגובה זו
    טראמפ נטש את הקפיטליזם האמריקאי ששולל סובסידיה ממשלתית
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה באדום: יום רביעי רצוף של ירידות; הכסף צנח ב-9%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

שוקי המניות בארה״ב סיימו את יום המסחר האחרון ל-2025 בירידות שערים. מדדי דאו ג’ונס, S&P 500 ונאסד״ק ירדו בכ־0.7% כל אחד, והשלימו יום רביעי רצוף של ירידות. החולשה האחרונה פגעה בציפיות לראלי סוף שנה מסורתי, אך לא שינתה מהותית את תמונת הביצועים השנתית.

במבט רחב, וול סטריט מסכמת את 2025 כשנה חיובית מאוד. מדד S&P 500 עלה ביותר מ־17% ומסיים את השנה בדרך לשנה שישית מתוך שבע עם תשואה שנתית של מעל 15%. מדד נאסד״ק בלט אף יותר עם עלייה של מעל 20%, בעוד דאו ג’ונס רשם עלייה של יותר מ־13%. העליות משקפות שוק שורי, שנשען בעיקר על מניות טכנולוגיה ועל ההתלהבות סביב בינה מלאכותית.

עם זאת, הדרך לא הייתה חלקה. במהלך השנה חווה נאסד״ק ירידה חדה ונכנס לזמן קצר לשוק דובי, בעוד S&P 500 התקרב לכך לאחר הכרזת המכסים הנרחבת של הנשיא דונלד טראמפ באפריל. החששות מפגיעה בצמיחה, מלחמת סחר והשלכות גיאופוליטיות יצרו תנודתיות גבוהה, אך בהמשך השנה השווקים התאוששו. 


העליות נמשכו למרות שורה של גורמי אי־ודאות: מתיחות גיאופוליטית, שאלות לגבי עמידות הכלכלה האמריקאית, ובעיקר עליות חדות בשווי מניות הקשורות לבינה מלאכותית, שעוררו דיון גובר סביב תמחור יתר. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים הון לשוק, מתוך הערכה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך לתמוך ברווחי החברות.