פירסט סולאר
צילום: אתר החברה

פירסט סולאר מזנקת לאור צפי להחמרת הקריטריונים לזיכויי מס

הנחיות חדשות צפויות לצמצם את היכולת של חברות לקבל זיכויי מס לפרויקטים סולאריים ואנרגית רוח, וחברה מבוססת כמו פירסט סולאר בעמדה מצוינת לצמיחה; סולאראדג' מזנקת בעקבותיה

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה פירסט סולאר

אם בעבר די היה בהוצאה של 5% מעלות הפרויקט כדי להיכנס תחת ה-safe harbor שמבטיח הטבות מס של כ-30% לפרוייקטים של אנרגיה סולארית ורוח, משרד האוצר צפוי להכריז ביום שני על החמרת הקריטריונים ועל הוכחה של הוצאות של 10% ואף 15, או לחלופין, הוכחה לעבודות מתמשכות באתר עצמו, תוך שלילת עבודות מחוץ לאתר או רכיבים לא מהותיים. הדרישה צפויה להיכנס לתוקף בקרוב, במסגרת לוחות הזמנים של החוק הגדול והיפה, שמציב יעד ברור: תחילת בנייה עד יולי 2026, וסיום עד סוף 2027, שנה לפני המועד שנקבע בחוק הקודם.

לפי ההערכות, ההחמרה צפויה להוביל לביטול או דחייה של מעל 60 ג׳יגה-וואט של קיבולת סולארית מתוכננת בארה"ב, הספק שיכול היה לספק חשמל לכ-10 מיליון משקי בית. השינוי צפוי לפגוע בשחקניות הקטנות, אבל שחקניות גדולות ומבוססות, כמו פירסט סולאר First Solar Inc. -1.6%   ואנפייז Enphase Energy -3.05%  , יכולות להרוויח משינוי התקנות, עם פרויקטים רבים שיעמדו בקריטריונים החדשים.

לוחות זמנים בהתאם לרגולציה החדשה

פירסט סולאר היא כיום יצרנית הפאנלים הסולאריים הגדולה ביותר בארצות הברית. היא מייצרת פאנלים בטכנולוגיית CdTe שאינה תלויה בפוליסיליקון, חומר גלם שמרבית ייצורו מרוכז בסין. המשמעות היא פשוטה: החברה כמעט ואינה חשופה לחששות הגיאופוליטיים והמסחריים סביב שרשראות אספקה סיניות, ולא פחות חשוב, לרגולוציה המגבילה את השימוש במרכיבים שמקורם ב"גורמים זרים בעלי חשש" (FEOC).

החברה מפעילה כיום שלושה מתקני ייצור גדולים בארה״ב, עם הרחבה מתוכננת שתכלול גם את אלבמה ולואיזיאנה. עד סוף 2026 היא צפויה להגיע לקיבולת ייצור של כ‑14 GW בשנה. בניגוד למתחרות רבות, פירסט סולאר מייצרת את רוב רכיבי הליבה שלה באתר אחד, כולל תאים, למינציות ומארזים, מה שמאפשר לה לעמוד בתנאים החדשים של סעיף 45X, לפיהם זיכוי המס מוענק רק לרכיבים שיוצרו באותו מתקן, עם לכל הפחות 65% רכיבי ייצור שמקורם בארה״ב.

נכון לרבעון האחרון, החברה מחזיקה בצבר הזמנות של כ-64 ג׳יגה-וואט, היקף גדול שמנצל את כושר הייצור של החברה עד שנת 2030, גם אם לא תצרף הזמנות חדשות. מרבית הפרוייקטים האלה כבר נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים, וכך יעמדו ללא חשש בדרישות הזיכוי החדשות. סך הנכסים של החברה עומד על כ‑12.8 מיליארד דולר, ולצדה יתרות מזומנים והשקעות קצרות טווח בהיקף של כ‑1.15 מיליארד דולר. לחברה חוב נמוך יחסית שמסתכם בכ‑4.3 מיליארד דולר. 

להבדיל מיזמים קטנים שנאלצים להקפיא פרויקטים, לחפש אחר קווי אשראי או להאיץ הזמנות של ציוד אמריקאי כדי לעמוד בקריטריונים החדשים של "תחילת בנייה" פירסט סולאר לא רק שאינה נבלמת, אלא ממשיכה להרחיב את פעילותה. מנכ"ל החברה, מארק ווידמר, ציין לאחרונה שהשינויים האחרונים בחוק הגדול והיפה עשויים אפילו להועיל לחברה, ולצמצם את התחרות מול החברות הסיניות, בכך שהטבות המס ילכו וייעלמו עבורן. 

נוסף על כך, הודות לאינטגרציה הגבוהה של תהליך הייצור שלה, פירסט סולאר עומדת בכללים החדשים כמעט באופן מלא, ואף יכולה להמשיך וליהנות מההטבות לאורך שנים, גם אם תקרת התמריצים תתחיל לרדת החל מ-2027. שיעור רווחיות ממוצע של 15% וצמיחה שנתית של 10% מראים כי החברה זולה בכ-14% ביחס לשוויה הכלכלי, למרות שהמנייה עלתה ב-135% מתחילת השנה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, כנראה שאין חברה יצרנית שיכולה להתחמק לחלוטין מהרגולוציות החדשות וממלחמות הסחר. פירסט סולאר משתמשת בטלוריום, שהוא רכיב קריטי בטכנולוגיית CdTe ובצורה כזאת או אחרת, מייבאת אותו מסין. במידה וסין תגיב לטראמפ גם הפעם, החברה עלולה להיתקל בעליית מחירים. אמנם היא אינה רוכשת את הרכיב מסין באופן ישיר, אך סין מחזיקה בכ‑75% מהייצור העולמי של החומר, מה שעלול להשפיע על שרשרת ההספקה העקיפה. בינתיים, החברה משתמשת בספק קנדי שמתבסס על תוצרי משנה של מכרות נחושת מצפון אמריקה, וכך מצליחה לשמור על עקביות מקומית.

רע לענף, טוב לפירסט סולאר (ולסולאראדג')

וכך, לאור צמצום הסבסוד, צפויים גם להצטמם מספר השחקנים בשוק. חברות שמסתמכות על פרויקטים עתידיים, מימון אגרסיבי או שותפויות בינלאומיות יתקשו להסתגל למשטר המס החדש, והחברות הגדולות יזכו לנתח שוק גדול יותר. תופעת לוואי של המהלך הזה צפויה להיות התגברות התחרות בשוק הבינלאומי, במיוחד אם עודפי ייצור סיניים, שכבר לא יוכלו להכנס לארה״ב, ינותבו למדינות כמו הודו, שם השוק רגיש במיוחד למחיר. 

וכך, פירסט סולאר היא דוגמא קלאסית כיצד חברה עם תכנון נכון ברמה האסטרטגית, טכנולוגית וגיאוגרפית יכולה לצמוח משינוי רגולטורי.

העליות שנרשמו במניית פירסט סולאר השפיעו גם על סולאראדג', שנחשבת לאחת הספקיות המרכזיות של ממירי מתח וטכנולוגיות ניהול אנרגיה לשוק הסולארי העולמי. אף שסולאראדג' אינה מתחרה ישירה בפירסט סולאר בייצור פאנלים, שתיהן נהנות מאותה מגמה של העדפת יצרנים בעלי בסיס פעילות אמריקאי או מקומי, במיוחד על רקע ההקשחה הרגולטורית והצורך בעמידה בקריטריונים מחמירים להטבות מס. ככל שפרויקטים של יצרנים גדולים כמו פירסט סולאר יתקדמו בקצב מהיר תחת הכללים החדשים, כך ימשיכו לזרום הזמנות של רכיבים ומערכות ניהול מסולאראדג'.

סולאראדג' היא אחת הספקיות המובילות בעולם לממירים, מערכות אופטימיזציה ומערכות ניהול אנרגיהף שהם רכיבים חיוניים בכל פרויקט סולארי, גם בפרויקטים בקנה מידה גדול. בארה"ב היא פועלת עם רשת מפיצים ושותפים מקומיים, מה שמקל על שילוב מוצריה בפרויקטים שמקבלים עדיפות רגולטורית תחת הרגולציה שצפויה להחמיר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אצפונינונימי 16/08/2025 08:30
    הגב לתגובה זו
    יש פה חיבור טוב לצמיחה אנכיתהבטחת שרשרת האספקה
  • 1.
    חיפאי 16/08/2025 02:10
    הגב לתגובה זו
    טראמפ נטש את הקפיטליזם האמריקאי ששולל סובסידיה ממשלתית
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.