עבודה הייטק משרדי אקווה סקיוריטי
צילום: מעיין פולג

התוצר לנפש ירד ב-0.4% ברבעון השני של השנה

המשק הישראלי ממשיך להאט - התוצר ברבעון השני צמח ב-1.2% לעומת הרבעון המקביל לאחר עלייה של 17.3% ברבעון הראשון וירידה של 20.6% ברבעון הרביעי של 2023
רוי שיינמן | (5)

הלמ"ס פרסמה אומדן ראשון לרבעון השני של 2024 ממנו עולה כי ברבעון השני נרשמה עלייה של 1.2% בתמ"ג - נמוך מהצפי שהיה לצמיחה של בין 5.75%-6%. מדובר בנתון ריאלי שלילי כאשר התמ"ג לנפש ירד ב-0.4% ברבעון. 

קרדיט: למ

קרדיט: למ"ס

עוד עולה מאומדני הלמ"ס כי יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השני של השנה ב-11.1% בחישוב שנתי. ירידה זו מבטאת ירידה של 13% ביבוא השירותים למעט שירותי התיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות עלה ב-90.7% בחישוב שנתי (17.5% בחישוב רבעוני) כך שסך יבוא השירותים עלה ב- 2.8% בחישוב שנתי. יבוא הסחורות האזרחיות ירד ב-17.7% ברבעון השני של שנת 2024. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא ירד ב-1.4% בחישוב שנתי.

קרדיט: למ

קרדיט: למ"ס

ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-12% בחישוב שנתי ברבעון השני של שנת 2024. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-10.2% בחישוב שנתי ברבעון השני של שנת 2024 לעומת הרבעון הראשון של שנת 2024. הצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת) עלתה ב- 1.7% ברבעון השני של שנת 2024.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון השני של 2024 ב-11.6% בחישוב שנתי, כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-7.3%. ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-13.7% בחישוב שנתי וההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי עלו ב- 4.4% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-8.2% ברבעון השני של שנת 2024 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-3.6% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-25% בחישוב שנתי (5.7% בחישוב רבעוני) ברבעון השני של שנת 2024 בהמשך לעליות המשמעותיות  ברבעון הראשון של שנת 2024 והרבעון הרביעי של שנת 2023.

קיראו עוד ב"בארץ"

ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) עלתה ברבעון השני של 2024 ב-1.1% בחישוב שנתי. ההשקעה בנכסים קבועים ללא אניות ומטוסים עלתה ב5.2% ההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים עלתה ב 118.1% בחישוב שנתי (21.5% בחישוב רבעוני).

ההשקעה במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) ירדה ב-42.3% בחישוב שנתי (12.9% בחישוב רבעוני), וההשקעה בענפי ה-ICT ירדה ב-51.3% בחישוב שנתי (16.5% בחישוב רבעוני) הירידה בהשקעות במכונות וציוד אחר הושפעה הן מירידה משמעותית ברכישות של ציוד בטחוני (לאחר העלייה המשמעותית ברבע הראשון של השנה) והן מירידה מתונה יותר של ההשקעות האחרות.

ההשקעה במוצרי קניין רוחני ירדה ב-2.2% בחישוב שנתי.

ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-23.5% בחשוב שנתי (5.4% בחישוב רבעוני), אך עדין רמת ההשקעות בבניה למגורים נמוכה ורמתה דומה לרמת ההשקעות ברבע הראשון של שנת 2021. ההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות ירדה ב-3.3% בחישוב שנתי.

יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברבעון השני של 2024 ב-7.1% בחישוב שנתי בהמשך ליציבות ברבעון הראשון של שנת 2024 וירידה של 24.4% בחישוב שנתי (6.8% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של שנת 2023. יצוא השירותים ירד ב-11.6% בחישוב שנתי, כאשר יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וחברות הזנק ירד ב-6.9% בחישוב שנתי.

סך יצוא הסחורות מענפי התעשייה למעט יהלומים ירד ברבעון השני של שנת 2024 ב-2.3% בחישוב שנתי. בנוסף, חלה עלייה ביצוא היהלומים וירידה ביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-8.3% בחישוב שנתי ברבעון השני של שנת 2024.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    התוצר לנפש גבוה, משלמים לעובדי המדינה יותר מדי (ל"ת)
    זליג 19/08/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מוישי 18/08/2024 22:35
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף זורם לישיבות ולהתנחלויות
  • 3.
    שורפי האסמים ממשיכים לכתוב טוקבקים בזמן שאנחנו עובדים (ל"ת)
    אלון 18/08/2024 22:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבנר 18/08/2024 20:50
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה הציבורית ללא רחם
  • 1.
    טוני המרוקאי 18/08/2024 17:47
    הגב לתגובה זו
    הרס המדינה מי ששם את סמוטריץ שר אוצר. מראה שלא אכפת לו מהמדינה. סמוטריץ לנהל בסטה בשוק לא הייתי נותן לו
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.