המשק הישראלי התאושש מהר מהאומיקרון; גידול של 4.3% בהוצאה הממוצעת
על פי נתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, המשק הישראלי התאושש במהירות מהשפעות גל האומיקרון בינואר וכבר במהלך חודש פברואר נרשמה עליה של 4.3% בהוצאה הממוצעת היומית בכרטיסי אשראי שעמדה על 1.136 מיליארד שקל לעומת נתון של 1.089 מיליארד שקל בינואר 2022. סכום השיא בהוצאה היומית בכרטיסי אשראי נרשם בחודש נובמבר 2021 ועמד על 1.205 מיליארד שקל.
ההוצאות בפברואר 2022 גבוהות בהשוואה לנתונים של חודש פברואר 2021, במהלכו חל הסגר השלישי והוטלו מגבלות על פעילות המשק בשל משבר הקורונה. סך ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש פברואר 2022 הסתכמו ב-31.799 מיליארד שקל, עליה של 16.7% לעומת סכום ההוצאות הכולל בפברואר 2021 שעמד על 27.244 מיליארד שקל.
ההוצאות בעסקאות פיזיות עלו בפברואר 2022. ההוצאה הממוצעת היומית בעסקאות פיזיות עמדה על סכום של 469.423 מיליון שקל, לעומת סכום ממוצע יומי של 430.410 מיליון שקל בעסקאות פיזיות בינואר 2022, מדובר על עליה של 9.1%. סך ההוצאות בעסקאות פיזיות הסתכמו בפברואר 2022 ב-13.144 מיליארד שקל, עליה של 20.3% לעומת פברואר 2021 בו סך ההוצאות בעסקאות פיסיות עמדו על 10.929 מיליארד שקל. ההוצאה היומית הממוצעת בעסקאות אונליין בפברואר 2022 עמדו על 666.246 מיליון שקל והן היו גבוהות בשיעור של 1.2% לעומת ינואר 2022 במהלכו ההוצאה היומית הממוצעת בעסקאות אונליין עמד על 658.666 מיליון שקל. סך ההוצאות אונליין בפברואר 2022 הסתכמו ב-18.655 מיליארד שקל, עליה של 14.3% לעומת פברואר 2021.
עליה של 10.6% נרשמה בפברואר 2022 בהיקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים. סכום המשיכה הממוצע היומי הגיע ל-165.346 מיליון שקל לעומת היקף משיכות יומי ממוצע של 149.558 מיליון שקל בינואר 2022. הסכום הכולל של משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים עמד בפברואר 2022 על 4.63 מיליארד שקל, עלייה בשיעור של 7.4% לעומת פברואר 2021 בו סכום משיכות המזומן הגיע ל-4.312 מיליארד שקל.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון
לשכת רואי החשבון המאמר הבא מתפרסם על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה. חן שרייבר התייחס לנושא במאמרו: תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך
שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של אריאל פטל חבר בועד המרכזי, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
לשכת רואי החשבון נמצאת ברגע קריטי בחייה. האם נמשיך בדמוקרטיה הכוללת רוטציה ותקופת צינון כל שתי תקופות כהונה רצופות או בדיקטטורה המאפשרת כהונת נשיא לכל החיים?
מחר תתקיים הצבעה על שינוי תקנון. אין מדובר בשינוי "תמים" אלא מסווה של אפשרות כהונת נשיא ללא מגבלת קדנציות, בניגוד למצב הקיים כיום.
- 15 רואי החשבון עברו עבירות מס ורשיונם נשלל, 40 בדרך
- לקוחות יוכלו להחליף בקלות את רואה החשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברוב המוחלט של הגופים היציגים של ארגונים דומים ללשכת רואי חשבון, קיימת מגבלת קדנציות. בלשכת עורכי הדין, התאחדות הקבלנים, בורסת היהלומים וגם בכמעט כל לשכות רואי החשבון המובילות בעולם כולל צרפת, ספרד, בריטניה, בלגיה, איטליה, קנדה, ניו יורק ועוד עשרות מדינות אחרות!!!
