גידול משמעותי בצריכה הביתית מול ירידה חדה בתיירות ובתרבות
צמיחה משבר הקורונה אמנם פוגע בכלכלה ויש מקומות שנפגעים דרמטית. אבל בהדרגה נאספים נתונים שמראים שהכלכלה לא במשבר אקוטי. עמיתי מועדון 'הוט' רכשו מוצרים ושירותים במעל למיליארד שקל במהלך חודש יולי - עלייה של 7% מחודש יוני וכמעט זהה ליולי שנה שעברה.
העליה בצריכה נמדדה בעיקר בצריכה הביתית, שם האופציות להוציא כספים נותרו פתוחות - עלייה של 45% בהוצאה על מוצרי חשמל למול אשתקד, עוד נמצא עלייה של 18% בהוצאה על ריהוט וציוד נלווה, ועלייה של 20% בהוצאה למזון, גם תחום הפארם מציג עליה של 8% אל מול שנה שעברה. מהצד השני ההוצאה על תיירות ותרבות נחתכו באופן ניכר - ירידה של 86% בהוצאה על תיירות ונופש, ובתחום התרבות, הבידור הפנאי מציגים ירידה של 33% למול אשתקד.
כיצד השפיע אי הוודאות והגל השני על התנהגות הצרכנים?
על פי מחלקת המחקר והשיווק של מועדון הצרכנות הוט, בו חברים כ־270 אלף הנדסאים, מהנדסים, אנשי טכנולוגיה ואקדמאים נראה כי הישראלים משנים את הרגלי הצריכה בייחוד לאור המצב בו ענפי התיירות והתרבות סגורים מחד וקיימת נהירה לעבר צריכה ביתית מוגברת מאידך.
בחודש יוני, עמיתי המועדון הוציאו מעל למיליארד שקל בכרטיס האשראי של המועדון (מהווה עלייה של 7% מחודש יוני, ועלייה של 13% מחודש מאי), ומספר זה כמעט וזהה להוצאה ביולי אשתקד. ככל הנראה בזכות המבצעים האגרסיביים של יבואני מוצרי החשמל בישראל, עם הפחד מסגר ארוך, ההוצאה שגדלה בצורה המשמעותית ביותר למול בתקופה אשתקד הינה ההוצאה על מוצרי חשמל ומחשבים (עלייה של 45% למול אשתקד, עלייה של 3% למול יוני).
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהדו"ח, שגם ביולי מגמת העלייה בצריכת ריהוט וציוד נלווה ממשיכה לטפס כאשר מנתוני כרטיסי האשראי של המועדון, הוצאה זו גדלה ב-18% למול יולי אשתקד ועלייה של 6% למול יוני. זאת ככל הנראה בשל ההבנה כי את שנת הלימודים הקרובה יעבירו התלמידים בבית וככל הנראה גם הוריהם יצטרכו לעשות התאמות לעבודה מהבית.
האיומים על סגר נוסף והפחד ממחסור במוצרי מזון, לצד ירידה בבילוי במסעדות, גרמו ככל הנראה לאזרחי ישראל לצאת ולהצטייד במזון וניתן לראות כי הוצאה זו גדלה ב-23% למול אשתקד ועלייה של 14% למול חודש יוני. בתחום הפארמה, ההוצאה של עמיתי המועדון נשארה זהה למול יוני אך כאשר משווים זאת למול אשתקד, ההוצאה גדלה ב-8% אחוזים.
עוד עולה מהדו"ח, כי ייקח עוד הרבה זמן עד שתחומי הבידור הפנאי והבילוי יחזרו אל הכנסותיהם, ובחודש יולי ההוצאה קטנה בכמעט 40% למול אשתקד ומתנהג דומה למול יוני. אומנם נתוני יולי יכולים להוות כאור בקצה המנהרה לתעשיית התיירות הישראלית, בעוד שההוצאה על תחום זה גדלה ב-40% למול יוני, אך אם משווים זאת למול יולי אשתקד התמונה ממשיכה להיות עגומה עם התרסקות של כמעט 90% למול אשתקד.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מנכ"ל מועדון הצרכנות הוט, צביקה וילנאי: "נתוני האשראי של המועדון לחודש יולי מציגים את אי הוודאות שבו נמצאים אזרחי ישראל בחודש האחרון. מצד אחד עלייה בתחלואה ודיבורים על סגר, בעוד שרוב המשק ממשיך לעבוד כמעט באופן רגיל. אנחנו במועדון הוט קשובים לצרכיהם ורצונותיהם של עמיתינו ונמשוך לפעול במטרה למקסם את החיסכון החודשי עבור עמיתינו כפי שעשינו עד כה."
מועדון הצרכנות הוט, מיסודה של הסתדרות ההנדסאים, הוקם ב־1996 כדי לשרת את האוכלוסייה ההנדסית-טכנולוגית בישראל, וחברים בו כיום כ־270 אלף איש בכ-165 אלף בתי אב. עמיתי המועדון הינם: הנדסאים, מהנדסים, אנשי טכנולוגיה ואקדמאים, הממוקמים בעשירונים הגבוהים של אוכלוסיית השכירים במשק.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
