הלמ"ס: השכר הממוצע במשק גבוה ב-5% מהשכר טרום המשבר
שכר ממוצע שכר העובדים בישראל בחודש מאי עומד 11,495 שקל, גבוה ב-5% מהשכר הממוצע בחודש מרץ שעמד על 10,921 שקל. נתוני מדדי שכר ותעסוקה מבוססים על דיווחים חודשיים של המעסיקים למוסד לביטוח לאומי. דיווחים על עובדים שנמצאים בחל"ת ועל עובדים שמקבלים דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי לא נכללים במדדי שכר ותעסוקה. לפיכך הנתונים מראים שהציבור שנכנס למעגל האבטלה בעקבות משבר הקורונה הוא גם הציבור שממוצע שכרו נמוך ביחס לכלל המשק.
עם זאת, ישנם גם נתונים מעודדים בדוח הלמ"ס - בחודש מאי, עובדים רבים שבו לעבודתם ומספר משרות השכיר בכלל המשק עלה ב-16% לעומת חודש אפריל 2020, אולם המשק עדיין לא חזר לפעילות מלאה, כאשר מספר משרות השכיר במאי 2020 נמוך ב-18% ממספר משרות השכיר במאי 2019.
בענף שירותי אירוח ואוכל ובענף האמנות, בידור ופנאי אמנם מספר משרות השכיר עלה בכ-70% לעומת אפריל 2020, אבל ככל הנראה כמחצית מהעובדים עדיין לא שבו לעבודתם.
שכר ממוצע למשרת שכיר לפי ענף כלכלי, מאי 2020
מקור: סקירה למס
המגמה לחודש יוני מעודדת גם כן כאשר העליה במספר העובדים נמשכת וצפויה עלייה של יותר מ-10% במספר משרות השכיר בכלל המשק, ועלייה משמעותית יותר בענף שירותי אירוח ואוכל ובענף אומנות, בידור ופנאי.
בחודש מאי 2020 מספר משרות השכיר היה 3.060 מיליון, עלייה של 15.9% לעומת חודש אפריל 2020. עלייה הייתה בכל ענפי המשק. בענף שירותי אירוח ואוכל הייתה העלייה הגבוהה ביותר – 74.5% לעומת חודש אפריל 2020. בענף אומנות, בידור ופנאי הייתה עלייה של 66.8%, בענף המסחר – עלייה של 29.6% ובענף החקלאות – עלייה 19.2%. ולמרות העלייה בין חודש אפריל למאי עדיין חסרים כ-600 אלף שכירים במשק ביחס לחודש מרץ 20 - שם דווח על 3.663 מיליון עובדים ישראלים.
שכר ממוצע למשרת שכיר ומשרות שכיר לפי מגזרים, מאי 2020
- 4.יעקב 04/08/2020 16:20הגב לתגובה זורוב המפוטרים היו העובדים בשכר הנמוך
- 3.איזה כיף משכורת צמודה לשכר הממוצע-שוב יעלו לי החודש!!! (ל"ת)שר לשום דבר 04/08/2020 15:18הגב לתגובה זו
- 2.קיפי 04/08/2020 14:59הגב לתגובה זורוב מי שיושב בבית מרווח מעט, המסעדות לא עובדות, חנויות עובדות פחות ומי שמרוויח בוכתות ממשיך לעבוד כרגיל
- 1.חמור 04/08/2020 14:48הגב לתגובה זותפסיקו לטמטם את הציבור ולהגדיל את תוספת השכר לח"כים ולצמודי העטינים האחרים במשק!
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
