עבודה מהבית
צילום: pexels

הלמ"ס: השכר הממוצע במשק גבוה ב-5% מהשכר טרום המשבר

הניתוק בין ישראל הראשונה - הציבור העובד והמתפרנס לבין ישראל השנייה - ציבור המובטלים, ממשיך לשבור שיאים; ממוצע השכר בחודש מאי בקרב העובדים הישראלים עומד על 11,495 שקל
צחי אפרתי | (4)
נושאים בכתבה שכר

ממוצע שכר העובדים בישראל בחודש מאי עומד 11,495 שקל, גבוה ב-5% מהשכר הממוצע בחודש מרץ שעמד על 10,921 שקל. נתוני מדדי שכר ותעסוקה מבוססים על דיווחים חודשיים של המעסיקים למוסד לביטוח לאומי. דיווחים על עובדים שנמצאים בחל"ת ועל עובדים שמקבלים דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי לא נכללים במדדי שכר ותעסוקה. לפיכך הנתונים מראים שהציבור שנכנס למעגל האבטלה בעקבות משבר הקורונה הוא גם הציבור שממוצע שכרו נמוך ביחס לכלל המשק.

עם זאת, ישנם גם נתונים מעודדים בדוח הלמ"ס - בחודש מאי, עובדים רבים שבו לעבודתם ומספר משרות השכיר בכלל המשק עלה ב-16% לעומת חודש אפריל 2020, אולם המשק עדיין לא חזר לפעילות מלאה, כאשר מספר משרות השכיר במאי 2020 נמוך ב-18% ממספר משרות השכיר במאי 2019.

בענף שירותי אירוח ואוכל ובענף האמנות, בידור ופנאי אמנם מספר משרות השכיר עלה בכ-70% לעומת אפריל 2020, אבל ככל הנראה כמחצית מהעובדים עדיין לא שבו לעבודתם.

שכר ממוצע למשרת שכיר לפי ענף כלכלי, מאי 2020

מקור: סקירה למס

המגמה לחודש יוני מעודדת גם כן כאשר העליה במספר העובדים נמשכת וצפויה עלייה של יותר מ-10% במספר משרות השכיר בכלל המשק, ועלייה משמעותית יותר בענף שירותי אירוח ואוכל ובענף אומנות, בידור ופנאי.

בחודש מאי 2020 מספר משרות השכיר היה 3.060 מיליון, עלייה של 15.9% לעומת חודש אפריל 2020. עלייה הייתה בכל ענפי המשק. בענף שירותי אירוח ואוכל הייתה העלייה הגבוהה ביותר – 74.5% לעומת חודש אפריל 2020. בענף אומנות, בידור ופנאי הייתה עלייה של 66.8%, בענף המסחר – עלייה של 29.6% ובענף החקלאות – עלייה 19.2%. ולמרות העלייה בין חודש אפריל למאי עדיין חסרים כ-600 אלף שכירים במשק ביחס לחודש מרץ 20 - שם דווח על 3.663 מיליון עובדים ישראלים.

שכר ממוצע למשרת שכיר ומשרות שכיר לפי מגזרים, מאי 2020

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעקב 04/08/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
    רוב המפוטרים היו העובדים בשכר הנמוך
  • 3.
    איזה כיף משכורת צמודה לשכר הממוצע-שוב יעלו לי החודש!!! (ל"ת)
    שר לשום דבר 04/08/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קיפי 04/08/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
    רוב מי שיושב בבית מרווח מעט, המסעדות לא עובדות, חנויות עובדות פחות ומי שמרוויח בוכתות ממשיך לעבוד כרגיל
  • 1.
    חמור 04/08/2020 14:48
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו לטמטם את הציבור ולהגדיל את תוספת השכר לח"כים ולצמודי העטינים האחרים במשק!
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.