בסיס צה"ל נקסטקום
צילום: יח"צ

נקסטקום דיווחה על רווח של 13 מיליון שקל ב-2019

הכנסות החברה בשנת 2019 הסתכמו ב-346.3 מיליון שקל, גידול בהשוואה להכנסות בהיקף של 345.3 מיליון שקל ב- 2018
צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה נקסטקום

קבוצת נקסטקום 1.72% , העוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות ופתרונות בתחומי התקשורת והאנרגיה המתחדשת, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2019.

 

הכנסות החברה בשנת 2019 הסתכמו ב-346.3 מיליון שקל, גידול בהשוואה להכנסות בהיקף של 345.3 מיליון שקל ב- 2018. ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2019 הסתכמו ב-91 מיליון שקל, בהשוואה ל- 105 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018, אז נרשמה הכנסה חריגה בגין פרויקט במגזר העל קרקעי.

 

העלייה בהכנסות החברה ב-2019 נובעת מגידול במחזור המכירות במגזרי פעילות תשתיות על קרקעיות ותשתיות אלחוטיות.

 

במגזר העל קרקעי עיקר הגידול נובע מהגדלה בסך היקפי פעילות ההתקנות עבור חלק מחברות הטלוויזיה הרב ערוציות, והתקדמות משמעותית בביצוע פרויקט עם חברת TSG מקבוצת תעשייה אווירית לישראל, פרויקט מהותי בהיקף כולל צפוי של כ-100 מיליון שקל אשר האתר הראשון בו נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים.

 

במגזר האלחוטי עיקר הגידול בהכנסות נבע מהתקדמות בפרויקט עמק הבכא, פרויקט מהותי בהיקף של 132 מיליון שקל המבוצע עבור עמק הבכא אנרגיית רוח ובשותפות (50/50) עם קבוצת מנרב לייצור חשמל בהספק של 96 מגה-וואט באמצעות 34 טורבינות רוח. נכון ליום הדוח הכספי, השלים הפרויקט 20.6% ביצוע, ונקסטקום מכירה בהכנסות של כ-12 מיליון שקל מהפרויקט בשנת 2019 וברבעון הרביעי של 2019 מכירה לראשונה וברווח גולמי מהפרויקט בסך של כ-1.6 מיליון שקל.

 

בספטמבר 2019 התקשרה נקסטקום, במסגרת השותפות עם מנרב, עם רוח בראשית, שותפות מוגבלת לביצוע פרויקט בראשית, פרויקט לייצור חשמל בהספק של כ-190 מגה וואט באמצעות 39 טורבינות רוח ברמת הגולן ואשר התמורה הצפויה בגינו נאמדת בכ-260 מיליון שקל.

 

הצמיחה בשני מגזרי פעילות אלו, שהתבטאה בתוספת הכנסות של 12 מיליון שקל ב-2019, קוזזה בחלקה מקיטון בהיקפי הפעילות במגזר התת קרקעי, אשר מקורו בעיקר בסיום פרויקט עבור לקוח בדרום. 

הרווח הגולמי בשנת 2019 הסתכם ב-40.1 מיליון שקל, עליה בהשוואה לרווח גולמי של 38.0 מיליון שקל ב-2018. שיעור הרווחיות הגולמית ב-2019 עלה ל-11.6% מסך ההכנסות, בהשוואה לכ-11% ב-2018. הגידול ברווח הגולמי מקורו בעיקר מהגידול ברווח שנבע מפרויקטי תשתיות קווי נתונים. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם ב-10.1 מיליון שקל בהשוואה לרווח גולמי של 10.8 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הרווח הנקי בשנת 2019 הסתכם ב-12.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 11.3 מיליון שקל ב- 2018. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם ב-2.7 מיליון שקל.

 

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-2019 ב-11.6 מיליון שקל בהשוואה ל-6.6 מיליון שקל ב-2018.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמת הגולן אמור להיות אזור תיירותי ולא תעשייתי-חזירי בצע (ל"ת)
    אמיר 28/03/2020 00:23
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?