האם חובה למנות בודק שכר?

ביוני 2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: "החוק"). חוק זה פועל בשלושה מישורים:

1. הטלת עיצום כספי על מעסיק שהפר אחת מההוראות המנויות בתוספת השניה או מתן התראה מינהלית.
2. הטלת אחריות אזרחית ופלילית על מזמין שירות בענפים המנויים בתוספת – שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה.
3. אחריות מנכ"ל במישור המינהלי ובמישור הפלילי.

סעיף 40 לחוק קובע כי שר הכלכלה רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק. "בודקי שכר" יועסקו כמומחים לבקרה על זכויות עובדים ויהיו אחראים מטעם המעסיקים לוודא העסקה כחוק על פי מסמכים ועל פי בדיקות בשטח (מתוך חוזר משרד הכלכלה מיום 18.6.2012). בהתאם לסעיף 27 לחוק, מזמין שירות, שהסתמך על בדיקות תקופתיות של בודק שכר יהיה מוגן מפני הטלת אחריות אזרחית ופלילית. יובהר כי בהתאם להוראות החוק לא חלה חובה למנות בודק שכר והדבר נתון להחלטתו של המעסיק / מזמין השירות. בהתאם לסעיף 54 לחוק (הוראת שעה), עד להשלמת הליכי החקיקה להסדרת הדרישות, הכישורים וההכשרה למי שישמש כבודק שכר מוסמך ואופי הבדיקות שיהיה עליו לבצע, ניתן לבצע בדיקות תקופתיות באמצעות רואה חשבון  לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים (ראה הנחיה לאכיפה פלילית ומינהלית בדבר הוראות הנוגעות לבודק שכר מוסמך, מיום 25.5.2015). על פי חוזר שפרסמה הכנסת ביום 18.11.2014 אושרו תקנות הקובעות מי יוכר כ"בודק שכר מוסמך" ומהי ההכשרה הנדרשת למקצוע זה, אך תקנות אלה טרם פורסמו ועל כן טרם נכנסנו לתוקף.

הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ. אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי  ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.