האם חובה למנות בודק שכר?

החוק להגברת האכיפה אינו מחייב למנות בודק שכר. מזמין שירות, שהסתמך על בדיקות תקופתיות של בודק שכר יהיה מוגן מפני הטלת אחריות אזרחית ופלילית. עד להשלמת הליכי החקיקה לעניין מינוי בודק שכר ניתן לבצע בדיקות תקופתיות באמצעות רואה חשבון. מאמר מאת עו"ד הלית כהן-רזניצקי

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ביוני 2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: "החוק"). חוק זה פועל בשלושה מישורים:

  1. הטלת עיצום כספי על מעסיק שהפר אחת מההוראות המנויות בתוספת השניה או מתן התראה מינהלית.
  2. הטלת אחריות אזרחית ופלילית על מזמין שירות בענפים המנויים בתוספת – שמירה ואבטחה, ניקיון והסעדה.
  3. אחריות מנכ"ל במישור המינהלי ובמישור הפלילי.
סעיף 40 לחוק קובע כי שר הכלכלה רשאי לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך לצורך עריכת בדיקות תקופתיות כאמור בחוק. "בודקי שכר" יועסקו כמומחים לבקרה על זכויות עובדים ויהיו אחראים מטעם המעסיקים לוודא העסקה כחוק על פי מסמכים ועל פי בדיקות בשטח (מתוך חוזר משרד הכלכלה מיום 18.6.2012).

בהתאם לסעיף 27 לחוק, מזמין שירות, שהסתמך על בדיקות תקופתיות של בודק שכר יהיה מוגן מפני הטלת אחריות אזרחית ופלילית.

יובהר כי בהתאם להוראות החוק לא חלה חובה למנות בודק שכר והדבר נתון להחלטתו של המעסיק / מזמין השירות.

בהתאם לסעיף 54 לחוק (הוראת שעה), עד להשלמת הליכי החקיקה להסדרת הדרישות, הכישורים וההכשרה למי שישמש כבודק שכר מוסמך ואופי הבדיקות שיהיה עליו לבצע, ניתן לבצע בדיקות תקופתיות באמצעות רואה חשבון  לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים (ראה הנחיה לאכיפה פלילית ומינהלית בדבר הוראות הנוגעות לבודק שכר מוסמך, מיום 25.5.2015).

על פי חוזר שפרסמה הכנסת ביום 18.11.2014 אושרו תקנות הקובעות מי יוכר כ"בודק שכר מוסמך" ומהי ההכשרה הנדרשת למקצוע זה, אך תקנות אלה טרם פורסמו ועל כן טרם נכנסנו לתוקף.

הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.