לא רק חופים: מה יש לשוק התאילנדי להציע לתעשייה הישראלית?

תעשיית המכשור הרפואי מהווה רק 6% מכלל היצוא לתאילנד ויש לה עוד הרבה לאן להתפתח כשהממשל מצדו מפעיל תוכנית תמריצים נדיבה
בני ארזי | (1)

הממלכה התאילנדית, שרובנו חושבים עליה בעיקר בהקשר של חופים יפים ושופינג בבנגקוק, הפכה בשנים האחרונות ללא פחות מגן עדן לחברות סטארט-אפ והייטק בתחומי הבריאות, ובעיקר הציוד הרפואי. עם אוכלוסייה של יותר מ-65 מיליון תושבים, מתפקדת תאילנד כמרכז אזורי של דרום מזרח אסיה. יחד עם מדינות כמו מלזיה ואינדונזיה הפך האזור כולו לאחד השווקים הלוהטים ביותר להשקעה ומכירה עבור חברות אלה, מחוץ לארה"ב ואירופה.

שירותי הבריאות בתאילנד מפורסמים בעיקר הודות לתעשיית הניתוחים הפלסטיים ושינויי המין המשגשגת. בפועל, המדינה מתהדרת באחת ממערכות הבריאות המתקדמות ביותר בדרום מזרח אסיה כולה. עם יותר מאלף בתי חולים וכמעט עשרת אלפים מרכזים רפואיים נוספים, תאילנד מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כבעלת היסטוריה ארוכה ומוצלחת בכל הקשור לפיתוח מערכת הבריאות שלה ונגישות האזרחים לקבלת טיפול רפואי. יתרה מזאת, החל משנת 2002 זכאי כל אזרח תאילנדי לטיפול רפואי בסיסי מטעם המדינה. עובדה זו הופכת את תאילנד לאחת המדינות הבודדות בעולם השני והשלישי שמתחזקת שירותי רפואה סבירים גם לעניים ולתושבי הכפרים.

לחברות הישראליות, שבעקבות ההאטה בשוק האירופי והאמריקני מחפשות שווקים חדשים למכור או להשתקע בהם, שווה במיוחד לשים לב לתוכנית התמריצים הנדיבה של הממשלה התאילנדית. מועצת ההשקעות הלאומית מעודדת חברות מקומיות וזרות לפעול בתחומי המדינה בתמורה להטבות מס משמעותיות והענקת קרקעות. פתיחת סניף ישראלי בתאילנד עשויה להתגלות כמשתלמת במיוחד לחברות ישראליות עם מדיניות שיווק מקורית ופתיחות מחשבתית.

היקף הסחר בין ישראל ותאילנד - 1.2 מיליארד דולר

זה המקום להתעכב קלות על התרבות העסקית והכלכלה התאילנדית. כיום, רוב הייצוא הישראלי לתאילנד, מבוסס על יהלומים וכימיקלים. אבל גם תעשיית המכשור הרפואי לא נעדרת מהמפה ומהווה כ-6% מכלל הייצוא הישראלי לתאילנד. בנוסף, מנתוני מכון היצוא עולה כי היקפי המסחר גדלים משנה לשנה. כך למשל, היקף הסחר (ייצוא ויבוא) של ישראל מול תאילנד הסתכם ב-2011 בכ-1.2 מיליארד דולר, עלייה של 17% לעומת 2010. ועדיין, תעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית לא לוקחת חלק משמעותי מספיק מהעוגה.

מיקומה של תאילנד במקום ה- 88 בדירוג השחיתות העולמי וחוסר היציבות בשלטון בשנים האחרונות, מובילה לעתים לחשש פסיכולוגי של אנשי עסקים מערביים וישראלים בפרט, לגשת לשוק זה. עם זאת, המערכת הרגולטורית והמשפטית נחשבת להוגנת יחסית בנושאים מסחריים ולא נוטה להעדיף גורמים פנימיים על פני זרים, למרות שעדיין לאנשים עשירים במיוחד או פוליטיקאים מקורבים ישנה אפשרות להשפיע על מקבלי ההחלטות.

בדירוג הסביבה העסקית שמפרסם הבנק העולמי (Doing business) לשנת 2012 הגיעה תאילנד למקום ה-17, ירידה של מקום אחד לעומת 2011. הניקוד ניתן לכל אחת מכלכלות העולם על פי רמת הרגולציה בעסקים וההתמודדות איתה. בין הפרמטרים שנבדקו: משך הזמן הנדרש לפתיחת עסק, רישום קרקע, התחברות למערכת החשמל, השגת היתרי בנייה, השגת אשראי, הגנה על משקיעים, תשלום מסים ואכיפת חוזים.

תהליך רגולטורי קצר יחסית

ונחזור לשוק המכשור הרפואי: שוק זה בתאילנד נשלט על ידי מוצרים מיובאים (כ-66%). על מנת לייצר, לייבא או למכור מכשור רפואי בתאילנד, על החברות הזרות להבין את התקנות המקומיות שחלות עליהם. עיקר הרגולציה מתכנסת תחת מנהל המזון והתרופות התאילנדי ויש צורך בנציג מקומי שילווה את תהליך רישום המוצרים. עם זאת, על מנת לעודד את הגעתן של טכנולוגיות חדשות, הפכה הממשלה המקומית את התהליך הרגולטורי לקצר יחסית, ומוצרים בסיכון נמוך יכולים לקבל את אישור המכירה המיוחל בתוך 7-10 ימים בלבד. מוצרים ברמת סיכון גבוהה יותר ימתינו לאישור כארבעה חודשים, ועלויות הרישום נמוכות ביחס למדינות המערב. מובן מאליו שכמו במדינות רבות אחרות, אישורי שיווק מה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני או CE מטעם האיחוד האירופי, מסייעים מאד מקידום התהליך.

שמה של ישראל הולך לפניה בכל הקשור לתעשיית התרופות והציוד הרפואי. מדינות רבות בעולם מחזרות אחר טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הבריאות ומפעילות תכניות מיוחדות שנועדו למשוך אליהן חברות זרות במטרה לשפר את רמת השירותים הניתנים לאזרחיהן.

תאילנד, כאמור, הינה דוגמא מצוינת להזדמנויות שטומן בחובו השוק האסייתי לחברות ישראליות עם מוצרים טובים. כל שנותר הוא להזמין כרטיס לבנגקוק, ולוותר הפעם על טיסת ההמשך לקופנגן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אירית 26/05/2013 13:45
    הגב לתגובה זו
    החברות הישראליות שבויות בקונספציה של אה"ב ואירופה. הגיע הזמן להתקדם! יש עולם שלם מחוץ להן
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.