עתיד הטלוויזיה ימתין: גוגל דוחה את השקת 'גוגל טיוי' בטלוויזיות חדשות

גוגל טיוי לא התקבלה היטב בשוק. בין השאר בגלל מחיר גבוה משמעותי לעומת המתחרות. 299 דולר, לעומת 199 דולר לבוקסי הישראלית
הראל עילם - אתר 140 |

גוגל פנתה למספר חברות אלקטרוניקה וביקשה שידחו את השקת מכשירי הטלוויזיה החדשים הכוללים את פלטפורמת הטלוויזיה האינטרנטית גוגל טיוי. כך דיווח MarketWatch. בין השאר, החברה שוחחה עם LG, טושיבה ושארפ. כל החברות הללו מפתחות בימים אלו טלוויזיות חכמות המסוגלות, בין השאר, להתחבר לאינטרנט, להריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד וכן את פלטפורמת גוגל טיוי.

3 החברות היו צפויות להציג את מכשירי הטלוויזיה החדשים במהלך כנס CES שיערך ב-5 לינואר בלאס וגאס. לפי הדיווחים, החברות הביעו הפתעה מפנייתה של ענקית החיפוש. דובר גוגל סירב להגיב לידיעה.

ענקית החיפוש השיקה את גוגל טיוי בתחילת אוקטובר. מאז, הפלטפורמה זמינה רק דרך 2 טלוויזיות חדשות מבית סוני וממיר הטלוויזיה Revue מבית לוג'יטק. מלבד מספר ממירי טלוויזיה עתידיים, כל הטלוויזיות החכמות המריצות את גוגל טיוי מתבססות על שבב אינטל יחודי שנחשב ליקר במיוחד. לפי ההערכות, הוא מייקר את המחיר הסופי של הטלוויזיה בין 200 ל-500 דולר.

לכתבה המלאה באתר 140 - לחצו כאן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".