טים: העשירייה הפותחת כמעט ללא שינוי, 'ספורט 5' ו-ONE יורדים והארץ בסכנה

שיעור החשיפה באתרים הישראלים עולה. נענע10 דילג על פני זאפ, גלובס עוקף את TheMarker, אתר mako ממשיך לצלול, ONE 'ספורט 5' מתחלפים
הראל עילם - אתר 140 |

חודש אוקטובר באינטרנט הישראלי: לאחר חודש ספטמבר שנחשב לאחד החודשים הגרועים ביותר באינטרנט הישראלי, רוב אתרי התוכן הישראלים רשמו עליה קלה בשיעור החשיפה והתעבורה. האתרים הכלכליים TheMarker וגלובס זינקו. לראשונה, אתר הארץ נפל מתחת לקו 10% החשיפה ויתכן ויוסר מרשימת האתרים המובילים בישראל.

מאז אוגוסט לא נרשם שינוי בחמישיית האתרים המובילים הכוללת את גוגל, פייסבוק, וואלה, יוטיוב ו-ynet. לאחר שבחודש ספטמבר היה אתר התוכן הישראלי היחידי שהצליח לשמר את מעמדו, וואלה רשם את הירידה הראשונה מאז יוני ועומד כעת על 62.9% חשיפה. מאקו המשיך את מגמת הירידה ועומד על 29.1% - ירידה של 6% לעומת החודש הקודם ושל 24% לעומת מאי. זהו החודש הגרוע ביותר עבור מאקו בשנה האחרונה.

רשימת 10 האתרים המובילים רשימה שינוי משמעותי אחד: זאפ ונענע10 החליפו מקומות, כאשר זאפ נפל למקום ה-9 לאחר שאיבד 5% ואילו נענע10 קפץ למקום ה-8 לאחר שצמח ב-9%. אתר הלוחות יד2 רשם עליה קלה של 4% אבל עדיין לא חזר לרמה ממנה הוא נהנה לפני ספטמבר.

אתר הארץ איבד בחודש אחד 20% משיעור החשיפה ונמצא בשפל כל הזמנים. האתר עומד כעת של 9% חשיפה, מתחת לקו 10% הנדרשים להיכלל בסקר TIM. במידה והאתר לא יראה עליה משמעותית בחודש הבא יתכן וחודש זה יהיה הפעם האחרונה שהארץ יופיע בסקר. בחודשים האחרונים מספר אתרים, ביניהם עכבר העיר ואתר המסעדות rest, הוסרו מהרשימה.

רוב אתרי התוכן הישראליים, עם זאת, רשמו עליה - ynet ציין עלייה של 1% ומעריב NRG טיפס ב-9%. רשת ותפוז קפצו שניהם במקום אחד - רשת טיפס למקום ה-21 עם עליה של 5% בשיעור החשיפה בעוד תפוז הגיע למקום ה-12 עם עליה משמעותית של 16% במהלך החודש האחרון.

גלובס מצידו רשם התאוששות מופלאה ועלה בחודש אחד משיעור החשיפה הנמוך ביותר שלו בשנה האחרונה לשיעור החשיפה הגבוה ביותר. בחודש הקודם האתר צנח למקום ה-21 עם שיעור חשיפה של 11% והחודש זינק ב-5 מקומות למקום ה-15 לאחר ששיעור החשיפה צמח ב-25% ל-13.8%. גלובס אף הצליח לעקוף לראשונה מאז אפריל את TheMarker. האתר הכלכלי המתחרה שמר על מעמדו במקום ה-17 ורשם עליה של 5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".