קסטרו במהלך להגדלת שטחי החנויות: "היעד לרבעון הבא - להראות שלא נפגענו"
"אנחנו מתכוונים להגדיל את שטחי החנויות במקומות שיתאפשר לנו מכיוון שהקולקציה של קסטרו גדלה והחנויות בחלקן קטנות מידי בשטח - המהלך הוא לא לאחד אלא להרחיב", כך אמר הבוקר גבי רוטר, מנכ"ל משותף של קסטרו ל-Bizportal.
לדבריו, "מה שחשוב לנו כחברה אלה הם שטחי החנויות ומיקומן. אנחנו מתכוונים להגדיל את שטחי החנויות בכל מקום שנוכל". רוטר נזהר בכדי שלא להיות מקושר למהלך שעשתה לאחרונה רשת פוקס בו היא הודיע על התייעלות ולכן איחדה חנויות ואומר, "יש מקומות שמתאפשר לנו לפתוח חנות בשטחים מספיק גדולים בכדי לאחד לחנות אחת גדולה ויש מקומות בהן קיימים אילוצים נוספים אשר אינם מאפשרים לנו לפתוח חנויות גדולות ולכן אנו פותחים בהם חנויות נפרדות לכל קטגוריה."
בין החנויות שיורחבו תהייה החנות בגן העיר, בתל אביב, שם קיימת חנות נשים של קסטרו, החנות תורחב ובה יהיו 2 הקטגורויות, נשים וגברים והחנות תגדל לכדי כ-400 מטר. חנות הנשים בקניון מלחה בירושלים גם כן תורחב וכמו כן חנות הנשים בחדרה אשר במקביל אליה תפתח חנות גברים הגדולה פי שתיים מגודלה של החנות הקודמת.
רוטר התייחס בדבריו להשלכות שהרחבת החנויות ואיחודן עלולה להוביל אליהן ואומר, "אני אשמח לצמצם את הוצאות כוח האדם, אך אין לי אינדיקציה שהרחבת חנויות אכן תגרום לצימצום בכוח האדם". עם זאת, חשוב לו לציין, "אין לי שום בעיה עם התייעלות רק שאין זה מגיע משם אלא מהצורך להגדיל את החנויות בשל גידול הקולקציה".
בהתייחסו לכניסת H&M בקרוב, אמר רוטר, "אין לכך קשר להערכות לכניסת הרשת אלא זה תפקידנו לעשות את העבודה שלנו. קסטרו זה לא H&M אנחנו באים מהכיוון של הערך, אנחנו ממוקדים יותר ואופנתיים - אני לא מודאג מהשינויים שיחולו בשוק".
לכתבה: מנכ"ל קסטרו: "לא ייתכן שיש רשתות שמדממות ושכר הדירה בקניונים נשאר גבוה"
עונת החורף מיאנה להגיע מה שגרם לקשיים ברשתות במכירות קולקציית החורף. עם זאת רוטר נשמע מעודד, "עד כה המכירות של קולקציית החורף טובות מאוד. המטרה העקרית זה לגדול במכירות ואנחנו כרגע בהענות טובה ולכן אפשר להגיד שאני שבע רצון כרגע".
הוא מסביר, "עד עכשיו לא יצאנו במבצעים ובשבוע שעבר יצאנו בהנחות ראשונות לעונה זהו תאריך זהה לתאריך שבו יצאנו במבצעים אשתקד" הוא מדגיש ואומר, "לאור השנה הלא פשוטה אני מרגיש שאנחנו בהתאוששות. גם ברבעון האחרון הצלחנו לשמר את רמת המכירות ואף לשפר אותן - זהו השג לא פשוט ברבעון השלישי. דווקא על רקע הירידה בביקושים עדין אנו מרוצים ומרגישים התאוששות התחזקות במותג ובביקושים".
הוא מסכם ואומר, "היעד שלנו להראות שהמכירות שלנו לא נפגעו ואם נעמוד ביעדי המכירות נראה בכך הישג".
ההכנסות של קסטרו ברבעון השלישי של שנת 2009 ירדו לכ-146.7 מיליון שקל לעומת כ-151.1 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד - ירידה של 2.9%. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ-436 מיליון שקל לעומת כ-441 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופה זו חל גידול בפעילות הקמעונאית הן בישראל והן מחוץ לישראל.
- 1.דניאל שביט 03/10/2011 14:21הגב לתגובה זוקסטרו לעולם לא פעם אחרונה שאני קונה משהו בחברה החובבנית שנקראת קסטרו נפגעתי מאוד מהיחס הלא נעים בעקבות תלונה הגשתי ציפיתי שחברה בסדר גודל שלה יפצו אותי בעקבות מכנס שכיבסתי והתוצאה היתה פשוט מזעזעת לא מבין איפה מייצרים בגדים באיכות כזאת גרועה
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
