רוחות של שינוי בוול סטריט - ראינו את הסנונית
בשבוע שעבר החלה עונת הדו"חות של חברות הטכנולוגיה האמריקניות הגדולות (IBM, מיקרוסופט, גוגל, אינטל וגם נוקיה הפינית). המשותף לכולן הוא צמיחה בהכנסות וברווחים בשיעורים של עשרות אחוזים לעומת הרבעון המקביל אשתקד. השונה ביניהן הוא התנהגות המניות: IBM ואינטל שעקפו את התחזיות הגיבו בעליות מתונות בלבד וגוגל ומיקרוסופט שפספסו את תחזיות האנליסטים הגיבו בירידות חדות.
למען הסדר הטוב, נציין באמירה מאד כללית כי בתקופות האטה מאקרו-כלכליות, חברות התוכנה נפגעות בד"כ ראשונות, משום שקל לקצץ בעלויות תוכנה. חברות החומרה מגיבות מאוחר יותר אם תקופת ההאטה ארוכה מהמצופה.
כלל ידוע בהשקעות הוא כי הבורסה מתמחרת ומגיבה לציפיות העתיד ולא העבר. הדעה הכללית כרגע בוול סטריט היא שהימים בהם חברות הטכנולוגיה מציגות ביצועים עודפים לעומת סקטורים אחרים קרובים לקיצם – "אין מספיק קיטור לתמוך בהמשך צמיחת ההכנסות והרווחים", אומרים האנליסטים מעבר לים. אז אמנם הדו"חות לרבעון השני של 2008 מציירים תמונה פחות רעה ממה שניתן היה לצפות, אולם הנהלות החברות מבהירות בשיחות הוועידה כי העתיד מאוד לוט בערפל (חלקן פשוט מנמיכות ציפיות, אולי כדי להפתיע). כפועל יוצא מתחילה לחלחל המוסכמה כי אף חברה אינה חסינת משבר, גם לא אלה המשווקות מוצרים המיועדים לחסוך בעלויות תפעול, מחשוב, אחסון חשמל ועוד.
אז כשהרווחים של גוגל המבוססים על פרסום ברשת האינטרנט אינם צפויים להציג צמיחה כפי שהתרגלנו בעתיד הנראה לעין (ההנהלה מציינת כי היא פועלת באי ודאות בכל הקשור למאקרו-כלכלה) וכאשר אינטל מדווחת על ירידה ברווחיות הגולמית כתוצאה מירידת מחירים ודרישה למחשבים אישיים שהם יותר low-end, צריך לספר למשקיעים על מנועי צמיחה חדשים.
באופן מפתיע או לא, שתי החברות מציינות כי מנוע הצמיחה שלהן הוא דווקא תחום ה-WiMAX הנייד – תחום הזוכה ללא מעט כותרות שליליות בעת האחרונה. גוגל השקיעה כחצי מיליארד דולר במיזם המשותף של ספרינט-נקסטל עם קלירווייר (clearwire) וחברות נוספות (ביניהן אינטל, קומקאסט וטיים וורנר) מתוך תקווה כי האינטרנט הנייד ייצר מקורות הכנסה חדשים מפרסום.
גוגל אינה מחפשת "רק" הכנסות נוספות מפרסום, אלא יש לה מטרה מוצהרת לדחוף את מערכת ההפעלה שפיתחה הידועה בשם אנדרואיד לתוך שוק הסלולר האמריקני המוערך בכ-135 מיליארד דולר. עד כה ומאחר ואין לגוגל רשת אלחוט, היא ניסתה לדחוף את מערכת ההפעלה דרך מפעילות המחזיקות ברשת סלולרית כמו ורייזון (AT&T, (Verizon ואחרות.
נשמע הגיוני, אולם יחסים עם מפעילות אלה בעייתיים במיוחד כאשר AT&T היא המשווקת הגדולה ביותר של ה-iPhone מבית אפל ו-ורייזון "כועסת" על גוגל שדחפה לרגולציה הפותחת את הרשת שלה לאפליקציות חיצוניות. לפיכך, מיזם Clearwire מהווה עבור גוגל דרך עוקפת לשתי מפעילות הענק הנ"ל, עם כל הבעיות הטמונות בהקמת מיזם שכזה.
אינטל, שדיווחה כאמור על רבעון מצוין, מצפה כי גם מחצית השנה השנייה תהיה טובה מאוד, בזכות הביקוש למחשבים אישיים ובזכות השקתם של שבבים חדשים (זאת בהודעה למשקיעים). בהתבטאויות שונות של מנכ"ל אינטל בחודשים האחרונים הוא מציין כי החברה תשיק עוד השנה (לקראת סופה) את שבבי ה-WiMAX וכי הוא מאמין כי טכנולוגיה זו היא הטובה ביותר בהיבט של עלות/תועלת להעביר מידע בפס רחב אלחוטי (לא ציפינו שיאמר אחרת כאשר אינטל היא מובילת פורום ה-WiMAX...). בראיון ל-BBC הוא התבטא כי תחום ה-WiMAX בהחלט יסייע לחברה לצלוח את המיתון בארה"ב.
האם באמת שתי החברות מצאו את מנועי הצמיחה העתידיים שלהן? כנראה שלאור הספקות ביחס לפיתוח יישומי WiMAX ניידים מאוחדים הקשורים במחסור בספקטרום תדרים, תחרות מצד הדור הרביעי הסלולרי (LTE), שירותי נדידה ועוד, רק הזמן יגיד. נסייג זאת מעט ונאמר כי DSL אלחוטי הוא עדיין חלום רטוב של תעשיית הטלקום ואולי ענקיות כמו גוגל ואינטל יעזרו לזמן להגיד יותר מהר ויותר ברור...
ואיך זה קשור אלינו? בכל פעם שמתחילה חגיגה או עצבות סביב תחום ה-WiMAX בעולם, שתי מניות ישראליות מגיבות בתנודתיות חדה ללא קשר לתוצאות הכספיות שלהן. אלווריון וסרגון נשקו לשיא שנתי לפני כ-10 חודשים וקשה היה להסביר כלכלית את מחירן באותה עת. בחודש האחרון נשקו שתי המניות לשפל שנתי כאשר סימני ההאטה עדיין לא ניכרים עליהן (יחס השקל-דולר דווקא כן, אבל הרווחיות עדיין צומחת) – כלומר מניות של מגמה. אם גוגל ואינטל מתכוונות ברצינות למנוע הצמיחה המדובר, ייתכן כי ה"אמת" נמצאת היכן שהוא באמצע הטווח של השנה האחרונה.
* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.