אסיה סגרה בירידות: גולדמן זאקס הפילה את הפיננסים - "לחץ נוסף נוצר על הסקטור"
המניות הנסחרות בבורסות באסיה רשמו היום (יום ג') ירידות שערים והשלימו רצף שלילי בן 4 ימים, לאחר שגולדמן זאקס המליץ למכור את מניות הבנקים . כמו כן, חברות הכרייה ברחבי היבשת עלו בעוד שחברות הייצור ירדו, לאחר שסין הסכימה לעלות את מחירי הברזל לשיא כל הזמנים.
חברת Aiful צנחו בטוקיו, אחרי שאנליסט בליהמן ברדרס אמר שלחברת האם של החברה עלולות להיות בעיות מימון. מניות Baoshan Iron & Steel , ירדו לשפל של 3 חודשים בצל החששות, כי רווחי החברה יפגעו לאחר שחברת האם שלה הסכימה לשלם ל-Rio Tinto מחיר הגבוהה ב-80% עבור אספקת ברזל גולמי - מניות Rio התקדמו בסדני והובילו את חברות הכרייה קדימה.
"שולי הרווח של יצרנים המסתמכים מאוד על ברזל צפויים להיות תחת לחץ", אמר שיין אוליבר, אסטרטג ראשי ב-AMP שוקי הון באוסטרליה, פירמה המנהלת כ-108 מיליארד דולר.
מדד MSCI אסיה פסיפיק נפל 0.1% בטוקיו והשלים ירידה של כ-4.2% מ-4 ימי המסחר האחרונים. מניות הפיננסים הובילו את הירידות מבין 10 הקבוצות החברות במדד, במהלך החודש האחרון, בצל החששות שההפסדים ימשכו.
"אנחנו רואים מכירות של מניות הפיננסים בכל העולם", אמר מייקל בריץ', העוזר לנהל 140 מיליון דולר בוואלס ניהול כספים בסידני. "הורדות הדרוג למבטחות אג"ח שעלו בימים האחרונים וחברו לצורך הבהול לגייס הון, יצרו לחץ נוסף על הסקטור".
מדד הניקי 225 סגר כמעט ללא שינוי בירידה של 0.06%. מניות טויוטה מוטורס, יצרנית הרכבים השנייה בגודלה בעולם, ירדו בהמשך להודעת החברה, כי תחזית המכירות ל-2008 עשויה לרדת בעוד הביקוש בארה"ב ממשיך ליפול.
בהונג קונג, מדד האנג סנג ירד 0.87%. בדרום קוריאה, מדד הקוספי השיל0.28% והצטרף לכל השווקים במזרח מלבד סין שירדו היום. מדד בורסת שנחאי, כאמור, עלה ב-1.54%.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
